עקדת יצחק קא
(בבא בתרא יא.): "מעשה במונבז המלך שעמד וביזבז אוצרותיו בשני בצרות שלחו לו (אבותיו) אחיו אבותיך גנזו אוצרות והוסיפו על של אבותם ואתה עמדת ובזבזת את כל אוצרותיך שלך ושל אבותיך אמ' להם אבותי גנזו אוצרו' למטה ואני גנזתי למעלה שנ' אמת מארץ תצמח אבותי גנזו אוצרות מקום שהיד שולטת בו ואני גנזתי מקום שאין היד שולטת בו שנ' צדק ומשפט מכון כסאך וגו' אבותי גנזו אוצרות שאין עושין פירות ואני גנזתי אוצרות שעושין פירות שנ' אמרו צדיק כי טוב וגו' אבותי גנזו אוצרות ממון ואני גנזתי אוצרות על נפשות שנ' פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפש' וגו' אבותי גנזו אוצרות לאחרים ואני גנזתי לעצמי שנ' ולך תהי הצדקה וגו' אבותי גנזו אוצרות בעולם הזה ואני גנזתי לעצמי לעולם הבא שנ' והלך לפניך צדקיך".
ביאר זה החסיד המעולה תנאים שיזהר בהם כל אוצר וסוכן לעשות בם סגולה בענין האוצרות:
- הראשון - שיהיה הדבר הנאצר במקום המשמתמר שלא יפסד מצד המקום, כגון שלא יהיה במקום רקב, כההוא דאמר אבוה כשמואל אי אכלה ארעא תיכול מדידן (ברכות י"ח) ועל זה אמר "אבותי גנזו אוצרות למטה", כי הנה כל מה שאצרוהו לצרכי זה העולם הכלה הוא מקום עפר רמה ותולעה, שמכלה ומפסיד הכל, "ואני גנזתי למעלה" מקום שלם וקיים, המעמיד כל מה שנתון בו, כמו שהעידה על זה רוח הקדש "וצדק משמים נשקף", כי הצדק הוא דבר קיים ומקיים כל הדברים, ולכן שמו מקומו המעמידו השמים.
- השני - שלא יהא הדבר המוצע ממה שיאכל וישתה או מאיזה דבר שאדם עשוי להסתפק ממנו תדיר, כי אם ישלח ידו ולקח ואכל מעט מעט לא יעמדו מים רבים, ולזה אמר "אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו", שהרי הממון בכל מקום שישנו הנה הוא מזומן לקחת לו די ספוקו, אמנם "אני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו", שהמסגל מעשים טובים, אם שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה הנה הקרן קיים ושמור לבעליו, שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך, יראה שעקר פעולות הצדק והמשפט גנוזות שם תחת כסא הכבוד, למען לא ישלחו הצדיקים את ידיהם בו עד בואם שם אל בית כבודם.
- השלישי - שלא יהיה מדבר שיפסד או יחסר מעצמו, רק מהדברים הקיימים הבלתי נפסדים, ואם יהיה הדבר ההוא מוסיף ומתיקר הנה טוב מאד. ולזה אמר "אבותי גנזו דבר שאינו עושה פירות ואני גנזתי דבר שעושה פירות", שהמצוות לא די שלא יחסרו אבל עושות פירות ופירי פירות, וכמו שאמר (משלי יא ל): "פרי צדיק עץ חיים".
- והרביעי - שיהיה האוצר מדברים יקרי הערך בשויין, מעטי הכמות ורבי האיכות, כזהב הטוב ואבנים יקרות ומרגליות והדומה, כי בזה תקל יותר שמירתם. על זה אמר "אבותי גנזו ממון ואני גנזתי נפשות", כי הוא הדבר היותר יקר שימצא, וכמו שאמר (משלי ו): "נפש יקרה תצוד".
- החמישי - שיהיה האוצר ההוא במקום המשתמר שם מכל זולתו, ולא יחולו בו ידי אחרים רעים ושובים, כי בזה יהיה ודאי עושר שמור לבעליו, ועליו אמר "אבותי גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצמי", שנאמר "ולך תהיה צדקה", וכן אמר החכם (משלי ה): "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך", והוא האמת המוחלט, שהמעשים הטובים המה מתעצמים בעושיהם לא יצאו מהם, ולזה אין שום יד שולטת בהם.