קטגוריה:דברים יא טז

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

ואכלת ושבעת - השמרו לכם פן יפתה לבבכם - אמר להם: הזהרו שלא תמרדו בהקב"ה, שאין אדם מורד בהקב"ה אלא מתוך שביעה, שנאמר דברים ח פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת, ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך. מהו אומר אחריו? - ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך. כיוצא בו אתה אומר דברים לא כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו ארץ זבת חלב ודבש. כיוצא בדבר אתה אומר שמות לב וישב העם לאכול ושתה - ויקומו לצחק.

וכן באנשי דור המבול, שלא מרדו אלא מתוך שביעה, שנא' בהם איוב כא שורו עיבר ולא יגעיל, תפלט פרתו ולא תשכל, ישאו בתוף וכנור וישמחו לקול עוגב, יבלו ימיהם בטוב ושנותם בנעימים. היא גרמה להם: איוב כא ויאמרו לאל סור ממנו! אמרו: טיפה אחת של גשמים היא, אין אנו צריכים לו בראשית ב ואד יעלה מן הארץ והשקה את פני האדמה. אמר להם הקב"ה: בטובה שהיטבתי לכם אתם מתגאים? בה אני אפרע מכם בראשית ז ויהי הגשם על הארץ מ' יום ומ' לילה. ר' יוסי בן דורמסקית אומר: הם נתנו עיניהם עליונה ותחתונה, כדי לעשות תאותם - אף הקב"ה פתח להם מעיינות עליונים ותחתונים, כדי לאבדם; שנא' בראשית ז ביום הזה נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו.

וכן אתה מוצא באנשי המגדל, שלא מרדו בהקב"ה אלא מתוך שביעה; שנא' בראשית יא ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים, ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם. ואין ישיבה האמורה כאן אלא אכילה ושתייה, שנ' שמות לב וישב העם לאכול ושתה ויקומו לצחק - היא גרמה להם, שאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם. מה נאמר בהם? בראשית יא ויפץ ה' אותם משם על פני האדמה. נ

וכן אתה מוצא באנשי סדום, שלא מרדו אלא מתוך שביעה, שנא' בהם איוב כח ארץ ממנה יצא לחם - תחתיה נהפך כמו אש; אמרו אנשי סדום הרי מזון אצלינו, נעמוד ונשכח תורת רגל מבינינו. אמר להם המקום: בטובות שהיטבתי לכם אתם מבקשים לשכח תורת הרגל מביניכם? אני משכח אתכם מן העולם. מה נאמר בהם איוב כח פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו, איוב יב לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל ישליו אוהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו. וכן הוא אומר יחזקאל טז חי אני נאם ה' אלהים אם עשתה סדום אחותך היא ובנותיה כאשר עשית היא ובנותייך. הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה, ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני, ואסיר אתהן כאשר ראיתי.

כיוצא בו אתה אומר בראשית יג וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה - ואומר בראשית יט ותשקין את אביהם יין בלילה ההוא; וכי מאין להם יין במערה? אלא שנזדמן להם יין לשעה. וכן הוא אומר יואל ד והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס אם כן נתן הקב"ה למכעיסיו - ק"ו לעושי רצונו.

וכבר היה רבן גמליאל ור' יהושע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא נכנסים לרומי, שמעו קול המייה של מפטילון עד ק"כ מיל. התחילו הם בוכים ור' עקיבא מצחק! אמר להם ר' עקיבא: אתם למה בכיתם? אמרו לו: ואתה למה אתה מצחק? אמר להם ואתם למה בכיתם? אמרו לו לא נבכה, שהגוים עובדי ע"ז מזבחים לאלילים ומשתחוים לעצבים, יושבים בשלוה ושאנן, ובית הדום של אלהינו יהיה לשריפת אש, ומדור לחית השדה!? אמר להם: אף אני, לכך צחקתי: אם כן עשה למכעיסיו - ק"ו לעושי רצונו.

שוב פעם היו עולים לירושלם. הגיעו לצופים - וקרעו בגדיהם. הגיעו להר הבית - וראו שועל אחד יוצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הם בוכים, ור' עקיבא מצחק. אמרו לו: עקיבא, לעולם אתה מתמיה, שאתה מצחק ואנו בוכים! אמר להם: ואתם, למה בוכים? - אמרו לו: ולמה לא נבכה? על מקום שכתוב בו במדבר א "והזר הקרב יומת", והרי שועל יוצא מתוכו! עלינו מתקיים איכה ה "על זה היה דוה לבנו, על אלה חשכו עינינו, על הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו"! אמר להם: אף אני לכך צחקתי, שכן הוא אומר ישעיה ח "ואעידה לי עדים נאמנים, את אוריה הכהן ואת זכריהו בן ברכיהו". וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? מה אמר זכריה? זכריה ח "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם, ואיש משענתו בידו מרוב ימים. ומה אמר אוריה? מיכה ג "לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה, והר הבית לבמות יער". אמר לו הקב"ה: הרי לי שנים עדים האלו: אם קיימים דברי אוריה - קיימים דברי זכריה; ואם בטלים דברי זכריה - בטלים דברי אוריה! שמחתי שנתקיימו דברי אוריה, לסוף עתידים דברי זכריה להתקיים! ובלשון הזה אמרו לו: עקיבא עקיבא נחמתנו.

ד"א ואכלת ושבעת - השמרו לכם פן יפתה לבבכם - אמר להם: הזהרו שלא יטעה אתכם יצר הרע ותפרשו מן התורה, שכיון שאדם פורש מן התורה הולך ומדבק לע"ז, שנאמר שמות לב סרו מהר מן הדרך אשר צויתים עשו להם עגל מסכה. ואומר שמואל א כו אם ה' הסיתך בי ירח מנחה, ואם בני אדם - ארורים הם לפני ה', כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים. וכי תעלה על דעתך, דוד מלך ישראל עובד ע"ז? אלא כיון שפוסק מדברי תורה כאלו הולך ומדבק בע"ז:

וסרתם מן הדרך - מדרך החיים לדרך המות:

ועבדתם אלהים אחרים - וכי אלהים הוא? והלא כבר נאמר ישעיה לז ונתון את אלהיהם באש כי לא אלהים המה, כי אם מעשה ידי אדם! ולמה נקרא שמם אלהים אחרים? שעושים את עובדיהם אחרים.

ד"א למה נקרא שמם אלהים אחרים - שאחרים הם לעובדיהם. וכן הוא אומר ישעיה מו אף יצעק אליו ולא יענה, מצרתו לא יושיענו.

ר' יוסי אומר: למה נקרא שמם אלהים אחרים? שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לומר, אלו הן נקראים על שמם - היה בהם צורך. והרי נקראים על שמו - ולא היה בהם צורך! ואימתי נקראים על שמו? בימי דור אנוש, שנאמר בראשית ד ולשת גם הוא יולד בן ויקרא שמו אנוש, אז הוחל לקרוא בשם ה'.

באותה שעה עלה אוקיינוס והציף שלישו של עולם, אמר להם הקב"ה: אתם עשיתם מעשה חדש וקראתם על שמי - אף אני אעשה מעשה חדש ואקרא על שמי, שנא' עמוס ה הקורא למי הים וישפכם ה' צבאות שמו. ר' יצחק אומר אלו נפרע שמה של ע"ז - לא ספקו להם כל עורות שבעולם. ר' אליעזר אומר: למה נקרא שמם אלהים אחרים? שמחדשים להם אלוהות הרבה; שאם היה של זהב וצריך לו - עושהו של כסף, ואם היה של כסף וצריך לו - עושהו של נחושת, ואם היה של נחושת וצריך לו - עושהו של ברזל, ואם היה של ברזל וצריך לו - עושהו של עופרת, ואם היה של עופרת - עושהו של עץ.

רבי חנניא בן אנטיגנוס אומר: צא וראה לשון שתפסה תורה: מולך - כל שימליכוהו עליהם, אפילו קיסם אפילו צרור.

ד"א למה נקרא שמן אחרים? שהן אחרים במעשיהם. שמי שהם אחרים שבמעשיהם קראם אלהות:

והשתחויתם להם - להם אתם משתחוים, לי אין אתם משתחוים; וכן הוא אומר שמות לב וישתחוו לו ויזבחו לו. אחרים אומרים: אלו לא שתפו ישראל שמו של הקב"ה בע"ז - היו כלים מן העולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר: והלא כל המשתף שם שמים בע"ז הרי הוא חייב כלייה, שנא' שמות כב זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו! אלא מה ת"ל אלהים אחרים? מלמד שעשו להם עגלים הרבה, וכן הוא אומר דברי הימים ב כט גם סגרו דלתי האולם ויכבו את הנרות וקטורת לא הקטירו. מקטירים היו - לדבר אחר. בקודש לא העלו - בחולין העלו. לאלהי ישראל לא העלו - אבל מעלים הם לדבר אחר.