קטגוריה:ירמיהו ד ב

<< | ספר ירמיהו • פרק ד' • פסוק ב' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו

המהדורה המנוקדת:

וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי יְהוָה בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ.

המהדורה המוטעמת:

וְנִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ חַי־יְהֹוָ֔ה בֶּאֱמֶ֖ת בְּמִשְׁפָּ֣ט וּבִצְדָקָ֑ה וְהִתְבָּ֥רְכוּ ב֛וֹ גּוֹיִ֖ם וּב֥וֹ יִתְהַלָּֽלוּ׃

המהדורה הדקדוקית:

וְ/נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ חַי־יְהוָ֔ה בֶּ/אֱמֶ֖ת בְּ/מִשְׁפָּ֣ט וּ/בִ/צְדָקָ֑ה וְ/הִתְבָּ֥רְכוּ ב֛/וֹ גּוֹיִ֖ם וּ/ב֥/וֹ יִתְהַלָּֽלוּ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

אִם תְּקַיֵם בִּשְׁמִי קַיָם הוּא יְיָ בְּקוּשְׁטָא בְּדִינָא וּבִזְכוּתָא וְיִתְבָּרְכוּן עַמְמַיָא בְּיִשְׂרָאֵל וּבֵיהּ יִשְׁתַּבְּחוּן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ונשבעת חי ה' באמת" - כשתשבע בשמי תשבע באמת ולא כאשר עתה שכתוב בכם (לקמן ה) אם חי ה' יאמרו אכן לשקר ישבעו

"והתברכו בו גוים" - אם תעשו כן אז יתברכו בישראל הגוים כל גוי יאמר לבנו תהא כפלוני ישראל

"יתהללו" - יגידו שבחכם ד"א יתהללו מי שיוכל להדבק בישראל יתפאר בדבר (פורוונטי"ר בלע"ז)

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ובו יתהללו" - המהלל עצמו יאמר הנה אני מוצלח כישראל

"והתברכו" - אז יתגדל מאד עד שהעמים יתברכו בו לאמר בברכתם ישימך אלהים כישראל

"במשפט ובצדקה" - הענין כפול במ"ש

"ונשבעת וגו'" - ואם תשבע חי ה' באמת לא כמו שאתם נשבעים עתה לשקר כמ"ש ואם חי ה' יאמרו לכן לשקר ישבעו (לקמן ה)

מצודת ציון

"יתהללו" - מלשון הלול ושבח

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ונשבעת" ונגד הטענה הב' כי הבושת אכלה יגיע אבותיכם, שהיא היאוש והרפיון שאתה מיאש א"ע, איעצך כי "תשבע חי ה'", תחזק הדבר בשבועה כי תבחר מעתה "באמת במשפט ובצדקה", שהם שלשה דברים שהעולם עומד עליהם, "האמת" היא האמונה בדברים העיונים, כמו ידיעת האחדות וההשגחה והגמול ויתר פנות האמתיות, "ומשפט וצדקה" כוללים המעשים, משפט בין אדם לחברו וצדקה בין אדם למקום, אם תחזק א"ע בשבועה לבחור שלשה אלה שהם תורה ועבודה וג"ח שדברו חז"ל באבות, ואז לא תאמר עוד נשכבה בבשתנו ותכסנו כלימתנו שהיא הבושה מעצמך והכלימה מאחרים שיש לך מן האליל שעבדת, לא כן מעבודת ה' "יתברכו בו גוים גם יתהללו", הברכה הוא השפע שיקבל המתברך המאמין בו, והוא הפך מן בושה, וההילול הוא מה שיתפאר בשפע זאת לעיני כל, וזה הפך מן כלימה:

ביאור המילות

"באמת במשפט ובצדקה", שם אמת בא גם על דברים העיונים, כמ"ש ראש דברך אמת, תורת אמת. ומשפט וצדקה מובדלים, משפט בין אדם לחברו, וצדקה בין אדם למקום, והתבאר (ישעיה א' כ"ז):