ביאור:שפיים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

שפיים = מקומות גבוהים או מיושבים או שקטים ומבודדים[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: שפיים

בדברי ישעיהו וירמיהו נזכר כמה פעמים הביטוי " שפיים " כתיאור למקום. כמה פירושים הוצעו לביטוי זה.

1. שפיים = מקומות גבוהים (רד"ק על ירמיהו ג כא, אבן עזרא על במדבר כג ג ועוד) ; כך נראה מהפסוקים:

  • (ישעיהו מא יח): "אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות, אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים": נראה ש'שפיים' הם הקבלה ניגודית ל'בקעות'.
  • (ירמיהו ג כא): "קול על שפיים נשמע, בכי תחנוני בני ישראל, כי העוו את דרכם, שכחו את ה' אלהיהם"- לפי ההקבלה לנבואת הנחמה (ירמיהו לא יד): "קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים..." נראה ש"שפיים" מקבילים ל"רמה" ( יואל אליצור ) .
  • (ירמיהו יד ו): "ופראים עמדו על שפים , שאפו רוח כתנים, כלו עיניהם כי אין עשב"- מסתבר שהבהמות המחפשות  עשב עומדות במקום גבוה.
  • שורשה של המילה שפיים הוא שפה , וממנו גם התואר נשפה (ישעיהו יג ב): "על הר נשפה שאו נס, הרימו קול להם; הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים"- גם כאן נראה שהכוונה להר גבוה, שמניפים עליו נס כך שייראה למרחוק.

2. שפיים = מקומות מיושבים:

  • (ירמיהו ז כט): "גזי נזרך והשליכי, ושאי על שפים קינה; כי מאס ה' ויטש את דור עברתו"- על המקומות המיושבים, שעומדים להחרב.
  • (ירמיהו יב יב): "על כל שפים במדבר באו שדדים, כי חרב לה' אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ, אין שלום לכל בשר"= על כל המקומות המיושבים, אפילו אלו שנמצאים במדבר.
  • (ישעיהו מט ט): "לאמר לאסורים 'צאו', לאשר בחשך 'הגלו'; על דרכים ירעו, ובכל שפיים מרעיתם"- 'שפיים' מקביל אל 'דרכים'.
  • (ירמיהו ג ב): "שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת? על דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך"- כנ"ל.
  • (ירמיהו יד ו): "ופראים עמדו על שפים , שאפו רוח כתנים, כלו עיניהם כי אין עשב"- גם הפראים, שבדרך-כלל מתרחקים ממקומות יישוב, באו לחפש אוכל במקומות מיושבים בגלל הרעב.
  • וייתכן שמאותו שורש בא התואר "שפוי" בלשון התלמוד, שמשמעו "מיושב בדעתו".

3. שפיים = מקומות שקטים ומבודדים ( רמי ניר ):

  • (ירמיהו ז כט): "גזי נזרך והשליכי, ושאי על שפים קינה; כי מאס ה' ויטש את דור עברתו"- על המקומות המיושבים, שעומדים להחרב.
  • (ירמיהו יב יב): "על כל שפים במדבר באו שדדים, כי חרב לה' אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ, אין שלום לכל בשר"= אפילו המקומות השקטים והמבודדים נשדדו.
  • (ישעיהו מא יח): "אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות, אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים": במקומות שקטים ומבודדים יהיו נהרות שיאפשרו לאנשים לגור בהם.
  • (ישעיהו מט ט): "לאמר לאסורים 'צאו', לאשר בחשך 'הגלו'; על דרכים ירעו, ובכל שפיים מרעיתם"- 'שפיים' מנוגד אל 'דרכים': הם ירעו גם בדרכים הראשיות וגם במקומות השקטים והמבודדים.
  • (ירמיהו ג ב): "שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת? על דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך"- כנ"ל.
  • (ירמיהו ג כא): "קול על שפיים נשמע, בכי תחנוני בני ישראל, כי העוו את דרכם, שכחו את ה' אלהיהם"- בני ישראל הלכו לאיבד, וקולם נשמע במקומות מבודדים ורחוקים.
  • (ירמיהו יד ו): "ופראים עמדו על שפים , שאפו רוח כתנים, כלו עיניהם כי אין עשב"- הפראים נודדים למקומות שקטים ומבודדים כדי לחפש אוכל.
  • (במדבר כג ג): "ויאמר בלעם לבלק 'התיצב על עלתך ואלכה, אולי יקרה ה' לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך' וילך שפי"= בלעם הלך להתבודד במקום שקט, בדרך בה לא יפגוש עוברי אורח פרט לנחשים (רמי ניר).
  • וייתכן שמאותו שורש בא התואר "שפוי" בלשון התלמוד, שמשמעו "שקט ורגוע, לא משוגע".

ויש פסוקים שבהם כמה משמעויות אפשריות:

  • (ירמיהו ד יא): "בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם 'רוח צח שפיים במדבר דרך בת עמי לוא לזרות ולוא להבר'"( פירוט )

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-06-06.


תגובות[עריכה]

מאת: אביתר כהן

לדעתי:

שפי - שפיפות (כפיפות) מתוך אכזבה

שפיים - משפתיים - שפות הנחל / בקעות , כנראה בעיקר של נחלי אכזב (ואדי) - בתקופה יבשה

שוף - ראיה (כמו בערבית)

בראשית ג טו: "ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב"

שוף (שפים) - ראיה - עין - באר (מים , נחל)

שוף (נשפה) - ראיה - מצפה - מקום גבוה שניראה לעין כל , או שמשמש לתצפית

שפם / (עטרות) שפן / שפמות / שפים (וחפים) - שם מקום

אשפות - בור (מקום נמוך)

שמואל א ב ח: "מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם

                    כי לה' מצקי ארץ וישת עליהם תבל"

תהלים ל ד: "ה' העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי בור"

תהלים מ ג: "ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי"

אשפת חיצים - אולי נקרא כך בגלל הדמיון לבור..

תהלים קכז ד-ה: "כחצים ביד גבור כן בני הנעורים אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם

                    לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער"

שפות (בקר) - גבינות

אם יש קשר בין גבינה - לגב - בור אז זה מתקשר גם לבאר

שמואל ב יז כט: "ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר אתו לאכול

                    כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר"

שער ה(א)שפות - כנראה שער גיא עושי הגבינה (טירופויון)

נחמיה ג יג: "את שער הגיא החזיק חנון וישבי זנוח המה בנוהו ויעמידו דלתתיו מנעליו ובריחיו

                  ואלף אמה בחומה עד שער השפות"

נחמיה ג יד: "ואת שער האשפות החזיק מלכיה בן רכב שר פלך בית הכרם

                 הוא יבננו ויעמיד דלתתיו מנעליו ובריחיו"

--

יתכן שגם המילים הבאות קשורות לשורש ש(ו)ף - ראיה :

ש(ז)ף - שזוף - השמש "ראתה" אותו ועל ידי כך הוא נעשה שזוף

לדעתי משזוף -> שזב (ארמית) - בריא , שזוף נחשב לבריא , וחיוור נחשב לחולה

ש(ק)ף , להשקיף / לראות / לצפות , לדעתי זה מקור המלה סקופ (הר הצופים - הר סקופוס)

--

(בבית מקרא (עו) חיים גלעד כתב מאמר ארוך בנושא)


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שפיים - מקומות גבוהים או מיושבים או שקטים ומבודדים

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/jfy