כמונְשִׂיאִים עננים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן כשיש עננים ורוח ולא יורד גשם, הדבר גורם צער רב לאנשים הצמאים שציפו לגשם, כךאִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר כשאדם מבטיח לתת ואינו נותן, הדבר גורם צער רב לאנשים שציפו למתנתו, ולכן עדיף לא להבטיח מאשר להבטיח ולא לקיים
עם טעמים:
נְשִׂיאִ֣ים וְ֭רוּחַ וְגֶ֣שֶׁם אָ֑יִן אִ֥ישׁ מִ֝תְהַלֵּ֗ל בְּמַתַּת־שָֽׁקֶר׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"נשיאים ורוח וגו'" - כאשר יהיה תוחלת שוא כשהשמים מתקשרים בעבים והרוח מנשבת ואדם מצפה שיבא גשם ולא בא והם מצטערים וכלות עיניהם כך איש מתפאר לומר כך וכך צדקה אתן ליד גבאי והוא משקר וכלות עיני עניים למתנתו ואינה באה
"נשיאים ורוח". הנה האיש המתהלל במתן ולא יתנהו ר"ל שיראה עצמו חפץ לתת ולא יתן דומה לעננים ורוח כשיבואו שיבטחו הרואים שיהיה מטר ואחר זה לא יהיה מהם גשם והנה גנה זה החלק מהדבור כי הוא מגונה מאד:
"נשיאים" - כמו אם יבואו עננים וינשב הרוח ויצפו אז על המטר ולא יבוא, שאז מרובה צער המצפים, כן איש המשבח עצמו בתת מתן למי וישקר באמריו, כי בזה ירבה צער המצפה.
"נשיאים ורוח וגשם אין", כמו שאם יתראו נשיאים שהם נושאים משאת מתנת הגשם, וע"י שבא רוח ופזר העננים אין גשם, כן "המתהלל" ומבטיח "לתת" צדקה, ועבר עליו רוח ולא נתן "ושקר" בדברו, ואחז"ל שעי"כ ישולם לו מדה כנגד מדה שהגשמים נעצרים:
