קטגוריה:איוב א א
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע
המהדורה המנוקדת: אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע.
פרשני המקרא
רש"י
"והיה האיש" - אע"פ שהוא לשון עתיד כן דרך לשון עברית ולשון מליצתו והווה האיש ההוא גדול מכל בני קדם בני ארץ המזרחי שארם במזרחו של עולם הוא שנאמר (במדבר כג) מן ארם ינחני בלק מהררי קדם דבר אחר עוץ זה איוב בוז זה אליהוא בן ברכאל הבוזי והרי הוא שאמר (איוב לא) ובוז משפחות יחתני זה הוא ממשפחתי שמחתה דברי והיינו דאמרי אינשי מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא ד"א בארץ עוץ בארץ שנוטלין ממנו עצות רעות על הקב"ה שנאמר (בראשית י) מן הארץ ההיא יצא אשור ומה עצה נטלו שהיו אומרים לא כל הימנו ליטול את העליוני' וליתן לנו את התחתונים אלא בואו לארץ שנער ששם אלוהות הרבה שנאמר בה (ירמיהו נ) ארץ פסילים היא ונעשה מגדל וראשו מגיע בשמים ונעשה לנו שם (בראשית יא) ואין שם האמור כאן אלא עבודת כוכבים שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו (שמות כג) מה עשה הקב"ה ישב עליהם בדין והעמיד עליהם עדים שנאמר וירד אלהים לראות את העיר ואת המגדל (בראשית יא) וכי צריך ירידה לפני המקום לראות והכתיב עיני ה' משוטטות בכל הארץ (זכריה ד) אלא ללמד הלכה לדורות שאין דנין אלא ע"פ עדי ראייה שנאמר או ראה או ידע (ויקרא ה)
"והיה" - פשוטו כמו ויהי ומשמעו לעבר ולהבא
"תם וישר" - אבל בדברים שבין קונו ובינו לא היה צדיק לכך נאמר וירא אלהים וסר מרעמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עוץ" - יתכן שהיא ארם נהרים כי נחור היה אדון הארץ כמ"ש אל ארם נהרים אל עיר נחור (בראשית כד) ועוץ היה בכור נחור כמ"ש את עוץ בכורו (שם כב) וע"כ קראו שם הארץ ע"ש בנו הבכור כי לו משפט הממשלה
"תם וישר" - עם הבריותמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) מצד טבע גופו ותכונותיו, וזה בשתי פנים, אם בדרך הטבע, אם הוא זולל וסובא מחליש גופו ומאבד ממונו על ידי מדותיו הרעים, ע"ז הקדים "שהיה תם וישר", היושר כולל שהיה ישר בין בשכלו בין במדותיו כפי טבעו, והנה גם הישר יתמוטט לפעמים מישרו ע"י סבות חיצוניות, כמו עת יראה נזק ע"י ישרו או מניעת הריוח וכדומה, אבל גדר התם הוא שעושה מעשיו בתמימות בלא שום השקפה על טובת עצמו, והוא העומד תמיד חזק כצור ולא יתמוטט בשום פעם כמו שבארתי בגדר השמות האלה בספר משלי. והצד השני יצוייר שיבואו עליו עוני ויסורין ע"י עונש השגחיי הגם שטבעו תם וישר, אם אינו ירא אלהים לשמור מצותיו ותורותיו החקיים, ובלתי סר מרע אשר הוזהר ממנו עפ"י ה' הגם שאין להם טעם עפ"י חקי היושר השכלי והנימוסי, לכן הקדים שהיה "ירא אלהים וסר מרע".
- ב) יצוייר שיתמוטט ע"פ דרך הטבע אם הוא ערירי בלא בנים ובני בית, שאין לו עוזר ותומך וזרים יבלעוהו והמצפים לירשו ישחיתוהו, עז"א.
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:איוב א א.
ארץ עוץ
איוב א א: "איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע"
מסתבר שארץ עוץ של איוב הייתה בבשן
עוץ ( עץ / עצה ) בבשן היא לדעתי עשתרות (קרנים)
בראשית יד ה: "ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים.."
לעשתרות יש כמה משמעויות : ואחת מהן היא עץ / אשרה '
עשתרות מקביל לשגר (" שגר אלפיך ועשתרות צאנך") שגר (סגרה) בערבית = עץ '
באגרות אל עמרנה מוזכר איוב מלך עשתרות
ליד עשתרות נמצא המקום שייך מסכין שלפי המסורת של תושבי המקום איוב קבור שם
מסכין = מסכן / מצורע , על שם הצרעת/ שחין שהייתה לאיוב (מסכן = סכן = חם = יבש = שחון = שחין)
איוב ב ז: "ויצא השטן מאת פני ה' ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו עד קדקדו"
מסורות עתיקות רואות את מקום מושבו של איוב בבשן , בסביבות נוה וקרנים (אבסביוס , אונ' 112 שו' 5)
גם יוסיפוס מספר שאיוב יישב את ארץ טרכון ודמשק (באזור הבשן) (קדמוניות א ו ד)
על הפסוק הבא :
איוב א טו: "ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך"
נאמר במדרש:: יצאו מכפר קרניים {עשתרות קרנים} והלכו את כל האבלים ובאו למגדל צבעיא
איוב מזוהה עם יובב '
תוספת תרגום השבעים לאיוב : כי היה יושב בארץ עוץ בגבולות אדום וערב , ומקודם היה שמו יובב
בראשית לו לג: "וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה "
בצרה בבשן נמצאת באזור עשתרות / שיך מסכין '
מקורות
על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-05-30.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "איוב א א"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.