ביאור:משלי יא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי יא ו: "צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם, וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ."

תרגום מצודות: הצדקה תציל את הישרים מרעה; ובהות (בהשבר) שהכינו הבוגדים לזולתם, יילכדו הם בעצמם בה.

תרגום ויקיטקסט: מעשי צדקה שעושים אנשים ישרים (החיים בשלום עם הזולת) יצילו אותם ממוות; אולם הבוגדים (הפוגעים ומזיקים לזולת) יילכדו בהוות (תאוות ההרס) שלהם, והצדקה לא תציל אותם עד שיפצו את קרבנותיהם.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יא ו.


דקויות[עריכה]

גם פסוק זה ניתן לפרש כהשלמה לפסוק 4 האומר "צדקה תציל ממוות".

יושר עניינו מישוריות ללא מכשולים:

1. יושר בין אדם למקום, כמו (שמות טו כו): "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה": "לא יאמר האדם: אהיה פרוץ בכל מיני עבירות ואעשה צדקה והיא תצילני מן העונשים... כי הצדקה אינה מצלת כי אם אל הישרים. אבל הבוגדים... כשתבוא עליהם צרה נלכדים ברשתה... והצדקה שעשו לא תועיל אליהם... מאחר שעשו אותה לתכלית זה ממש לילך אחרי שרירות ליבם הרע" (רמ"ד ואלי).

2. יושר בין אדם לחברו - התנהגות בדרכי-שלום, כמו (מלאכי ב ו): "בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי": מי שעושה צדקה בשלום ובמישור, בלי לפגוע בזולת, הצדקה תציל אותו; אולם הבוגדים, הפוגעים ומזיקים לזולת ואז עושים צדקה - הצדקה לא תעזור להם כל עוד לא פיצו את האנשים שפגעו בהם.

הוות היא תאוות הרס; ראו משלי י3.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/11-06