במדבר רבה כב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · במדבר רבה · כב · ב · >>


ב.    [ עריכה ]
"נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך" רבי יהודה אומר אילו היה רוצה משה לחיות כמה שנים היה חי שאמר לו הקדוש ברוך הוא "נקם" "ואחר תאסף" תלה הכתוב מיתתו במדין אלא להודיעך שבחו של משה אמר בשביל שאחיה יעכב נקמת ישראל מיד "וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא" אנשים צדיקים ולהלן בחר לנו אנשים וכן (איוב ד,): "בנפול תרדמה על אנשים".

לתת נקמת ה' במדין הקב"ה אמר "נקמת בני ישראל" ומשה אמר "נקמת ה' במדין" אמר הקדוש ברוך הוא להם אינו אלא דיקו שלכם שגרמו לי להזיק אותן אמר משה רבון העולמים אם היינו ערלים או עובדי עבודת כוכבים או כופרי מצות לא היו שונאין אותנו ואינן רודפין אחרינו אלא בשביל תורה ומצות שנתת לנו הלכך הנקמה שלך "לתת נקמת ה' במדין".