קטגוריה:איוב א א
איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע.
אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע.
אִ֛ישׁ הָיָ֥ה בְאֶֽרֶץ־ע֖וּץ אִיּ֣וֹב שְׁמ֑וֹ וְהָיָ֣ה ׀ הָאִ֣ישׁ הַה֗וּא תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר וִירֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע׃
אִ֛ישׁ אִ֛ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa הָיָ֥ה הָיָ֥ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp3ms בְאֶֽרֶץ בְ - מילת יחס
אֶֽרֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/776
מורפ': HR/Ncbsc־ע֖וּץ ע֖וּץ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5780
מורפ': HNp אִיּ֣וֹב אִיּ֣וֹב - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 347
מורפ': HNp שְׁמ֑וֹ שְׁמ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8034
מורפ': HNcmsc/Sp3ms וְהָיָ֣ה וְ - ו' החיבור
הָיָ֣ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqp3ms׀ הָאִ֣ישׁ הָ - מילית, ה' הידיעה
אִ֣ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/376
מורפ': HTd/Ncmsa הַה֗וּא הַ - מילית, ה' הידיעה
ה֗וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/1931
מורפ': HTd/Pp3ms תָּ֧ם תָּ֧ם - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8535
מורפ': HAamsa וְיָשָׁ֛ר וְ - ו' החיבור
יָשָׁ֛ר - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/3477
מורפ': HC/Aamsa וִירֵ֥א וִ - ו' החיבור
ירֵ֥א - תואר, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/3373
מורפ': HC/Aamsc אֱלֹהִ֖ים אֱלֹהִ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpa וְסָ֥ר וְ - ו' החיבור
סָ֥ר - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/5493
מורפ': HC/Vqrmsa מֵרָֽע מֵ - מילת יחס
רָֽע - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/7451 b
מורפ': HR/Aamsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
אִ֛ישׁ תביר (משנה, דרגא 3)
הָיָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) בְאֶֽרֶץ־ע֖וּץ טפחא (מלך, דרגא 2)
אִיּ֣וֹב מונח (משרת, דרגא 5) שְׁמ֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְהָיָ֣ה מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
הָאִ֣ישׁ מונח (משרת, דרגא 5) הַה֗וּא רביעי (משנה, דרגא 3)
תָּ֧ם דרגא (משרת, דרגא 5) וְיָשָׁ֛ר תביר (משנה, דרגא 3)
וִירֵ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) אֱלֹהִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
וְסָ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) מֵרָֽע סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ, אִיּוֹב שְׁמוֹ, וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע.
פרשנות מסורתית:
רש"י
"והיה האיש" - אע"פ שהוא לשון עתיד כן דרך לשון עברית ולשון מליצתו והווה האיש ההוא גדול מכל בני קדם בני ארץ המזרחי שארם במזרחו של עולם הוא שנאמר (במדבר כג) מן ארם ינחני בלק מהררי קדם דבר אחר עוץ זה איוב בוז זה אליהוא בן ברכאל הבוזי והרי הוא שאמר (איוב לא) ובוז משפחות יחתני זה הוא ממשפחתי שמחתה דברי והיינו דאמרי אינשי מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא ד"א בארץ עוץ בארץ שנוטלין ממנו עצות רעות על הקב"ה שנאמר (בראשית י) מן הארץ ההיא יצא אשור ומה עצה נטלו שהיו אומרים לא כל הימנו ליטול את העליוני' וליתן לנו את התחתונים אלא בואו לארץ שנער ששם אלוהות הרבה שנאמר בה (ירמיהו נ) ארץ פסילים היא ונעשה מגדל וראשו מגיע בשמים ונעשה לנו שם (בראשית יא) ואין שם האמור כאן אלא עבודת כוכבים שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו (שמות כג) מה עשה הקב"ה ישב עליהם בדין והעמיד עליהם עדים שנאמר וירד אלהים לראות את העיר ואת המגדל (בראשית יא) וכי צריך ירידה לפני המקום לראות והכתיב עיני ה' משוטטות בכל הארץ (זכריה ד) אלא ללמד הלכה לדורות שאין דנין אלא ע"פ עדי ראייה שנאמר או ראה או ידע (ויקרא ה)
"והיה" - פשוטו כמו ויהי ומשמעו לעבר ולהבא
"תם וישר" - אבל בדברים שבין קונו ובינו לא היה צדיק לכך נאמר וירא אלהים וסר מרעמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עוץ" - יתכן שהיא ארם נהרים כי נחור היה אדון הארץ כמ"ש אל ארם נהרים אל עיר נחור (בראשית כד) ועוץ היה בכור נחור כמ"ש את עוץ בכורו (שם כב) וע"כ קראו שם הארץ ע"ש בנו הבכור כי לו משפט הממשלה
"תם וישר" - עם הבריותמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) מצד טבע גופו ותכונותיו, וזה בשתי פנים, אם בדרך הטבע, אם הוא זולל וסובא מחליש גופו ומאבד ממונו על ידי מדותיו הרעים, ע"ז הקדים "שהיה תם וישר", היושר כולל שהיה ישר בין בשכלו בין במדותיו כפי טבעו, והנה גם הישר יתמוטט לפעמים מישרו ע"י סבות חיצוניות, כמו עת יראה נזק ע"י ישרו או מניעת הריוח וכדומה, אבל גדר התם הוא שעושה מעשיו בתמימות בלא שום השקפה על טובת עצמו, והוא העומד תמיד חזק כצור ולא יתמוטט בשום פעם כמו שבארתי בגדר השמות האלה בספר משלי. והצד השני יצוייר שיבואו עליו עוני ויסורין ע"י עונש השגחיי הגם שטבעו תם וישר, אם אינו ירא אלהים לשמור מצותיו ותורותיו החקיים, ובלתי סר מרע אשר הוזהר ממנו עפ"י ה' הגם שאין להם טעם עפ"י חקי היושר השכלי והנימוסי, לכן הקדים שהיה "ירא אלהים וסר מרע".
- ב) יצוייר שיתמוטט ע"פ דרך הטבע אם הוא ערירי בלא בנים ובני בית, שאין לו עוזר ותומך וזרים יבלעוהו והמצפים לירשו ישחיתוהו, עז"א.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "איוב א א"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.