מ"ג ירמיהו ד ג
לא בדוק
<< · מ"ג ירמיהו · ד · ג · >>
כתיב:
כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קצים.
מנוקד:
כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלַ͏ִם נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קֹצִים.
עם טעמים:
כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה לְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם נִ֥ירוּ לָכֶ֖ם נִ֑יר וְאַֽל־תִּזְרְע֖וּ אֶל־קֹצִֽים׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
אֲרֵי כִדְנַן אֲמַר יְיָ לֶאֱנַשׁ יְהוּדָה וּלְיַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם עֱבִידוּ לְכוֹן עוֹבָדִין טָבִין וְלָא תִבְעוֹן פּוּרְקַן בְּחוֹבִין:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נירו" - ענין חרישה כמו רב אוכל ניר ראשים (משלי יג)
"אל קוצים" - על קוצים
מצודת דוד
"לאיש יהודה" - כמו לאנשי יהודה
"נירו לכם ניר" - מתחלה חרשו השדה לחתוך שרשי הקוצים ואח"ז זרעו על שדה נקיה ולא תזרעו על הקוצים בעודם מחוברים בארץ כי לא תצלח הזריעה ור"ל מתחילה הסירו הפסילים ואחר זה יקובל תפלתכם לפני ולא כשעדיין לא עזבתם הפסיליםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
<< · מ"ג ירמיהו · ד · ג · >>