רש"י על ירמיהו ד
<< · רש"י על ירמיהו · ד · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 23 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 24 פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 25 פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 26 פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 27 פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 28 פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
"אם תשוב ישראל" - בתשובה זו אלי תשוב לכבודך וגדולתך הראשונה
"ואם תסיר שקוציך מפני" - אז לא תנוד לצאת בגולה
פסוק ב (כל הפסוק)
"ונשבעת חי ה' באמת" - כשתשבע בשמי תשבע באמת ולא כאשר עתה שכתוב בכם (לקמן ה) אם חי ה' יאמרו אכן לשקר ישבעו
"והתברכו בו גוים" - אם תעשו כן אז יתברכו בישראל הגוים כל גוי יאמר לבנו תהא כפלוני ישראל
"יתהללו" - יגידו שבחכם ד"א יתהללו מי שיוכל להדבק בישראל יתפאר בדבר (פורוונטי"ר בלע"ז)
פסוק ג (כל הפסוק)
"כי כה אמר ה' וגו' נירו לכם ניר" - הוו למידין מעובדי אדמה שנרים אותה בימי הקיץ להמית שרשי העשבים שלא תהא מעלה קוצים בעת הזרע בחורף אף אתם הטיבו מעשיכם בטרם תבא עליכם הרעה שלא תהא תפלתכם נמאסת כשתצעקו
"ואל תזרעו אל קוצים" - ואל תהי צעקתכם לפני מתוך הרשע כי אם מתוך תשובה שלא תהיו דומים לזורע בלא ניר והיא נהפכת לקוצים קרדונ"ש בלע"ז
פסוק ד (כל הפסוק)
"המולו לה'" - בטרם תצא חמתי כאש זהו כניר לפני הזרע
פסוק ה (כל הפסוק)
"ואמרו תקעו שופר" - הזהירו את יושבי הארץ שיתקעו בשופר לברוח
"מלאו" - לשון אסיפה והרבה יש במקרא אשר יקרא עליו מלא רועים (ישעיהו לא) יקראו אחריך מלא (לקמן יב) יחד עלי יתמלאון (איוב טז)
פסוק ו (כל הפסוק)
"שאו נס" - לברוח לציון
"העיזו" - האספו כמו שלח העז (שמות ט)
פסוק ז (כל הפסוק)
"עלה אריה" - נבוכדנצר
"מסבכו" - דרך אריה לישב במארב סבכי היער (אשפייש"ש בלע"ז)
"תצינה" - לשון ציה
פסוק ח (כל הפסוק)
"על זאת" - מה הוא זאת כי לא שב וגו' ואע"פ שדבר למעלה בנבוכדנצר על החורבן כאן חזר לדבר במיתת יאשיהו
"כי לא שב חרון אף וגו'" - ואע"פ ששב יאשיהו בכל לב נאמר בו (מלכים ב כב) לא שב ה' מחרון אפו על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה
פסוק ט (כל הפסוק)
"והיה ביום ההוא" - ביומו של יאשיהו יתמהו למה עלתה בו כל כך והם אין יודעין שאין דורו חוזר יפה כשבא לבער את עכו"ם מה היו ליצני הדור עושין חוקקין צורת עכו"ם על דלתותיהן חציה בדלת זה וחציה בדלת זה כשהיה פותחו לא היתה נכרת וכשהלך משם סוגרה והיא מתחברת
פסוק י (כל הפסוק)
"השא השאת" - (אטינטא"ר בלע"ז) לשון הנחש השיאני (בראשית ג) שנביאי השקר נבאים לכם שלום יהיה לכם
פסוק יא (כל הפסוק)
"לעם הזה" - על העם הזה כשיגלו כולם
"צח שפים" - מכבד ומטאטא אף את שדות יבלי המים לשיתם מדבר ל"א צח ל' צמא דמתרגמינן צחותא
"דרך בת עמי" - אותו רוח בא וגם לא לזרות מוץ מגורן (אבהבוניי"ר בלע"ז) כמו ויזרם במזרה (לקמן כא)
"ולא להבר" - ולנקות תבואה הוא בא כלומר לא לטובה כי אם לרעה להגלות את אנשים (ונשים) טף ובהמה
פסוק יב (כל הפסוק)
"רוח מלא" - מאלה הפורענות יבא לי
"רוח מלא" - רוח שלם שלא אחזור בו ולא אנחם רוח (טלנ"ש בלע"ז)
"משפטים" - לשון ויכוח
פסוק יג (כל הפסוק)
"וכסופה" - (איקומטארובילו"ן בלע"ז)
פסוק יד (כל הפסוק)
"אונך" - חמסך
פסוק טו (כל הפסוק)
"כי קול מגיד מדן" - ארי קל נבייא מתנבן עליהון דיגלון על דפלחו לעגלה דבדן ומבשרן בשורן בישן ייתון עליהון על דאשתעבדו לצלמא דאקים מיכה בטורא דבית אפרים ואע"פ שכבר גלו העגלים מימות סנחריב עדיין עוונם קיים גדולה היא עבירה ששוברת לפניה ולאחריה לפניה מימות אברהם שנאמר וירדוף עד דן (בראשית יד) כיון שהגיע לדן תשש כחו שעתידין בניו לעבוד שם עכו"ם ולאחריה בחורבן הבית שנאמר כי קול מגיד מדן
"ומשמיע און" - און שבר
פסוק טז (כל הפסוק)
"נוצרים" - נותני מצור עליהם
פסוק יז (כל הפסוק)
"שדי" - כמו שדה
"אותי מרתה" - הקניטה כמו ממרים הייתם (דברים ט) מרגזין
פסוק יח (כל הפסוק)
"עשו אלה" - לעשות אלה לך
פסוק יט (כל הפסוק)
"אוחילה" - לשון חיל ורתת
"קירות" - (אנטינא"ש בלע"ז)
"שמעת נפשי" - מאחורי הפרגוד באתני בשורת קול מתרועת מלחמה
פסוק כ (כל הפסוק)
"שבר על שבר" - חרבות ירושלים על גלות יכניה
"רגע יריעותי" - רגע שודדו יריעותי
פסוק כא (כל הפסוק)
"עד מתי אראה" - האסיפות האלה הנושאים נס להקבץ לבוא להלחם
פסוק כד (כל הפסוק)
"התקלקלו" - נתקו ונזרקו ממקומן ועם קלקל בחצים (יחזקאל כא) חברו מנחם
פסוק כו (כל הפסוק)
"והנה הכרמל" - ארץ הנטוע כל טוב ככרמל נהיה מדבר מדרש אגדה ראיתי ההרים אלו האבות וכל הגבעות אלו אמהות כלומר זכותן תמה אין האדם זכות משה שנאמר בו עניו מכל האדם (במדבר יב) והנה הכרמל אליהו
פסוק כז (כל הפסוק)
"וכלה לא אעשה" - ביושביה כי אותיר פליטים שילכו בגולה
פסוק כח (כל הפסוק)
"תאכל" - תחרב
"זמותי" - ל' מחשבה
"על כי דברתי" - הפורענות הזה ואקיימנה
"ולא אשוב" - ולא אנחם לחשוב מחשבות טובות עליהם
פסוק כט (כל הפסוק)
"ורומה" - כמו רמה בים (שמות ט)
"באו בעבים" - ביערות עבים מקום סיבוך קוצים להטמן
"ובכפים עלו" - סלע מתורגם בכיפיא
פסוק ל (כל הפסוק)
"כי תלבשי שני" - להתנאות ולמצוא רחמים לפני השודד
"תקרעי בפוך" - לשון קריעה שהפוך נראה כמרחיב קרע העין כך שמעתי וגם מנחם לא חלק במחברת קרע
"פוך" - ל' כחול
"עוגבים" - המשחקים עם הנשים בצדי מיני ניאוף כמו ותעגבה על פלגשיהם (יחזקאל כג)
"נפשך יבקשו" - מבקשים להרגך
פסוק לא (כל הפסוק)
"כמבכירה" - כאשה המבכרת תחלת לידתה
"תתיפח" - תייליל ותצעק גניחות (קונפליינ"ט בלע"ז) כמו ויפח חמס (תהלים כז) ל' דיבור
"אוי נא לי" - כך אומרת
<< · רש"י על ירמיהו · ד · >>
