במדבר רבה כב א
א. [ עריכה ]
"וידבר משה אל ראשי המטות" "איש כי ידור נדר לה'" הה"ד (ירמיה ד, ב) : "ונשבעת חי ה' באמת במשפט ובצדקה" אמר להם הקב"ה לישראל לא תהיו סבורים שהותר לכם להשבע בשמי אפילו באמת אין אתה רשאי להשבע בשמי אלא אם כן יהיה בך כל המדות האלו (דברים י, כ): "את ה' אלהיך תירא" שתהא כאותן שנקראו יראי אלהים אברהם איוב ויוסף אברהם דכתיב (בראשית כב, יב): "כי ידעתי כי ירא אלהים אתה" איוב דכתיב (איוב א, א): "איש תם וישר וירא אלהים" יוסף דכתיב (בראשית מב, יח): "את האלהים אני ירא" הוי "את ה' אלהיך תירא " "ואותו תעבוד" אם אתה מפנה עצמך לתורה ולעסוק במצות ואין לך עבודה אחרת לכך נאמר "ואותו תעבוד" "ובו תדבק" וכי יכול אדם לידבק בשכינה והלא כבר נאמר (שם ד, כד): "כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא" אלא לומר לך כל המשיא בתו לתלמיד שקורא ושונה ועושה פרקמטיא ומהנהו מנכסיו זהו שנאמר עליו "ובו תדבק" אם יש בך כל המדות האלו אתה רשאי להשבע ואם לאו אין אתה רשאי להשבע מעשה בינאי המלך שהיו לו ב' אלפים עיירות וכולם נחרבו על שבועת אמת כיצד אומר אדם לחבירו בשבועה שאני הולך ואוכל כך וכך במקום פלוני ואשתה כך וכך במקום פלוני והיו הולכין ומקיימין שבועתן ונחרבו מה הנשבע באמת כך הנשבע על השקר עאכ"ו: