קטגוריה:תהלים סג ב

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף תהלים סג ב)
<< | ספר תהלים • פרק ס"ג • פסוק ב' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:    אלהים אלי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים

המהדורה המנוקדת:    אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲ‍שַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם.

המהדורה המוטעמת:   

אֱלֹהִ֤ים ׀ אֵלִ֥י אַתָּ֗ה אֲֽשַׁ֫חֲרֶ֥ךָּ
  צָמְאָ֬ה לְךָ֨ ׀ נַפְשִׁ֗י כָּמַ֣הּ לְךָ֣ בְשָׂרִ֑י
    בְּאֶרֶץ־צִיָּ֖ה וְעָיֵ֣ף בְּלִי־מָֽיִם׃

המהדורה הדקדוקית:   

אֱלֹהִ֤ים׀ אֵלִ֥/י אַתָּ֗ה אֲ‍ֽשַׁחֲ֫רֶ֥/ךָּ צָמְאָ֬ה לְ/ךָ֨׀ נַפְשִׁ֗/י כָּמַ֣הּ לְ/ךָ֣ בְשָׂרִ֑/י בְּ/אֶֽרֶץ־צִיָּ֖ה וְ/עָיֵ֣ף בְּלִי־מָֽיִם׃


תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה


<< · מ"ג תהלים · סג · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אלהים אלי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲ‍שַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱלֹהִ֤ים ׀ אֵלִ֥י אַתָּ֗ה אֲֽשַׁ֫חֲרֶ֥ךָּ
  צָמְאָ֬ה לְךָ֨ ׀ נַפְשִׁ֗י כָּמַ֣הּ לְךָ֣ בְשָׂרִ֑י
    בְּאֶרֶץ־צִיָּ֖ה וְעָיֵ֣ף בְּלִי־מָֽיִם׃


רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"אשחרך" - אבקש ואדרוש לך כמו ושחרתני ואינני (איוב ז') אם אתה תשחר אל אל (שם ח')

"צמאה לך נפשי" - צמא ותאב אני לבוא אליך בבית תפלתך

"כמה לך בשרי" - לשון תאוה ואין לו דמיון

"בארץ ציה" - במדבר

אבן עזרא

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

אלהים, אשחרך - כמו שוחר טוב, או מגזרת שחר כמו ולבקר בהיכלו מגזרת בקר.

צמאה לך - והנה נפשי כצמא אל מים ובשרי יבש כי אין למלת כמה חבר במקרא.

בארץ - כאילו הייתי בארץ ציה שאין שם מים וארץ עיף, כי נמצא ארץ לשון זכר, נעתם ארץ ורבים כמוהו.

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

"צמאה" - מתאוה אני לך כצמא אל המים

"בארץ ציה" - כמו ההולך בארץ ציה ועיף מקום שאין שם מים כי אז מאוד יתאוה להם

"אלי אתה" - מעולם אתה אלי לכן אדרשך 

מצודת ציון

"אשחרך" - ענין דרישה כמו שוחר טוב (משלי י"א)

"כמה" - ענין חשק ותאוה ואין לו דומה

"ציה" - שממה

"ועיף" - ר"ל יבשה וכאלו תתאוה למים כאדם היעף

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"אלהים", יען אשר "אלי אתה אשחרך", רק אותך אשחר ואדרוש, "צמאה", כמו "שצמאה לך נפשי" כן "כמה" ותאב "לך בשרי", שגם החומר שלי מתאוה אל ה', פה "בארץ ציה ועיף בלי מים", הגם שהוא ארץ ציה שהבשר מתאוה למים והנפש צמאה למים, ואני איני צמא למים רק לך אני צמא ונפשי שוקקה:

ביאור המילות

"נפשי". בהגבלה אל בשרי תורה על נפש הרוחניית (כנ"ל ג'). "כמה". לא נמצא לו דוגמא, והוא מענין תשוקה, וי"ל שהיא פעל ממלת כמה המורה על שיעור הכמות, או הדוגמא כמו, שתשוקת הבשר הוא כמו תשוקת הנפש:

"בארץ ציה ועיף בלי מים". ציה ע"י חום השמש, ועיף ע"י האויר הארסי, ובלי מים, העדר מקורות ומעינות (ישעיה ל"ה):
 

<< · מ"ג תהלים · סג · ב · >>



ראו גם

ויקי על הפסוק

ביאור ויקי

עריכה




צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי

אדם האוהב את ה' בכל ליבו, כל הצרות והקשיים העוברים עליו גורמים לו להתגעגע אל ה' יותר ויותר:

(תהלים סג א): "מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה"

דוד היה במדבר יהודה כשברח מפני שאול. מצדו האחד - מלך ישראל הרודף אחריו ומנסה להרגו; ומצדו השני - המדבר היבש והמעייף. ובתוך כל הצרות -

(תהלים סג ב): "אֱלֹהִים, אֵלִי אַתָּה, אֲשַׁחֲרֶךָּ! צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי, כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי, בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם"

כאשר הוא מתעורר בבוקר, עם עלות השחר, הוא נזכר קודם כל בה': אלהים, אלי אתה, אשחרך .

הצימאון העיקרי שלו הוא לא למים אלא לה': צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי ; וגם כשהוא מרגיש צימאון למים, התחושה מזכירה לו את הצימאון העיקרי שלו: " "מתאוה אני לך כצמא אל המים" " ( מצודות ) :

(תהלים סג ג): "כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ, לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ"

הוא מתאוה ומשתוקק לחזור אל משכן ה', ולזכות לחזון שבו יראה את כבוד ה':

" "קוטב המזמור, להגיד בו רוב תשוקתו אל הדבקות האלהי, עד שעזב מלזכור כל עניינים החומריים, רק באלהים דבקה נפשו. אלהים , יען אשר אלי אתה , רק אותך אשחר ואדרוש. כמו שצמאה לך נפשי , כן כמה ותאב לך בשרי , שגם החומר שלי מתאווה אל ה', פה... הגם שהוא ארץ ציה , שהבשר מתאוה למים והנפש צמאה למים, ואני איני צמא למים, רק לך אני צמא ונפשי שוקקה. והגם שנפשי חוזה אותך בקודש , כי בחזיון הנפש במחזה השכל והרוח הקודש אחזה גדולתך ושכינתך ברוח ובמחזה, אבל אני צמא ותאב, שכמו שחזיתיך בקודש במחזה הרוח, כן אראה אותך בעין בשר בעירך ובהיכלך... בעיניים, לא רק במחזה ובצפיית הלב" " (מלבי"ם) .

לעיון נוסף

הפסוקים נאמרו על-ידי דוד שברח מפני שאול, אבל חז"ל פירשו אותו גם על יעקב שברח מפני עשו ( בראשית רבה סט א ) . גם הוא היה במצוקה, וגם הוא היה צמא לקרבת ה', ואכן זכה לחזון אלהי, (בראשית כח יג): "והנה ה' נצב עליו ויאמר 'אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק, הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך'".

ומסתבר שהפסוקים מתאימים לכל אדם הנמצא במצב דומה.

שיחר = דרש עם האור הראשון של היום .

נפש = הצד החומרי של החיים .

כמה = צמא כמו פטריה .

" "עוזך - על הארון יאמר, וכמו שנאמר וארון עוזך (לקמן קלב), על שהראה בפלשתים עוז כח המקום, כמו שכתוב בשמואל א" " ( מצודות ) .

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל



מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-11-10.






ויקי על הפרק

באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא


צמאה לך נפשי, לחן של הרש"ז מלאדי, בביצוע הרמ"מ מליובאביטש


צמאה לך נפשי, לחן של ?, בביצוע להקת יוד

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:תהלים_סג_ב&oldid=459327"