ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תענית/פרק שלישי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרק שלישי – סדר תעניות[עריכה]

ירושלמי תענית, פרק ג, הלכה א[עריכה]

מתני’: סדר תעניות האלו האמור ברביעה הראשונה. ג_אאבל צמחים ששנו, מתריעין עליהן מיד. ג_בוכן שפסקו גשמים מגשם לגשם ארבעים יום מתריעין עליהן, מפני שהיא מכת בצורת:

גמ’: תנן, אבל צמחים ששנו, מתריעין עליהן מיד. אי זהו מיד שלהן? רב רב (אמורא)° אמר, שני וחמישי ושני. שנו התקלקלו בשני, מהו להתריע עליהן מיד בשני אף שהצום הראשון יהיה בחמישי? רבי זעירה רבי זעירא° שמע לה מן הדא דכתיב (דניאל י', י"ב) ויאמר אלי, אל תירא דניאל. כי מן היום הראשון אשר נתתה את לבך להבין ולהתענות לפני ה' אלהיך, נשמעו דבריך. כבר נשמעו דבריך. ואף כאן, ג_גמכיון שנתנו בית דין נפשן לעשות, כמי שעשוי ואף שלא צמו בשני כאילו התחילו בשני וממשיכים בחמישי. תני, כשם שמתריעים עליהן בשאר ימי שבוע, כך מתריעין עליהן בשביעית, מפני פרנסת אחרים. מהו מפני פרנסת אחרים? חברייא אמרי, מפני פרנסת עובדי כוכבים ומזלות. רבי זירא רבי זירא° אמר, מפני פרנסת

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ג_א מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ח':

2 ג_ב מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ח':

3 ג_ג טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ח', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"א סעיף ג':


-----------------------------------דף יד[עריכה]

ירושלמי מאיר תענית יד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יד עמוד א] חשודים לאכול ספיחים שחלקם עושים מתוך עוני. אתייא דרבי זעירה רבי זעירא° כ°רבי רבי יהודה הנשיא, ודחברייא כ°רבי פנחס בן יאיר רבי פנחס בן יאיר דרבי זעירה רבי זעירא° כ°רבי רבי יהודה הנשיא דחד ספר, הוה חשוד על פירות שמיטתה, אייתוניה גבי °רבי רבי יהודה הנשיא אמר לון, ומה יעביד עלובא מה יעשה מסכן זה? בגין חייו הוא עבד. ודחברייא כ°רבי פנחס בן יאיר רבי פנחס בן יאיר, °רבי רבי יהודה הנשיא בעי משרי שמיטתא רבי רצה להתיר את השמיטה. מפני דוחק העניים שאין להם מה לאכול. דסבירא ליה דשביעית בזמן הזה מדרבנן. סלק °רבי פנחס בן יאיר רבי פנחס בן יאיר לגביה. אמר לו, מה עיבוריה עבידין? איך התבואה השנה ורצה לרמוז לו שצריך לבטל את השמיטה לפי שגידולי השישית לא עלו יפה ולא יהיה לעניים מה לאכול בשמיטה אמר לו עולשין יפות ואף שהם מאכל בהמה יכולים העניים לאכלם בשעת הדחק. חזר ושאל מה עיבוריא עבידין איך התבואה השנה? אמר לו עולשין יפות. וידע °רבי רבי יהודה הנשיא דלית הוא מסכמה עמיה שאין הוא מסכים עימו. אמר לו, משגח רבי למיכל עימי ציבחר האם תסכים לאכול עימי מעט, בטל יומא דין בצהרי יום זה? אמר לו אין. מי נחית כשהגיע, חמא מולוותא ד°רבי רבי יהודה הנשיא קיימין ראה את הפרדות של רבי עומדות. אמר, כל אילון יהודאי זנין כל אלו יהודים מאכילים. מלאך המוות בביתו ואני אוכל אצלו? אפשר דלא חמי סבר אפוי מן כדון יותר לא יראה את פני. אזלין הלכו ואמרון ל°רבי רבי יהודה הנשיא. שלח °רבי רבי יהודה הנשיא בעי מפייסתיה רצה לפייס אותו. מטון בי גבי קרתי הגיעו אליו כשהיה בכפר שלו. אמר, בני קרתי קורבין לי בני כפרי התקרבו אלי. ונחתו בני קרתתיה ואקפון עלוי ירדו בני כפרו והקיפו אותו אמרו להון °רבי רבי יהודה הנשיא בעי מפייסתיה אמרו להם רבי רוצה לפייס אותו. שבקוניה ואזול לון עזבו אותו והלכו להם. אמר, בני דידי קורבין לי בני שלי התקרבו אלי. נחתת אישתא מן שמיא ואקפת עלוי ירדה אש מהשמים והקיפה אותו. אזלון הלכו ואמרון ל °רבי רבי יהודה הנשיא. אמר, הואיל ולא זכינן נישבע מיניה להנות ממנו בעלמא הדין בעולם הזה. ניזכי נישבע מיניה להנות ממנו בעלמא דאתא בעולם הבא:

ירושלמי תענית, פרק ג, הלכה ב[עריכה]

מתני’: ג_דירדו לצמחים אבל לא לאילן, לאילין אבל לא לצמחים. לזה ולזה אבל לא לבורות לשיחין ומערות, ג_המתריעין עליהן מיד:

גמ’: ירדו לצמחים אבל לא לאילן. שירדו ציבחר ציבחר  מעט מעט. לאילן אבל לא לצמחים. שירדו סגין סגין. תנן, לזה ולזה אבל לא לבורות לשיחין ומערות: מתריעין עליהן מיד. תני, מתריעין על האילן בפרס הפסח. לבורות לשיחין ולמערות, בפרס העצרת. מעתה למה רק עד פרס העצרת, אפילו יותר מיכן שהרי אם אין מים בבורות זו סכנה גדולה? יותר מיכן לבקש גשם בקיץ זה לבקש מעשה ניסים. ואין מתריעין על מעשה ניסים. רבי ברכיה רבי ברכיה° ורבי חלבו רבי חלבו° ורב פפא רב פפא° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, פעמים שהגשמים יורדין בזכות אדם א', בזכות עשב א', בזכות שדה א', ושלשתן נרמזו בפסוק אחד דכתיב (זכריה י', א') ומטר גשם יתן להם, לאיש עשב בשדה. עתים לאיש, אבל לא לאנשים. לעשב, אבל לא לעשבים. לשדה אבל לא לשדות

ירושלמי תענית, פרק ג, הלכה ג[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יד עמוד ב] מתני’: וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים ככתוב (עמוס ד', ז') והמטרתי על עיר אחת, ועל עיר אחת לא אמטיר. חלקה אחת תמטר, וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש. ג_ואותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, מתריעות אבל לא מתענות:

גמ’: אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי°. כתיב והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר. חלקה אחת תמטר, וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש. זכותא דחקלא עבדא. מפני ארבעה דברים יורדין גשמים מלמעלן. מפני בעלי זרוע שיעצרו לעצמם את הנחלים ומפני טללים הרעים לנקות את האויר, ושיהא העליון שותה כנמוך להשקות את ההרים ושיהו הכל תולין עיניהם אל השמים. בזכות ג' דברים הגשמים יורדין. בזכות הארץ, בזכות החסד, בזכות היסורין. ושלשתן נרמזו בפסוק אחד דכתיב (איוב ל"ז, י"ג) אם לשבט אם לארצו, אם לחסד ומצאהו. בעון ד' דברים הגשמים נעצרין. בעון עובדי עובדי כוכבים ומזלות, מגלי עריות, ושופכי דמים, ופוסקין ברבים ואינן נותנין. בעון עובדי עובדי כוכבים ומזלות מניין? דכתיב (דברים עקב יא טז) השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים וגו'. מה כתיב בתריה? (דברים עקב יא יז) וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר. בעון מגלי עריות מניין? דכתיב (ירמיהו ג', ב') ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך. מהו עונשו של דבר? וימנעו רביבים ומלקוש לא היה. בעון שופכי דמים מניין? דכתיב (במדבר מסעי לה לג) כי הדם הוא יחניף את הארץ. כי הדם הוא יחן אף גורם שתהיה חניה לאף על הארץ. בעון פוסקין ברבים ואינן נותנין מניין? דכתיב (משלי כ"ה, י"ד) נשיאים ורוח וגשם אין, איש מתהלל במתת שקר. חמשה שמות נקראו לו. אד, עב, ענן, נשיא, חזיז. אד מניין? דכתיב (בראשית בראשית ב ו) ואד יעלה מן הארץ. עב שהוא מעבה את הרקיע, ומנין שנקרא כך דכתיב (שמות יתרו יט ט) הנה אנכי בא אליך בעב הענן. ענן שהוא עושה את הבריות ענוים אלו לאלו. נשיא שהוא עושה בעלי בתים כנשיאים, ומנין שנקרא כך דכתיב (תהלים קל"ה, ז') מעלה נשאים מקצה הארץ. חזיז שהוא עושה את הרקיע חזיונות חזיונות, ומנין שנקרא כך דכתיב (זכריה י', א') ה' עשה חזיזים: תנן, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. שכן מצאנו ביום הכיפורים, מתענין אבל לא מתריעין בשופר: °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, מתריעות בשופר אבל לא מתענות. שכן מצאנו בראש השנה, מתריעין אבל לא מתענין

ירושלמי תענית, פרק ג, הלכה ד[עריכה]

מתני’: ג_זוכן עיר שיש בה דבר או מפולת. אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, מתריעות ולא מתענות:

גמ’: מותנא הוה בציפורין, לא היה עליל גו אשקקה דהוה רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° שרי בגויה מגפה היתה בצפורי ולא היתה נכנסת בתוך המבוי שהיה רבי חנינה דר שם. והוון ציפוראיי אמרין, מה ההן סבא ביננו יתב שלם הוא ושכונתיה, ומדינתא אזלה בבאישות ואינו מבקש עלינו רחמים. עאל ואמר קומיהון. זמרי אחד היה בדורו של משה ונפלו מישראל כ"ד אלף. ואנו כמה זמרי יש בדורינו ואתם מתרעמין? חד זמן צרכון מיעבד תעניתא ולא נחת מיטרא. עבד רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° תעניתא בדרומא ונחת מטרא. והוון ציפוראיי אמרין, רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° מחית מיטרא לדרומאיי

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

4 ג_ד מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ח':

5 ג_ה מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ח':


[ע"ב]

6 ג_ו מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף י"ב:

7 ג_ז מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף י"ב:


-----------------------------------דף טו[עריכה]

ירושלמי מאיר תענית טו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טו עמוד א] ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא° עצר מיא מן ציפוראיי. צרכון מיעבד זמן תיניינות, שלח ואייתי לרבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, אמר לו מישגח מרי מיפוק עימן להתענות, נפקון תריהון לתעניתא, ולא נחת מיטרא. עאל ואמר קומיהון, לא רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° מחית מיטרא לדרומאיי, ולא רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° עצר מיטרא מן ציפוראיי. אלא דרומאיי ליבהון רכיך, ושמעין מילה דאורייתא ומתכנעין. וציפוראיי ליבהון קשי, ושמעין מילה דאורייתא ולא מיתכנעין. מי עליל, תלה עינוי וחמא אוירא שייף ראה שהשמים צלולים ללא ענן, אמר עד כדון הכין לא הועלנו כלום? מיד נחת מיטרא. ונדר על גרמיה דלא למיעבד כן תובן שוב. אמר, מה אנא מימור למרי חובא דלא יגבי חוביה. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, מה יעשו גדולי הדור ואין הציבור נידון אלא אחר רובו. שכן מצאנו, שכל ל"ח שנים שהיו ישראל כמנודים, לא היה מדבר עם משה. שנאמר (דברים דברים ב טז) ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב המחנה, מה כתוב בתריה (דברים דברים ב יז) וידבר ה' אלי לאמר. אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, מה יעשו גדולי הדור ואין הציבור נידון אלא אחר רובו, שכן מצאנו שאילולא שאמרו ישראל בהר הכרמל (מלכים א י"ח, ל"ט) ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים כמו שקיבלו על עצמם מקודם שאם תרד אש יאמינו, לא ירדה האש מן השמים ושרפה את הקרבנות. אמר °רבי יהושע בן יאיר רבי יהושע בן יאיר בשם °רבי פינחס בן יאיר רבי פנחס בן יאיר, שלשה ברא הקדוש ברוך הוא ותהא שבראן, ואלו הן. כשדים וישמעאלים, ויצר הרע. כשדים דכתיב (ישעיהו כג יג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה. הלואי לא היה. ישמעאלים דכתיב (איוב י"ב, ו') ישליו אהלים לשודדים, ובטחות למרגיזי אל, לאשר הביא אלוה בידו. יצר הרע דכתיב (מיכה ד', ו') ביום ההוא נאם ה', אספה הצלעה, והנדחה אקבצה, ואשר הרעתי. רבי ברכיה רבי ברכיה° ורבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא° אמרו, אמר °רבי יהושע בן יאיר רבי יהושע בן יאיר בשם °רבי פינחס בן יאיר רבי פנחס בן יאיר בזה שבראתי יצר הרע הרי הוא כאילו הריעותי. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס עבד תעניתא ולא איתנחת מיטרא, עבד °רבי עקיבא רבי עקיבא תענית ונחת מיטרא. עאל °רבי עקיבה רבי עקיבא כדי לרצות את °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ואמר קומיהון, אמשול לכם משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שתי בנות, אחת חצופה ואחת כשירה. אימת דהות בעייא ההיא חצופתא עלת קומיי להכנס אליו, הוה אמר יבון לה מה דהיא בעייא ותיזיל לה תנו לה מה שהיא רוצה ותלך. ואימת דהות ההיא כשירה עלת קומוי, הוה מאריך רוחיה מתחמד מישמוע שועתה. ואית שרי מימר כן? האם מותר לאדם להחזיק עצמו לשאינו הגון? אלא שלא לחלל שם שמים ב°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שלא יאמרו ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אינו הגון. רבי אחא רב אחא° עבד תלת עשרה תעניין ולא נחת מיטרא. מי עליל, פגע ביה חד כותיי. אמר לו בלגלוג, רבי עצור גולתך תסחט מעילך מן מיטרא. אמר לו חייו דההוא גברא, שמייא מיעבד ניסן ושתא מצלחא אף בלי גשם. וההוא גברא לית הוא מיחי. ועבדון שמיא ניסין והצלחת שתא, ומית ההוא כותייא. והוון כל עמא אמרין, איתון חמין פורין דשמש בואו ראו את פירות השמש שאף שלא ירד גשם הפירות גדלו יפה מהשמש: תנן, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. שכן מצאנו ביום הכיפורים מתענין ולא מתריעין: °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, מתריעים אבל לא מתענין. שכן מצאנו בראש השנה מתריעין ולא מתענין

ירושלמי תענית, פרק ג, הלכה ה[עריכה]

מתני’: איזהו דבר? ג_חעיר המוציאה חמשה מאות רגלי, ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה:

גמ’: אמר רבי לוי רבי לוי°, כתיב (דברים כי תבא כח כא) ידבק ה' בך את הדבר משל לאשה הזאת, שהיא מדבקת שלשה ככרים זה אחר זה והיא עבידא אוצו אצווה קבוצה שכך דרכן לאפות יחד שלושה כיכרות,

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טו עמוד ב] יותר מחמש מאות איש צריכה שיעור אחר? נישמעינה מן הדא דתנן, אפילו עיר גדולה כאנטוכיא ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה. הדא אמרה יותר מיכן אינה צריכה שיעור אחר. תנן, וכן עיר שיש בה דבר או מפולת. בתים שאמרו, ג_טבריאים אבל לא מרועעים. ודכוותה, ג_יבחורים אבל לא זקינים. תני אסכרה, כל שהוא. שנים בדבר ואחד באסכרה מהו? איתא חמי בא וראה, אסכרה כל שהיא אפילו אחד מת, ואת אמר הכין? לא כן צריכה, כשהתריעו על האסכרה והלכה לה. ואחר כך מתו שנים בדבר ואחד באסכרה שמסתבר שהוא מאלה שחלה במגפה הקדמת

ירושלמי תענית, פרק ג, הלכה ו[עריכה]

מתני’: ג_יאעל אלו מתריעין בכל מקום. על השדפון, ועל הירקון, ועל הארבה, ועל החסיל, ועל חיה רעה, ועל החרב. מתריעין עליהן בכל מקום, מפני שהיא מכה מהלכת:

גמ’: אמר רבי חמא בר עוקבא רבי חמא בר עוקבא° בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, ג_יבמתריעין על פרקמטיא של פשתן שלקתה, מאי טעמא? שנאמר (ירמיהו ה ל) שמה ושערורה נהיתה בארץ. שערורה פירושו דבר מגונה שגורם לפחד ותמהון. אף כשהפישתן לוקה לא יהיה מה ללבוש אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° , מתריעין על השרב. מאי טעמא? שנאמר (איוב ל', כ"ח) קדר הלכתי בלא חמה, קמתי בקהל אשוע. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, אוקיר לאסייך כבד את הרופא עד דלא תצטריך ליה. מה טעמא? דכתיב (איוב ל"ו, י"ט) היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח תתפלל קדם הצרה. רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אם סדרתה תפילה, לא יהא לך צרי עין מלמעלה. אלא הכל יהו מאמצין כחך, שנאמר, וכל מאמצי כח. ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, אם סדרתה תפילה, לא תהא מיצר פיך, אלא הרחב פיך ואמלאהו. תנן, ועל הארבה. לא סוף דבר ארבה כשבא בכמות גדולה נקרא כך, ג_יגאלא אפילו כנף אחד. למה נקרא שמו חסיל? שהוא חוסל את הכל. ולמה נקרא שמו גוביי? דו גבי דינא דמריה. תנן, ועל חיה רעה. לא סוף דבר חיה רעה, אלא אפילו בהמה רעה. כבר היו שנים בארץ ישראל, חמור נושך וממית, שור נושך וממית. תנן, ועל החרב. לא סוף דבר חרב של מלחמה, ג_ידאלא אפילו חרב של שלום, שכבר עשת רושם בימי יאשיהו

ירושלמי תענית, פרק ג, הלכה ז[עריכה]

מתני’: מעשה שירדו זקנים מירושלם לעריהם, וגזרו תענית על שנראה ג_טוכמלוא פי תנור שדפון

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

8 ג_ח מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף ב':


[ע"ב]

9 ג_ט מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף ד':

10 ג_י מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף ב':

11 ג_יא מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה א', מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה י"א, מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף ח', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף ט':

12 ג_יב מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף י':

13 ג_יג מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף ט':

14 ג_יד מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף א':

15 ג_טו מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף ח':


-----------------------------------דף טז[עריכה]

ירושלמי מאיר תענית טז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טז עמוד א] באשקלון. ועוד גזרו תענית למחר, על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, ג_טזלא על שאכלו, אלא על שנראו:

גמ’: תנן, וגזרו תענית על שנראה כמלוא פי תנור שדפון באשקלון. הדא דאת אמר, במכונס. אבל במפוזר אפילו פרא מיכן פחות מפי תנור. תנן, °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, לא על שאכלו, אלא על שנראו. אמר רבי מנא רבי מנא°, נראו רצין אחריהן. רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר , נראו במקום שאין ראוי להם

ירושלמי תענית, פרק ג, הלכה ח[עריכה]

מתני’: ג_יזועל אלו מתריעין אפילו בשבת. על עיר שהקיפוה עובדי כוכבים ומזלות או נהר, ועל הספינה המיטרפת בים. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, לעזרה אבל לא לצעקה. שמעון התימני אומר, אף על הדבר, ולא הודו לו חכמים:

גמ’: תנן, ועל אלו מתריעין אפילו בשבת. כיצד מתריעין בשבת? רב רב (אמורא)° אמר שאומרים ענני ה' ענני אבל לא תוקעים. מתני' פליגא על רב רב (אמורא)° דתנן, °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, לעזרה אבל לא לצעקה בשופר . הא תנייא קדמייה סבר מימר, אפילו לצעקה בשופר . לוי בן סיסי לוי בר סיסי° באו הגייסות לעירו. נטל ספר תורה ועלה לראש הגג ואמר , רבון העולמים, אין בטלית חדא מילה מן הדין ספר אורייתא, ייעלין לון. ואין לא, ייזלון לון. מיד איתבעון ולא אישתכחון. תלמידיה עבד כן, ייבשת ידיה שנענש ואזלון לון. תלמיד תלמידיה עבד כן, לא יבשת ידיה ולא אזלון לון. לומר שאין שוטה נפגע, ולא בשר המת מרגיש באיזמל

ירושלמי תענית, פרק ג, הלכה ט[עריכה]

מתני:' על כל צרה שלא תבוא על הציבור, מתריעין עליה, ג_יחחוץ מרוב גשמים. מעשה שאמרו לחוני המעגל, התפלל שירדו גשמים. אמר להן, צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימקו. והתפלל ולא ירדו גשמים. עג עוגה ועמד בתוכה ואמר, ריבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך. נשבע אני בשמך הגדול, שאיני זז מיכן עד שתרחם על בניך. התחילו הגשמים מנטפין. אמר, לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות. ירדו בזעף. אמר, לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתיקנן, עד שעלו ישראל מירושלם להר הבית מפני הגשמים. אמרו לו, כשם שנתפללת עליהם שירדו. כך התפלל שילכו להם. אמר להן, צאו וראו אם נמחית אבן הטועים:

גמ’: רבי יונה רבי יונה° ושמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מאי דכתיב והריקותי לכם ברכה עד בלי די? דבר שאי אפשר לך לומר עליו דיי. מה היא? ברכה. רבי ברכיה רבי ברכיה° רבי חלבו רבי חלבו° ורבי אבא בר עילאי רבי אבא בר עילאי° אמרו בשם רב רב (אמורא)° עד שיבלו שפתותיכם מלומר, דיינו ברכה, דיינו ברכה.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טז עמוד ב] תנן, אמר להן, צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימקו. הדא אמרה, ערב פסחים היה. ותני כן, בעשרין ביה, צמון כל עמא למיטרא ונחת לון וזה היה המעשה של חוני: ונתפלל ולא ירדו גשמים. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, כיוון שלא בא בענוה. אמר רבי יודן גיריא רבי יודן גיריא°. הדין חוני המעגל, בר בריה דחוני המעגל דהוה סמיך לחרבן בית מוקדשא. דנפק לטורא לגבי פעליי, עד דו תמן נחת מיטרא, עאל ליה למערתא, מן יתיב, נם ודמך ליה. ועבד שקיע בשינתיה שובעין שנין, עד דחרב בית מוקדשא ואיתבני זמן תיניינות. לסוף שובעין שנין, איתער מן שינתיה, נפק ליה מן מערתא וחמא עלמא מחלף, זוויי דהוות כרמים, עבידא זייתין. זוויי דהוות זייתין, עבידא זרעו. שאל ליה למדינתא אמר לון, מה קלא בעלמא? אמרון ליה, ולית את ידע מה קלא בעלמא? אמר לון לא. אמרין ליה מאן את? אמר לון חוני המעגל. אמרון ליה, שמענן דהוה עליל לעזרה, והיא מנהרה. עאל ואנהרת. וקרא על גרמיה (תהלים קכ"ו, א') בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים: חוני המעגל הנזכר במשנתינו יצא להר אצל הפועלים עד דהוא התם ירדו גשמים ונכנס למערה כשישב שם נרדם וישן ליה והיה משתקע בשינתיה שבעים שנה עד שנחרב בית המקדש ונבנה פעם שנית לסוף. שבעים שנה הקיץ משנתו ויצא מן המערה וראה העולם נתחלף מקום שהיו כרמים בראשונה כעת נטוע זיתין. מקום שהיו נטועין זיתין כעת היא מקום זרע. שאל לאנשי המדינה מה חידושים בעולם אמר לו. ואין אתה יודע מה חידושים בעולם אמר לו לא. אמרין ליה. ומי אתה שאין אתה יודע מה חידושים המפורסמים בעולם.אמר לו אני חוני. אמרון ליה. שמענו כשהי' נכנס חוני המעגל לעזרה היתה מאירה ואם אתה הוא נראה אם תאיר העזרה בכניסתך. נכנס והאירה העזרה ממנו. וקרא על עצמו בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים תנן, התחילו הגשמים מנטפין. אמרו תלמדיו, לא באו אלו אלא להתיר נדרו של זה. אמר, לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות. ירדו בזעף. תני שמואל שמואל (אמורא)° כמלא פי הנוד. אמר, לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתיקנן, עד שעלו ישראל מירושלם להר הבית מפני הגשמים. הדא אמרה, ג_יטהר הבית מקורה היה. ותני כן, אסטיו לפנים מסטיו היה. תנן, אמרו לו, כשם שנתפללת עליהן שירדו, כך התפלל עליהם שילכו להם. אמר להן, צאו וראו אם נמחית אבן הטועים. מה עיסקה דהדא אבן הטועים? אלא ג_ככל מאן דהוה מובד מילה, הוה נסב לה מן תמן. וכל דהוה משכח מילה, הוה מייביל לה לתמן. אמר להן, כשם שאי אפשר לאבן הזאת להימחות מן העולם. כך אי אפשר להתפלל על הגשמים שילכו להם. אלא צאו והביאו לי פר של הודיות. ויצאו והביאו לו פר של הודיות, וסמך שתי ידיו ואמר, רבונו של עולם. הבאתה רעה על בניך, ולא יכלו לעמוד בה. הבאתה טובה על בניך, ולא יכלו לעמוד בה. אלא יהי רצון מלפניך שתביא רווחה. מיד נשבה הרוח, ונתפזרו העבים, וזרחה החמה, ונתנגבה הארץ. ויצאו ומצאו מדבר מלא כמהים. שאלו את °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, מאימתי מתפללין על הגשמים שילכו להם? אמר להן, כדי שיהא אדם עומד בקרן העופל צוק צמוד להר הבית ומשקשק את רגליו בנחל קדרון. אבל בטוחים אנו בבעל הרחמים שאינו מביא מבול לעולם. מה טעמא? דכתיב (ישעיהו נד ט) כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ

ירושלמי תענית, פרק ג, הלכה י[עריכה]

מתני’: שלח לו שמעון בן שטח ואמר לו, צריך אתה לנדוי. אבל מה אעשה לך, ואתה מתחטא לפני המקום כבן שהוא מתחטא לאביו ועושה לו רצונו. ועליך הכתוב אומר (משלי כ"ג, כ"ה) ישמח אביך ואמך, ותגל יולדתך:

גמ’: תנן, שלח לו שמעון בן שטח ואמר לו, צריך אתה לנדוי. דאילו נגזרו גזירה כשם שנגזרה בימי אליהו. ולא התקימו דבריך, לא נמצאתה מביא את הרבים לידי חילול השם? ג_כאוכל המביא את הרבים לידי חילול השם צריך נידוי. תמן תנינן, מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבן °רבי עקיבא רבי עקיבא בלוד. שלח לו °רבן גמליאל רבן גמליאל, אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשלן לעתיד לבוא. שהלא נמצאת מעכב רבים מלעשות מצוה. ג_כבוכל המעכב רבים מלעשות מצוה צריך נידוי. ואמר לו חוני ל°רבי שמעון בן שטח שמעון בן שטח, ואין הקדוש ברוך הוא מבטל גזירתו מפני גזירתו של צדיק? אמר לו, הן, הקדוש ברוך הוא מבטל גזירתו מפני גזירתו של צדיק. אבל אין הקדוש ברוך הוא מבטל גזירתו של צדיק מפני גזירתו של צדיק חבירו. ואולי צדיק אחר גזר שלא ירד גשם. ואז ודאי דברי אחד מכם לא יתקיים. אבל מה אעשה לך, ואתה מתחטא לפני המקום, כבן שהוא מתחטא על אביו והוא עושה לו רצונו. רבי ברכיה רבי ברכיה° רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא° ורבי זעירה רבי זעירא° אמרו בשם רב יהודה רב יהודה°, ואית דאמרין לה בשם רב חסדא רב חסדא°, ואית דאמרין לה בשם רב מתנה רב מתנא°, כתיב (איוב כ"ב, כ"ח) ותגזר אמר ויקם לך. מה תלמוד לומר לך? אלא אפילו הקדוש ברוך הוא אמר הכין, ואת אמר הכין. דידך קיימא, ודידי לא קיימה. (איוב כ"ב, כ"ח) ועל דרכיך נגה אור. אמר רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°, אור זו ירידת גשמים דכתיב (איוב ל"ז, י"א) אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו. כתיב (איוב כ"ב, כ"ט) כי השפילו ותאמר גוה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

16 ג_טז מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף ו':

17 ג_יז מיי' פ"א מהל' תעניות הלכה ו', מיי' פ"ב מהל' שבת הלכה כ"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' רפ"ח סעיף ט':

18 ג_יח מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' רפ"ח סעיף י':


[ע"ב]

19 ג_יט מיי' פ"ה מהל' בית הבחירה הלכה א':

20 ג_כ מיי' פי"ג מהל' גזלה ואבדה הלכה א':

21 ג_כא מיי' פ"ו מהל' תלמוד תורה הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' של"ד סעיף מ"ג:

22 ג_כב מיי' פ"ו מהל' תלמוד תורה הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' של"ד סעיף מ"ג:


-----------------------------------דף יז[עריכה]

ירושלמי מאיר תענית יז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יז עמוד א] אני אמרתי להשפילן, ואתה אמרת לגאותן. דידך קיימא ודידי לא קיימא. כתיב (איוב כ"ב, כ"ט) ושח עינים יושיע. אני אמרתי לשחות עיניהם ברעה, ואתה אמרת להושיען, דידך קיימא ודידי לא קיימא. אני אמרתי (איוב כ"ב, ל') ימלט אי נקי? ואתה אמרת ימלט אף על פי שאינו נקי. דידך קיימא ודידי לא קיימא. מהו (איוב כ"ב, ל') ונמלט בבר כפיך. בברירות כפיך. בזכות מצות ומעשים טובים שהיו בידך מראשיתך. עליך הכתוב אומר (משלי כ"ג, כ"ה) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך. הרי כבר כתוב אביך ואמך, מה תלמוד לומר יולדתך? רבי מנא רבי מנא° אמר, אומתך. רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר, שעתך הדור שבו אתה נמצא. ורבנן אמרי זו אמך, ולמה נכפלה? כשם שהוא מקללה בכפליים, כך הוא משמחה בכפליים. ומניין שהוא מקללה בכפליים? שנאמר (משלי י"ז, כ"ה) כעס לאביו בן כסיל, ומימר ליולדתו (משלי י', א') בן חכם ישמח אב,ובן כסיל תוגת אמו. מהו תוגת אמו? אמר רבי לודה רבי לודה°, לישן גימטריון הוא. שתוגת בא”ת ב”ש זה אפרא. שבן כסיל כאפרא בעייני אמיה. ומנין שהוא משמחה בכפליים? דכתיב ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך

ירושלמי תענית, פרק ג, הלכה יא[עריכה]

מתני’: היו מתענין וירדו להן גשמים. קודם להנץ החמה, לא ישלימו. אחר הנץ החמה, ישלימו. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. ג_כגקודם לחצות לא ישלימו. לאחר חצות ישלימו. מעשה שגזרו תענית בלוד, וירדו להן גשמים קודם לחצות. אמר להן °רבי טרפון רבי טרפון, צאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב. ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב. ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול:

גמ’: תנן, היו מתענין וירדו להן גשמים. קודם להנץ החמה, לא ישלימו. שנאמר (ישעיהו ס"ה, כ"ד) והיה טרם יקראו ואני אענה: לאחר הנץ החמה ישלימו. שנאמר (ישעיהו ס"ה, כ"ד) עוד הם מדברים ואני אשמע. או חלף? אמר רבי תנחומא רבי תנחומא° ותני כן, אין ענייה אלא סמך לקריאה. ואין קריאה אלא סמך לענייה. ביומי דרבי יודן רבי יודן°, גזרין תענית ונחת מיטרא קדם חצות. ברומשא בערב קדם השקיעה סלק רבי מנא רבי מנא° לגביה אמר לו, בגין דאנא צחי צמא מהו דנישתי? אמר לו, אוריך תמתין ג_כדשמא ימלכו להשלים. שאף שאם ירד גשם קדם חצות אין חייבים לצום, אבל אם רצו הציבור משלימין את הצום. רבי אחא רב אחא° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוסי בר חנינא רבי יוסי בר חנינא°, ג_כהאסור להתענות עד שש שעות בשבת. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, מתני' אמרה כן דתנן, קודם לחצות לא ישלימו דעד כדון צפרא עדין נחשב בקר וכאילו לא התחילו בצום, לאחר חצות ישלימו ג_כודכבר עבר רובו של יום בקדושה. °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי, כד הוה בעי ייחות מיטרא הוה אמר לספריה, קום לך קומי היכלא ותבקש שירד גשם בגין דרבי בעי מספרא, ואינו מסתפר בגלל שלא יורד גשם, ולית בחייליה מצטער עוד ששערו כבר ארוך. מיד הוה מטרא נחית. רב אדא בר אחוה רב אדא בר אחוה°, כד הוה בעי ייחות מיטרא, הוה שלח מסאניה  מוריד נעל ודורך על הארץ להצטער עם הציבור. כד הוה שלח תריהון הוה עלמא טייף גשום. מפלתא הוויין תמן. והוה רב רב (אמורא)° מיתב חד מן תלמידיה בביתא עד דהוון מפנין ביתא, וכיון דהוה נפק מן בייתא הוה בייתא רבע. ואית דאמרין, רב אדא בר אחוה הוה רב אדא בר אחוה הוה°. שלחו חכמים ואמרו לו, מה מעשים טובים יש בידך? אמר להן, מימי לא קדמני אדם לבית הכנסת, ולא הנחתי אדם בבית הכנסת ויצאתי לי, ולא הלכתי ארבע אמות בלא תורה, ולא הזכרתי דברי תורה במקום מטונף

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יז עמוד ב] ולא הוצעתי וישנתי שינת קבע יש אומרים בבית המדרש, ולא צעדתי בין החבירים שהיו יושבים על הארץ וכשהיה מגיע אדם היו צריכים לפנות לו מקום לעבור. ומכיוון שהוא היה נכנס ראשון מעולם לא היה נצרך לכך, ולא כיניתי שם לחבירי, ולא שמחתי בתקלת חבירי, ולא באת קללת חבירי על מטתי שלפני שנתו היה מוחל, ולא הלכתי בשוק אצל מי שהוא חייב לי שלא יתביש, מימי לא הקפדתי בתוך ביתי. לקיים מה שנאמר (תהלים ק"א, ב') אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי. תנן, ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב. ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול: אי זו היא הלל הגדול? אמר רבי פרנך רבי פרנך° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° ג_כז (תהילים קלו ב ג) הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו הודו, לאדוני האדונים כי לעולם חסדו אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, ובלבד שיקדים ויקרא מהפרק הקדם שנאמר בו, (תהלים קל"ה, ב') שעומדין בבית ה' בחצרות בית אלקנו. למה באילין תרתיין פרשתא? רבי זעירה רבי זעירא° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°, מפני שירידת גשמים כלולה בהן. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° ניחא, שכן בפרק הקדם כתיב (תהלים קל"ה, ז') מעלה נשאים מקצה הארץ. אלא כר ' חנינה מה שייך הפרק הזה לגשם? בגין דכתיב (תהלים קל"ו, כ"ה) נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו שתלוי בירידת הגשם. רבי אבא רבי אבא° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי° תריהון אמרין, הלל הגדול, זה הדא דידן מה שאנו נוהגים לקרא לו הלל רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר, הדא דידן. בר קפרא בר קפרא° אמר, הדא דידן. בר קפרא בר קפרא° כדעתיה דתנינן תמן במסכת פסחים, מימיה של כת השלישית לא הגיעה (תהלים קט"ז, א') לאהבתי כי שמע ה' את קולי תחנוני, מפני שעמה ממועטין. ותני בר קפרא בר קפרא°, זו היא הלל הגדולה. חד בר אביי, עבר קומי תיבותא, אמר לון ענון בתריי מה דאנא אמר. הדא אמרה, לית הדא דידן שאם היה זה שכתוב במשנה היו יודעים אותו ולא היו צריכים לחזור אחריו. אמר רבי מנא רבי מנא°, הדא דידן, אלא כיוון דניסא הוה רב הנס היה גדול, בגין כן אמר לון ענון, בתריי מה דאנא אמר שיהיה ברוב עם ולא מפני שלא ידעו את המילים.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

23 ג_כג מיי' פ"א מהל' תעניות הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף י"א:

24 ג_כד טור ושו"ע או"ח סי' תקס"ט סעיף א':

25 ג_כה טור ושו"ע או"ח סי' רפ"ח סעיף א':

26 ג_כו מיי' פ"א מהל' תעניות הלכה ט"ז:
[ע"ב]

27 ג_כז מיי' פ"ח מהל' חמץ ומצה הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' ת"פ:


הדרן עלך פרק סדר תעניות האלו