קטגוריה:ירמיהו ד יא
בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפים במדבר דרך בת עמי לוא לזרות ולוא להבר.
בָּעֵת הַהִיא יֵאָמֵר לָעָם הַזֶּה וְלִירוּשָׁלַ͏ִם רוּחַ צַח שְׁפָיִם בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בַּת עַמִּי לוֹא לִזְרוֹת וְלוֹא לְהָבַר.
בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא יֵאָמֵ֤ר לָעָם־הַזֶּה֙ וְלִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם ר֣וּחַ צַ֤ח שְׁפָיִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר דֶּ֖רֶךְ בַּת־עַמִּ֑י ל֥וֹא לִזְר֖וֹת וְל֥וֹא לְהָבַֽר׃
בָּעֵ֣ת בָּ - מילת יחס, ה' הידיעה
עֵ֣ת - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/6256
מורפ': HRd/Ncbsa הַהִ֗יא הַ - מילית, ה' הידיעה
הִ֗יא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: d/1931
מורפ': HTd/Pp3fs יֵאָמֵ֤ר יֵאָמֵ֤ר - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 559
מורפ': HVNi3ms לָֽעָם לָֽ - מילת יחס, ה' הידיעה
עָם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/5971 a
מורפ': HRd/Ncmsa־הַזֶּה֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
זֶּה֙ - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/2088
מורפ': HTd/Pdxms וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְ - ו' החיבור
לִ - מילת יחס
יר֣וּשָׁלִַ֔ם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/l/3389
מורפ': HC/R/Np ר֣וּחַ ר֣וּחַ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7307
מורפ': HNcbsa צַ֤ח צַ֤ח - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6703
מורפ': HAamsa שְׁפָיִים֙ שְׁפָיִים֙ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 8205
מורפ': HNcmpa בַּמִּדְבָּ֔ר בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
מִּדְבָּ֔ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/4057 b
מורפ': HRd/Ncmsa דֶּ֖רֶךְ דֶּ֖רֶךְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1870
מורפ': HNcbsc בַּת בַּת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1323
מורפ': HNcfsc־עַמִּ֑י עַמִּ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsc/Sp1cs ל֥וֹא ל֥וֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn לִזְר֖וֹת לִ - מילת יחס
זְר֖וֹת - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/2219
מורפ': HR/Vqc וְל֥וֹא וְ - ו' החיבור
ל֥וֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn לְהָבַֽר לְ - מילת יחס
הָבַֽר - פועל, הפעיל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/1305
מורפ': HR/Vhc׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
בָּעֵ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) הַהִ֗יא רביעי (משנה, דרגא 3)
יֵאָמֵ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) לָֽעָם־הַזֶּה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
ר֣וּחַ מונח (משרת, דרגא 5) צַ֤ח מהפך (משרת, דרגא 5) שְׁפָיִים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בַּמִּדְבָּ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
דֶּ֖רֶךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
בַּת־עַמִּ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
ל֥וֹא מרכא (משרת, דרגא 5) לִזְר֖וֹת טפחא (מלך, דרגא 2)
וְל֥וֹא מרכא (משרת, דרגא 5) לְהָבַֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"צח שפים" - מכבד ומטאטא אף את שדות יבלי המים לשיתם מדבר ל"א צח ל' צמא דמתרגמינן צחותא
"דרך בת עמי" - אותו רוח בא וגם לא לזרות מוץ מגורן (אבהבוניי"ר בלע"ז) כמו ויזרם במזרה (לקמן כא)
"ולא להבר" - ולנקות תבואה הוא בא כלומר לא לטובה כי אם לרעה להגלות את אנשים (ונשים) טף ובהמהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"צח" - ענין יובש כמו צחה צמא (ישעיהו ה)
"שפיים" - מקומות גבוהות
"בת עמי" - עדת עמי וכן בת בבל (תהלים קלז)
"לזרות" - ענין פזור וזריקה וכן ואזרם במזרה (לקמן טו)
"להבר" - מלשון ברור ונקי
מצודת דוד
"לא לזרות" - לא יבוא הרוח לזרות המוץ מן הגורן ולא לנקות את התבואה מן העפר ר"ל לא יבוא לטובה כ"א לרעה
"בעת ההיא" - בעת בא הפורענות יאמר לעם וגו' הנה רוח יבש סוער במקומות גבוהות אשר במדבר שמטאטא ומכבד הכל הואיל ואין שם דבר לעמוד בפני הרוח ולעכבו והרוח הזה יבוא דרך בת עמי לטאטא את כולם ללכת גולהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- ב) יועיל הרוח לזרות בו התבואה להסיר המוץ, לא כן הרוח הבא על שפיים במדבר ששם לא נמצא תבואה. ור"ל הרוח בעיר הגם שיפזר העננים יועיל אף לזרות התבואה, ובמדבר הגם שא"צ לו יועיל לטהר האויר, להסיר הגשם, אבל רוח הצח במדבר הוא מזיק משני הפנים, כי הוא "לוא לזרות" מוץ מגורן כי לא נמצא שם תבואה, "ולוא להבר" לטהר השחקים ולהוציא אור בהיר אחר שהוא רוח צח. ובנמשל כי רוח הנבואה עת יוכיח וייסר ויודיע האמת מועיל,
- א) אם הוא בעיר והוא עת ששומעים בקולו יסיר המוץ מן הדגן ויבדיל הרשעים והרשע מן הצדיקים, וגם בעת שאין שומעים לו והוא במדבר באין איש שומע, יועיל לטהר הרקיע שיראו מכתב אלהי' הכתוב עליהם למעלה וידעו הגזרה החרוצה עליהם מן הרקיע, אבל הרוח שקר שבו נבאו להם נביאים חוזי שוא וקוסמי כזב היה רוח צח ובמדבר, שלא מצאו בו תועלת לא לדעת העתיד ולא לשוב בתשובה:
ביאור המילות
"צח". מורה על היובש, ועל הזכות ובהירות, שבעת יבשות האויר בהיר הוא בשחקים. ושם רוח משותף על הרוח הנושב ועל הנבואה.
"ולזרות", בא על התבואה, הנה זורה את גורן השעורים.
"והבר", מענין בהיר הוא בשחקים, בר, וברה, ובהיר, כמו הברו נושאי כלי ה':
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "ירמיהו ד יא"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.