קטגוריה:משלי יא לא
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: הן צדיק בארץ ישלם אף כי רשע וחוטא
המהדורה המנוקדת: הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא.
אַ֗֝ף כִּֽי־רָשָׁ֥ע וְחוֹטֵֽא׃
פרשני המקרא
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רלב"ג
- כמו שתראה מיהושפט שהתחבר עם אחאב, שהיה רשע וחטא בזה, הצילו השם יתברך מהרע כשקמו עליו חיל ארם להרגו, בעבור כי נמצאו בו דברים טובים, כמו שנזכר בספר דברי הימים.
- וכזה תמצא בדוד, כשחטא בדבר אותה האשה, אמר לו הנביא (שמואל ב יב יג): "גם ה' העביר חטאתך לא תמות", לפי שכל פעולותיו זולתי זאת היו בתכלית השלימות, כמו שזכרנו שם; ולזה מצאנו, שנענש שאול יותר ממה שנענש דוד, והיה חטא שאול יותר מעט; אלא שלא עשה מהטובות כל כך כמו שעשה דוד, אך רוב פעולותיו בלתי נוהגות על היושר.
רבנו יונה גירונדי
• לפירוש "רבנו יונה גירונדי" על כל הפרק •
ואשר תראה שלוות הרשע, אולי יש בידו זכות אחת, והוא אינו ראוי לתגמול הנעימות בעולם הבא, על כן יאכילוהו זכותו בעולם הזה, על דרך (דברים ז י): "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו".
אף כי - לשון קל וחומר, וכן (שמואל א כג ג): "ואף כי נלך קעילה".
ואמרו הן צדיק בארץ - כי לא יפקדו חטא הצדיק בעולם הבא, זולתי בעולם הזה ישלמו לו חטאו, למען יינקה לעולם הבא.
ואמרו ז"ל בבראשית רבה: "אם לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה". והעניין: אם לעוברי רצונו יש שלוה גדולה בעולם הזה על זכות אחת - לעושי רצונו על אחת כמה וכמה שהם מתעתדים לנעימות. ועוד אמרו שם: "אם לעושי רצונו כך, לעוברי רצונו על אחת כמה וכמה", וזה כענין המקרא הזה, כי אם הצדיק נלכד בחטאו בעולם הזה, אף כי הרשע בעולם הבא תהי על עצמותיו עוונותיו.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הן צדיק בארץ ישולם, ואף כי רשע וחוטא" - כאומר, למה יבטח הרשע על הצלחת שעתו?! הלא יראה, כי אף הצדיק ישולם על העבירה שבידו, עודנו בארץ עד לא ימות, וכל שכן הרשע, המחזיק ברשעו וחוטא עוד, שבוודאי יקבל גמול מעשיו, אם קודם המיתה אם לאחריה.
מצודת ציון
"אף כי" - עניינו כמו כל-שכן, וכן (יחזקאל טו ה): "אף כי אש אכלתהו".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ושיעור הכתוב: "הן צדיק וחוטא ישולם, אף כי רשע וחוטא".
ומזה נלמד גם כן, שגם הרשע נענש אף על חטא קל, מכל-שכן מן הצדיק.
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
ואם כן אדרבה, אם הצדיק, על דבר שעשה כך, "אף כי רשע וחוטא" - כל שכן שיהיו להם [לרשעים] ייסורים, כמו שאמרו (תלמוד בבלי נדרים נ ב) "אם לעושי רצונו [בעולם הזה] כך, לעוברי רצונו [לעולם הבא] על אחת כמה וכמה".
ואמר "רשע וחוטא", כי "רשע" הוא היפך ה"צדיק", וה"חוטא" הוא החסר ממצוות עשה, שאינו לומד תורה שהיא מצוות עשה, וזהו היפך "צדיק" ו"חכם" שאמר למעלה.
ועוד: "הן צדיק בארץ ישולם, אף כי רשע וחוטא", העניין כמו שנאמר (תהלים א ה): "על כן לא יקומו רשעים במשפט, וחטאים בעדת צדיקים", היינו, כי הרשע הוא שעבר על לא תעשה, לכן לא תהיה לו תקומה במשפט, אבל החטאים הם חסרים ממצוות עשה, אבל לא עברו על לא תעשה, ויקומו במשפט, כי ((תלמוד בבלי מנחות מא ב) "אעשה לא מענשינן", אך לא יקומו "בעדת צדיקים", שהם עשו מצוות עשה.
וזהו "הן צדיק" - שעשה מצוות עשה, אך "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" ממצוות עשה אחת, ובארץ הוא יושלם, מכל שכן מי שהוא "רשע וחוטא".
ועוד: "הן צדיק בארץ ישולם" - שהוא נשלם בארץ, ואמר "בארץ" ולא "על הארץ", כי הוא נשלם מחיבוט הקבר, וזהו "בארץ".
ראו גם
ויקי על הפסוק
תרגום מצודות: למה יבטח הרשע על הצלחת שעתו?! הלא יראה, כי אף הצדיק ישולם על העבירה שבידו, עודנו בארץ עד לא ימות; וכל-שכן הרשע, המחזיק ברשעו וחוטא עוד, שבוודאי יקבל גמול מעשיו, אם קודם המיתה אם לאחריה.
תרגום ויקיטקסט: כאשר השופט מעניש את הצדיק על חטאיו הקלים, בלי משוא פנים, האזרחים לומדים מכאן "קל וחומר" ואומרים: 'הן האדם הצדיק ביותר בארץ מקבל תשלום עונש על חטאו, אף כי (על אחת כמה וכמה) ייענשו הרשע והחוטא", וכך נזהרים יותר לשמור על החוק.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יא לא.
דקויות
הביטוי אף כי משמעו קל וחומר: אם "צדיק בארץ ישולם", קל וחומר ש"רשע וחוטא". יְשֻלָּם- יקבל תשלום, גמול על מעשיו. מי בדיוק ישלם לו?
לפי רוב הפרשנים, הפסוק עוסק בגמול אלהי:
1. הצדיק מקבל גמול על מעשיו הרעים בעולם הזה, קל וחומר שגם הרשע ייענש, אם לא בעולם הזה אז בעולם הבא: "הן הצדיק משתלם בעולם הזה על עבירות שעשה, קל וחומר שישתלם הרשע והחוטא. רבותינו למדו, שמתשלומי הצדיק שאנו רואין בארץ, שהוא העולם הזה, יש לנו ללמוד תשלום הרשעים לעולם הבא בקל וחומר" (רמב"ן, שער הגמול, ובדומה לכך פירשו על פסוקנו רבנו יונה, מצודות, רש"י, רמ"ד ואלי, הגאון מווילנה ומלבי"ם. והם עסקו בהרחבה רבה בשאלת "צדיק ורע לו" - ראו שם. וראו גם רש"י על בראשית ז23, דוגמה לגבי נוח).
2. הצדיק מקבל גמול על מעשיו הטובים בעולם הזה למרות שיש לו גמול בעולם הבא, קל וחומר שגם הרשע ראוי לקבל גמול על מעשיו הטובים בעולם הזה, שהרי לא תהיה לו אפשרות לקבל גמול בעולם הבא (אבן עזרא).
3. הצדיק זוכה לגור בשלום בארץ בעולם הזה, גם אם הוא (הצדיק) נכשל לפעמים במעשי חטא ורשע. לפי זה, הפסוק מדבר רק על אדם צדיק, ורק על העולם הזה (רלב"ג).
ולענ"ד, הפסוק עוסק בגמול אנושי:
4. הפסוק נותן עצה למערכת המשפט האנושית: לשלם גמול (עונש) לכל אדם, גם אם הוא צדיק הנכשל בחטא קטן. אמנם, הצדיק כשלעצמו אינו צריך את העונש, הוא בוודאי כבר עשה תשובה ויתקן את חטאו, אולם, מערכת המשפט צריכה להיות הוגנת ושיוויונית; כשאנשים יראו שהצדיק אינו מקבל "פרוטקציות" אלא מקבל תשלום-עונש הוגן, תתעורר בהם יראת-כבוד כלפי מערכת המשפט, המקפידה על שלטון החוק, וכן תתעורר בהם יראת-עונש, מפני התשלום שהם עצמם יקבלו אם יהיו חוטאים או רשעים.
דרכי ה' הם מודל לחיקוי לשליט בשר ודם. ה', "שופט כל הארץ", מעניש את הצדיקים גם על חטא קטן, כדי לעורר יראת כבוד בכל העם, (ויקרא י ג): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר: בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד"*.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי יא לא"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.