ביאור:ירמיהו ד ג
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הסרת הקוצים מהלב
[עריכה]בכל פעם שקורה אסון, הציבור מתעורר לחשבון נפש - יש שמדגישים את התחום החומרי (תיקון הפגמים שגרמו לאסון) ויש שמדגישים את התחום הרוחני (שיבה אל ה'). אבל הנביא ירמיהו מדגיש שיש פעולה חשובה יותר משתיהן:
(ירמיהו ד ג): "כי כה אמר ה' לאיש יהודה ולירושלם: נירו לכם ניר, ואל תזרעו אל קוצים"
ניר הוא ניקוי הקרקע והוצאת שורשי הקוצים - פעולה שעושים לפני החרישה ( פירוט ).
נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים = נקו את השדה, כך שלא תזרעו על שדה שיהיו בו קוצים. הקוצים גם מפריעים לקליטת הזרעים בקרקע, וגם מגדילים את הסכנה להתפשטות שריפה שתשמיד את כל הזרעים (ראו (שמות כב ה): "כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה...").
ירמיהו כמובן לא התכוון ללמד את בני ישראל חקלאות; ה"עצה" החקלאית הזאת היא רק משל. והנמשל כתוב בפסוק הבא:
(ירמיהו ד ד): "המלו לה' והסרו ערלות לבבכם, איש יהודה וישבי ירושלם; פן תצא כאש חמתי, ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם".
הזריעה היא משל להתחלה חדשה ( פירוט ), בתחום הרוחני או החומרי:
- התחלה חדשה בתחום הרוחני - תיקון היחסים עם ה';
- התחלה חדשה בתחום החומרי - שיקום ארץ יהודה מהצרות והאסונות שעברו עליה.
הקוצים בשדה הם משל ל ערלת הלב = אטימות המחשבות לקליטת דברי תוכחה ונבואה; כמו שהקוצים מפריעים לזריעה, כך ערלת הלב מפריעה לבני ישראל להתחיל מחדש:
- בתחום הרוחני - כמו שהקוצים מפריעים לזרע להיקלט בקרקע, כך אטימות הלב מפריעה לדברי הנביאים להיקלט בלב, וכך בני ישראל חושבים שהדרך שהלכו בה עד כה היא הדרך הנכונה, ואין צורך לתקן שום דבר;
- בתחום החומרי - כמו שהקוצים מגדילים את הסכנה לשריפה, כך אטימות הלב מגדילה את הסכנה לחורבן שה' יביא על ישראל: "פן תצא כאש חמתי, ובערה ואין מכבה, מפני רוע מעלליכם".
הניר הוא משל ל מילת הלב = תיקון המידות ופתיחת המחשבות: "המולו לה' והסירו ערלת לבבכם, איש יהודה ויושבי ירושלים!"; זו הפעולה הראשונה שצריך לעשות, לפני שמתחילים בתיקונים ושיפורים בתחום החומרי או הרוחני. קודם כל להיות פתוחים, להבין שטעינו וצריך לחשוב מחדש; ורק אחר כך לזרוע את זרעי השיפור והתיקון.
ובאחרית הימים, אחרי שבני ישראל יסירו את ערלת לבבם, לא רק שהם עצמם יוכלו לזרוע, אלא גם ה' בכבודו ובעצמו ישתתף בזריעה:
(ירמיהו לא כו): "הנה ימים באים, נאם ה', וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה".
מקורות ופירושים נוספים
[עריכה]זריעה
[עריכה]1. רוב המפרשים פירשו שהזריעה היא משל לפעולה בתחום הרוחני, כגון תפילה אל ה' שיושיע את עם ישראל (רש"י) , או תיקון המעשים (מלבי"ם) .
2. ולענ"ד אפשר לפרש שהזריעה היא פעולה בתחום החומרי, כמו בפסוק מירמיהו לא.
ניר
[עריכה]1. פירשנו שהכוונה לתיקון המידות, שהוא הכנה לתיקון המחשבות; וכן פירש מלבי"ם.
2. ויש שפירשו שהכוונה לתיקון המעשים, שהוא הכנה לתפילה (רש"י) ;
- אולם, מאחר שבמשל הניר קודם לחרישה, והחרישה היא משל למחשבה, נראה לי שגם בנמשל הניר צריך להיות פעולה שקודמת למחשבה, כדברי מלבי"ם.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-06-03.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הסרת הקוצים מהלב
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-04-0304