ביאור:עובדי אלהים אחרים - מהי ה"עבודה" שאסור לעשות?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

נניח שמישהו עושה מעשה מסוים כלפי אלהים אחרים - באיזה מקרה המעשה הזה נחשב ל"עבודה" של אותם אלהים אחרים?

1. על-פי הרמב"ם, "עבודה" היא כל מעשה שמקובל לעשות לכבודם של אותם אלילים, למשל - אם עם מסוים נוהג לזרוק אבן על פסל של אליל כדי לכבד אותו, אז כל מי שעושה זאת נחשב לעובד אלילים, ודינו מוות בסקילה  : " "עד שיעבוד אותו דרך עבודתו, שנאמר איכה יעבדו הגויים האלה את אלוהיהם, ואעשה כן, גם אני (דברים יב,ל). ומפני זה העניין, צריכין בית דין לידע דרכי העבודות, שאין סוקלין עובד עבודה זרה, עד שיידעו שזו היא דרך עבודתה.  ואזהרה של עבודות אלו וכיוצא בהן, הוא שכתוב ולא תעבדם (שמות כ,ד; שמות כג,כד; דברים ה,ח)" " ( הלכות עבודה זרה ג:ג-ד )

  • אך הגדרה זו עדיין אינה מאפשרת לדעת האם עם מסוים הוא עם של עובדי אלילים. זוהי למעשה הגדרה רקורסיבית: אחרי שזיהינו עם מסוים של עובדי אלילים, אנחנו יכולים לדעת שכל מי שנוהג כמותם ביחס לאלילים שלהם - גם הוא עובד אלילים

2. בהמשך כתב הרמב"ם, שיש כמה מעשים שנחשבים ל"עבודה" בכל מקרה: " "במה דברים אמורים - בשאר עבודות, חוץ ממשתחווה וזובח ומקטר ומנסך; אבל העובד באחת מארבע עבודות אלו, לאחד מכל מיני עבודה זרה--חייב, ואף על פי שאין דרך עבודתו בכך.  כיצד: הרי שניסך לפעור או שזבח למרקוליס - חייב, שנאמר זובח לאלוהים יוחרם (שמות כב,יט). זביחה בכלל עבודות הייתה, ולמה יצאת - לומר לך: מה זביחה מיוחדת שעובדין בה לה', וחייב הזובח לאל אחר סקילה עליה, בין הייתה דרך עבודתה בזביחה, או אינה בזביחה; אף כל עבודה שהיא מיוחדת לה' - אם עבד בה לאל אחר, בין שהייתה דרך עבודתה בכך בין שאינה בכך - חייב עליה. לכך נאמר לא תשתחווה לאל אחר (שמות לד,יד), לחייב על ההשתחוויה, אפילו אין דרך עבודתו בכך. והוא הדין למקטר , ומנסך ; וזורק ומנסך, אחד הוא" "  ( הלכות עבודה זרה ג:ה-ו ) , כלומר - מי שזובח בהמה, מקטיר קטורת, מנסך יין/דם, או משתחוה לפני אלילים - נחשב לעובד אלילים בכל מקרה.

ויש גם דיבור שנחשב לעבודה: " "המקבל עליו אחד מכל מיני עבודה זרה באלוה, חייב סקילה:  אפילו הגביה לבינה ואמר לה אלי את , וכל כיוצא בדיבור זה--חייב; ואפילו חזר בו בתוך כדי דיבור, ואמר אין זה אלי--אין חזרתו כלום, אלא נסקל" " ( הלכות עבודה זרה ג:ט ) , כלומר - מי שאמר על אליל כלשהו שהוא האֵל שלו, גם הוא נחשב לעובד אלילים.

  •  שתי ההגדרות האחרונות מעוררות את השאלה - האם יש הגדרה כללית יותר, שכוללת את כל המעשים יחד?

3. ייתכן שניתן ללמוד הגדרה כללית מתוך פרשת "והיה אם שמוע", שבה נאמר (דברים יא יג-טז): "וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם . וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ... הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים , וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר...": עבודת ה' מוגדרת כאן כהתמסרות בכל הלב ובכל הנפש, כלומר בכל המחשבות ובכל הרגשות; לפי זה, גם "עבודת אלהים אחרים" משמעה התמסרות בכל המחשבות ובכל הרגשות. לפי זה, כל אדם שמתמסר לערך כלשהו או למשימה כלשהי שאינה עבודת ה', ומשקיע בה את כל מחשבותיו ורגשותיו - עלול להיחשב כעובד אלילים (יעל) .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-03-13.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/oe1