המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"שאי", מביא ראיה לזה שלא היית לבעל מיוחד רק זנית רעים רבים כי הלא "שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת", ר"ל איני רוצה להראותך המקומות ששם זנית כי עצמו מספר. אבל הראיני "את" את המקום אשר שם לא זנית, וגם לא זנית בצנעה רק "על דרכים ישבת להם" (לרעים רבים הנז' בכתוב הקודם) על דרכים המפורסמים ישבת להיות מוכן אל הרעים "כערבי" היושב "במדבר" ששם אין איש רואהו כן ישבת את במקום רואים ובכ"ז לא היה זה עזיבה גמורה כאשה גרושה מבעלה ודבקה באחר רק "ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך" היית רק חנפה כחונף שפיו ולבו בלתי שוים, כי היית דומה בעיניך כזונה היושבת תחת בעלה, שכל שחסר לה איזה דבר תשוב לבקש אותו מבעלה ותעיז מצחה לאמר לו הלא אלוף נעורי אתה, כי כן.
ביאור המילות
"שפים", מקומות הגבוהים (עי' ישעיה י"ג א'), "כערבי" יל"פ מענין ערב ולילה, היושב בערב במדבר שאין איש רואהו, וכן פירשתי ולא יהל שם ערבי (ישעיה י"ג). ודרכים הפך המדבר, ולהם להריעים הפך ערבי שא"ל ריע באופל, ועז"א "ותחניפי" שגדר החנף שמסתיר מעשיו הרעים:
