קטגוריה:ירמיהו ד יא
נוסח המקרא
בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפיים במדבר דרך בת עמי לוא לזרות ולוא להבר
בָּעֵת הַהִיא יֵאָמֵר לָעָם הַזֶּה וְלִירוּשָׁלַ͏ִם רוּחַ צַח שְׁפָיִים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בַּת עַמִּי לוֹא לִזְרוֹת וְלוֹא לְהָבַר.
בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא יֵאָמֵ֤ר לָעָם־הַזֶּה֙ וְלִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם ר֣וּחַ צַ֤ח שְׁפָיִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר דֶּ֖רֶךְ בַּת־עַמִּ֑י ל֥וֹא לִזְר֖וֹת וְל֥וֹא לְהָבַֽר׃
בָּ/עֵ֣ת הַ/הִ֗יא יֵאָמֵ֤ר לָֽ/עָם־הַ/זֶּה֙ וְ/לִ/יר֣וּשָׁלַ͏ִ֔ם ר֣וּחַ צַ֤ח שְׁפָיִים֙ בַּ/מִּדְבָּ֔ר דֶּ֖רֶךְ בַּת־עַמִּ֑/י ל֥וֹא לִ/זְר֖וֹת וְ/ל֥וֹא לְ/הָבַֽר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"צח שפים" - מכבד ומטאטא אף את שדות יבלי המים לשיתם מדבר ל"א צח ל' צמא דמתרגמינן צחותא
"דרך בת עמי" - אותו רוח בא וגם לא לזרות מוץ מגורן (אבהבוניי"ר בלע"ז) כמו ויזרם במזרה (לקמן כא)
"ולא להבר" - ולנקות תבואה הוא בא כלומר לא לטובה כי אם לרעה להגלות את אנשים (ונשים) טף ובהמהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"צח" - ענין יובש כמו צחה צמא (ישעיהו ה)
"שפיים" - מקומות גבוהות
"בת עמי" - עדת עמי וכן בת בבל (תהלים קלז)
"לזרות" - ענין פזור וזריקה וכן ואזרם במזרה (לקמן טו)
"להבר" - מלשון ברור ונקי
מצודת דוד
"לא לזרות" - לא יבוא הרוח לזרות המוץ מן הגורן ולא לנקות את התבואה מן העפר ר"ל לא יבוא לטובה כ"א לרעה
"בעת ההיא" - בעת בא הפורענות יאמר לעם וגו' הנה רוח יבש סוער במקומות גבוהות אשר במדבר שמטאטא ומכבד הכל הואיל ואין שם דבר לעמוד בפני הרוח ולעכבו והרוח הזה יבוא דרך בת עמי לטאטא את כולם ללכת גולהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- ב) יועיל הרוח לזרות בו התבואה להסיר המוץ, לא כן הרוח הבא על שפיים במדבר ששם לא נמצא תבואה. ור"ל הרוח בעיר הגם שיפזר העננים יועיל אף לזרות התבואה, ובמדבר הגם שא"צ לו יועיל לטהר האויר, להסיר הגשם, אבל רוח הצח במדבר הוא מזיק משני הפנים, כי הוא "לוא לזרות" מוץ מגורן כי לא נמצא שם תבואה, "ולוא להבר" לטהר השחקים ולהוציא אור בהיר אחר שהוא רוח צח. ובנמשל כי רוח הנבואה עת יוכיח וייסר ויודיע האמת מועיל,
- א) אם הוא בעיר והוא עת ששומעים בקולו יסיר המוץ מן הדגן ויבדיל הרשעים והרשע מן הצדיקים, וגם בעת שאין שומעים לו והוא במדבר באין איש שומע, יועיל לטהר הרקיע שיראו מכתב אלהי' הכתוב עליהם למעלה וידעו הגזרה החרוצה עליהם מן הרקיע, אבל הרוח שקר שבו נבאו להם נביאים חוזי שוא וקוסמי כזב היה רוח צח ובמדבר, שלא מצאו בו תועלת לא לדעת העתיד ולא לשוב בתשובה:
ביאור המילות
"צח". מורה על היובש, ועל הזכות ובהירות, שבעת יבשות האויר בהיר הוא בשחקים. ושם רוח משותף על הרוח הנושב ועל הנבואה.
"ולזרות", בא על התבואה, הנה זורה את גורן השעורים.
"והבר", מענין בהיר הוא בשחקים, בר, וברה, ובהיר, כמו הברו נושאי כלי ה':
- פרשנות מודרנית:
רוח חסרת תועלת
אנשי הרוח בעם ישראל צריכים להוציא מעם ישראל את הרוע. כאשר הם אינם ממלאים את תפקידם, ה' מביא רוח אחרת, קשה יותר, שתעשה את העבודה.
הנביא ירמיהו התלונן רבות על כך שהנביאים האחרים, הטוענים שיש בהם רוח ה', אינם מוכיחים את בני ישראל על מעשיהם הרעים, ואינם מזהירים אותם מפני הפורענות:
(ירמיהו ד י): "ואמר 'אהה ד' ה', אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר 'שלום יהיה לכם', ונגעה חרב עד הנפש!'"
השא השאת = הרגעת אותם, כביכול, בכך שאפשרת לנביאי השקר להתנבא ולהגיד לבני ישראל "שלום יהיה לכם";
ונגעה חרב עד הנפש = אך האמת היא שאין כל שלום, חרב המלחמה כבר מונחת על צווארנו.
רוח הנבואה היא נעימה ועדינה אך חסרת תועלת:
(ירמיהו ד יא): "בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם: רוח צח שפיים במדבר דרך בת עמי, לוא לזרות ולוא להבר"
צח = נקי.
רוח צח... במדבר = במדבר, הרוחות החזקות נושאות עמן חול; הרוחות הצחות, שאין בהן חול, הן רוחות חלשות ועדינות.
שפיים = מקומות גבוהים או מקומות מיושבים או מקומות שקטים ומבודדים .
רוח צח שפיים במדבר = רוח נקיה, שקטה ועדינה, הנושבת במקומות המיושבים והשקטים במדבר.
דרך = הרגל ומנהג .
דרך בת עמי = התנהגותם של בני ישראל.
רוח צח שפיים במדבר דרך בת עמי = כמו רוח עדינה ונעימה הנושבת במקומות השקטים במדבר, כך רוח הנבואה המתנבאת על התנהגותם של בני ישראל.
לזרות = לפזר את המוץ כך שרק הגרעינים נשארים .
להבר = לברור, להוציא את הגרעינים מתוך הפסולת.
לא לזרות ולא להבר = הרוח העדינה והנעימה אינה מועילה לניקוי התבואה, לא לזריה ולא לברירה; והנמשל: הנבואות העדינות והנעימות של הנביאים, על דרכם והתנהגותם של בני ישראל, אינן מועילות לסלק את הרוע ואינן מועילות לבחור את הטוב בעם ישראל.
במקום רוח הנבואה תבוא רוח אחרת:
(ירמיהו ד יב): "רוח מלא מאלה יבוא לי, עתה גם אני אדבר משפטים אותם"
מלא = חזק;
רוח מלא מאלה = רוח חזק יותר מהרוחות המשמשות לזריה ולברירה;
עתה גם אני אדבר משפטים אותם = עד עכשיו דיברו רק הנביאים המרגיעים המבטיחים שלום; מעכשיו גם אני, ירמיהו, אדבר איתם, אבל הדיבור שלי יהיה במשפטים קשים וכואבים.
הרוח כאן היא רוח הנבואה החזקה והכואבת של ירמיהו, המנבא פורענות; ובפסוק הבא היא משל לאויב, התוקף את ישראל כמו סופה:
(ירמיהו ד יג): "הנה, כעננים יעלה, וכסופה מרכבותיו, קלו מנשרים סוסיו; אוי לנו כי שדדנו!"הרוח העדינה והנעימה של נביאי השקר, המנבאים "שלום יהיה לכם", אינה מועילה לנקות את הרע מעם ישראל; רוח הנבואה של ירמיהו היא קשה וכואבת ומנבאת פורענות; אך אם גם הרוח הזאת לא תועיל, תבוא רוח חזקה עוד יותר - רוח מלחמה של אויב אכזר.
פירושים נוספים
רוח צח שפיים במדבר
1. פירשנו שהכוונה לרוח נקיה, עדינה ונעימה, המרעננת את יושבי המדבר, והיא משל לנבואה העדינה מדי של נביאי השקר.
2. גם מלבי"ם פירש שהרוח היא משל לנבואה שאינה מועילה, אלא שהוא פירש: רוח צח = רוח הנושבת ביום צח ונקי, שאינה מועילה לפזר את העננים (" להבר "); שפיים במדבר = רוח הנושבת במדבר, שאינה מועילה לזרות תבואה כי במדבר אין תבואה.
- אולם, לא הצלחתי להבין איזו תועלת יש בפיזור העננים, והרי דווקא במדבר העננים מועילים - הם נותנים צל.
3. ויש שפירשו צח = צחיח = יבש; ולפי זה הכוונה לרוח יבשה, הנושבת במקומות הגבוהים במדבר, שהיא חזקה במיוחד (ראו דעת מקרא ועוד) . לפי זה יש לפרש את המשך הפסוק הפוך: לא לזרות ולא להבר = הרוח החזקה אינה מועילה לזרות את התבואה או לברור אותה, כי היא מעיפה גם את הגרעינים יחד עם המוץ. לפי זה, כל שלושת הפסוקים מדברים על רוח של פורענות ומלחמה.
- אולם, לפי זה לא ברורה המשמעות המעשית של המשל, לא ברור מדוע הנביא האריך כל כך בתיאור רוחות המלחמה. נראה לי יותר כפי שכתבתי, שהפסוקים מדברים על רוחות שונות - רוח נבואה שאינה מועילה, ורוח מלחמה שממלאת את מקומה.
לא לזרות ולא להבר
מה ההבדל בין לזרות ובין להבר ? מה המשל ומה הנמשל?
1. פירשנו לזרות = לסלק את הפסולת, להבר = לבחור את הגרעינים; והם שני הצדדים של תיקון המעשים - סור מרע ועשה טוב .
2. ויש שפירשו: לזרות = לסלק את הקליפות הקלות והעדינות, להבר = לסלק את הקש הכבד יותר, שעבורו דרושה רוח חזקה יותר; ומשמעות הפסוק היא "הרוח לא תהיה בעוצמה המועילה לזריה וגם לא בעוצמה המתאימה לברירה" (דעת מקרא) .
פסוקים נוספים
- רעיון דומה בספר הושע: כשאחדות ישראל מונעת תיקון, התיקון בא מהגויים .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-06-06.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ירמיהו ד יא"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.