ביאור:שלושת האנשים - נח דנאל ואיוב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
יחזקאל יד יט-כ: "אוֹ דֶּבֶר אֲשַׁלַּח אֶל הָאָרֶץ הַהִיא וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עָלֶיהָ בְּדָם לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. וְנֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם ד' ה' אִם בֵּן אִם בַּת יַצִּילוּ הֵמָּה בְצִדְקָתָם יַצִּילוּ נַפְשָׁם:"
הפסוק מתאר מצב תיאורטי: אם נגזרה כליה על איזושהי ארץ בגלל חטאיה, ונח דניאל ואיוב נמצאים בארץ זו, האנשים האלה ניצולים על אף הגזרה בזכות צדקותם, אולם הם לא יצליחו להציל אנשים אחרים.
שתי שאלות מתבקשות:
1. משה, שמואל ודוד המה בצדקתם לא יצילו נפשם?
2. הלא בהמשך יחזקאל טוען דבר יותר כללי:
יחזקאל יח כ: "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת, בֵּן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן, צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע עָלָיו תִּהְיֶה:"
כלומר – אין ענישה קולקטיבית, הרשע חוטף ויהי מה, והצדיק נמלט ויהי מה.
המסקנה היא ש" נח דניאל ואיוב " הם רק דוגמה של צדיקים שורדים קלאסיים, אשר איתם זה אכן קרה, אך בפועל- "צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע עָלָיו תִּהְיֶה:".
ואכן מצאנו דברים ברוח זו במדרש: " "שלושתם ראו עולם בנוי וחרב ובנוי" ". אך המדרש רק מציין שהמשותף לשלושת האלה הוא שעולמם חרב ונבנה, ולא נכנס לשאלה - למה דווקא הם?
יש פרט משותף לשניים מתוך השלושה:
- בראשית ו ט: "... נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים..."
- איוב א א: "...אִיּוֹב שְׁמוֹ וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹקים וְסָר מֵרָע:"
נח - תמים, איוב - תם. אעיז ואשער כי פרט זה הוא כלל לשלושתם, כלומר דניאל גם הוא תם או תמים למרות שזה לא כתוב בפירוש.
ראיה לכך ניתן למצוא במשלי ב כא: "כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ, וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ:" השורדים הם התמימים - שלושת האנשים שרדו כי היו תמימים.
מכאן ניתן ללמוד על מהות התמימות. אומנם על נח ואיוב כתוב בפירוש שהיו תמימים אך אין אנו יודעים למה, מייד בפגישתנו הראשונה הם מוכרזים ככאלה, ואין לנו דוגמאות מהתנהגותם כדי לנתח וללמוד תמימות מה היא. עתה, אם נקבל שתכונה זו היא משותפת גם לדניאל, יש לנו חומר רב.
תמים = שלם + טהור
[עריכה]שלם הוא ללא חוסר, דברים כה יד: "אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ:"
טהור הוא ללא תוספת, שמות כה יא: "וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב:"
תמים = שלם + טהור. דניאל לא קיבל את האמרה " "אל תהיה צודק תהיה חכם" "; שיקוליו כללו את שצריך (שלם) ולא כללו חשבונות זרים (טהור) כמו חישובי הסכנה.
יחזקאל יד טז: "שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים... הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה:"
משלי ב כא: "כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ, וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ:"
השלמות בתנ"ך מדהימה. איך הם תאמו את זה?
תוספת (אייר ה'תשע"א):
[עריכה]יחזקאל יד טז: "שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה: "
יחזקאל ט ד: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ: "
ירמיהו לט טז-יז: "הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ לְעֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִיא אֶת דְּבָרַי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה וְהָיוּ לְפָנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא: וְהִצַּלְתִּיךָ בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' וְלֹא תִנָּתֵן בְּיַד הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם: "
1. אם "האנשים הנאנחים והנאנקים" הם מכלל השורדים, האם הם מכלל "שלשת האנשים", כלומר, שלשת האנשים דוגמה להם?
2. האם עבד מלך הכושי הוא דוגמה פרטית ל"האנשים הנאנחים והנאנקים"?
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של דוד אקסלרוד שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-07-07.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yxzqel/nde