ביאור:קשר בין ראיה לבין יריבות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




השורש "עינ" הוא השורש של שמו של איבר הראיה - עַיִן, אבל גם של הפועל עוֹיֵן, שמציין שנאה ויריבות:

  • שמואל א יח ט: "וַיְהִי שָׁאוּל עון[עוֹיֵן] אֶת דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה".

לא רק השורש "עינ" אלא גם השורש "ראה" משמש לפעמים במשמעות של יריבות או זלזול:

  • (תהלים קיח ז): "ה' לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי"
  • (שיר השירים א ו): "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי"( פירוט )

וגם הפועל "הביט":

  • (תהלים צב יב): "וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי"

גם לשורש "שור" יש משמעות כפולה - מצד אחד הוא מקביל ל"ראה", למשל:

  • (במדבר כג ט): "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב"( פירוט )
  • (איוב כד טו): "וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר 'לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן', וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים"
  • (איוב לד כט): "וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁעַ, וְיַסְתֵּר פָּנִים וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ, וְעַל גּוֹי וְעַל אָדָם יָחַד"
  • ראו גם שרה היא יסכה .

ומצד שני הוא מציין יריבים ושונאים, למשל:

  • תהלים ה ט: "ה' נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי, הושר[הַיְשַׁר] לְפָנַי דַּרְכֶּךָ"
  • (תהלים כז יא): "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי"
  • (תהלים נו ג): "שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כָּל הַיּוֹם, כִּי רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרוֹם"
  • (תהלים צב יב): "וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי"

וגם, לדעתי:

  • (משלי כה ז): "כִּי טוֹב אֲמָר לְךָ 'עלה הֵנָּה', מֵהַשְׁפִּילְךָ לִפְנֵי נָדִיב אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ"( פירוט )

מדוע יש קשר בין ראיה לעוינות?

  1. ייתכן שזה בגלל המבט האופייני ליריבים - מבט של שנאה, שנאה שאפשר לראות בעיניים;
  2. וייתכן שזה בגלל שאנשים רעים נוהגים לארוב ליריביהם ולעקוב אחריהם במבטם, על-מנת לתקוף אותם מן המארב. וכדברי המשוררת נעמי שמר (?) בשיר "מעוז צור": "הרחק בלב הלילה, דרוך וחרישי, צופה בי מבקש נפשי".

ה' ישמרנו מכל רע.


תגובות[עריכה]

תודה על המאמר אבל עדין לא הבנתי מה הוא הקשר בין יסכה לבין ראיה?

-- טוביה שלמה לעסרי, 2012-07-10 22:43:21

"סכה" הוא התרגום הארמי ל"ראה", ראה כאן: [1]

-- Galya and Erel Segal-Halevi, 2012-07-11 08:42:20

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-01-09.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/oyn