איוב כב
קיצור דרך: t2722
תנ"ך > איוב > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב
הפרק במהדורה המוטעמת
כב א וַ֭יַּעַן אֱלִיפַ֥ז הַֽתֵּמָנִ֗י וַיֹּאמַֽר׃
ב הַלְאֵ֥ל יִסְכׇּן־גָּ֑בֶר
כִּֽי־יִסְכֹּ֖ן עָלֵ֣ימוֹ מַשְׂכִּֽיל׃
ג הַחֵ֣פֶץ לְ֭שַׁדַּי כִּ֣י תִצְדָּ֑ק
וְאִם־בֶּ֗֝צַע כִּֽי־תַתֵּ֥ם דְּרָכֶֽיךָ׃
ד הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ יֹכִיחֶ֑ךָ
יָב֥וֹא עִ֝מְּךָ֗ בַּמִּשְׁפָּֽט׃
ה הֲלֹ֣א רָעָתְךָ֣ רַבָּ֑ה
וְאֵֽין־קֵ֗֝ץ לַעֲוֺנֹתֶֽיךָ׃
ו כִּֽי־תַחְבֹּ֣ל אַחֶ֣יךָ חִנָּ֑ם
וּבִגְדֵ֖י עֲרוּמִּ֣ים תַּפְשִֽׁיט׃
ז לֹא־מַ֭יִם עָיֵ֣ף תַּשְׁקֶ֑ה
וּ֝מֵרָעֵ֗ב תִּֽמְנַֽע־לָֽחֶם׃
ח וְאִ֣ישׁ זְ֭רוֹעַ ל֣וֹ הָאָ֑רֶץ
וּנְשׂ֥וּא פָ֝נִ֗ים יֵ֣שֶׁב בָּֽהּ׃
ט אַ֭לְמָנוֹת שִׁלַּ֣חְתָּ רֵיקָ֑ם
וּזְרֹע֖וֹת יְתֹמִ֣ים יְדֻכָּֽא׃
י עַל־כֵּ֭ן סְבִיבוֹתֶ֣יךָ פַחִ֑ים
וִ֝יבַהֶלְךָ֗ פַּ֣חַד פִּתְאֹֽם׃
יא אוֹ־חֹ֥שֶׁךְ לֹֽא־תִרְאֶ֑ה
וְֽשִׁפְעַת־מַ֥יִם תְּכַסֶּֽךָּ׃
יב הֲֽלֹא־אֱ֭לוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם
וּרְאֵ֤ה רֹ֖אשׁ כּוֹכָבִ֣ים כִּי־רָֽמּוּ׃
יג וְֽ֭אָמַרְתָּ מַה־יָּ֣דַֽע אֵ֑ל
הַבְעַ֖ד עֲרָפֶ֣ל יִשְׁפּֽוֹט׃
יד עָבִ֣ים סֵֽתֶר־ל֭וֹ וְלֹ֣א יִרְאֶ֑ה
וְח֥וּג שָׁ֝מַ֗יִם יִתְהַלָּֽךְ׃
טו הַאֹ֣רַח עוֹלָ֣ם תִּשְׁמ֑וֹר
אֲשֶׁ֖ר דָּרְכ֣וּ מְתֵי־אָֽוֶן׃
טז אֲשֶֽׁר־קֻמְּט֥וּ וְלֹא־עֵ֑ת
נָ֝הָ֗ר יוּצַ֥ק יְסוֹדָֽם׃
יז הָאֹמְרִ֣ים לָ֭אֵל ס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ
וּמַה־יִּפְעַ֖ל שַׁדַּ֣י לָֽמוֹ׃
יח וְה֤וּא מִלֵּ֣א בָתֵּיהֶ֣ם ט֑וֹב
וַעֲצַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים רָ֣חֲקָה מֶֽנִּי׃
יט יִרְא֣וּ צַדִּיקִ֣ים וְיִשְׂמָ֑חוּ
וְ֝נָקִ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ׃
כ אִם־לֹ֣א נִכְחַ֣ד קִימָ֑נוּ
וְ֝יִתְרָ֗ם אָ֣כְלָה אֵֽשׁ׃
כא הַסְכֶּן־נָ֣א עִמּ֣וֹ וּשְׁלָ֑ם
בָּ֝הֶ֗ם תְּֽבוֹאַתְךָ֥ טוֹבָֽה׃
כב קַח־נָ֣א מִפִּ֣יו תּוֹרָ֑ה
וְשִׂ֥ים אֲ֝מָרָ֗יו בִּלְבָבֶֽךָ׃
כג אִם־תָּשׁ֣וּב עַד־שַׁ֭דַּי תִּבָּנֶ֑ה
תַּֽרְחִ֥יק עַ֝וְלָ֗ה מֵאׇהֳלֶֽךָ׃
כד וְשִׁית־עַל־עָפָ֥ר בָּ֑צֶר
וּכְצ֖וּר נְחָלִ֣ים אוֹפִֽיר׃
כה וְהָיָ֣ה שַׁדַּ֣י בְּצָרֶ֑יךָ
וְכֶ֖סֶף תּוֹעָפ֣וֹת לָֽךְ׃
כו כִּי־אָ֭ז עַל־שַׁדַּ֣י תִּתְעַנָּ֑ג
וְתִשָּׂ֖א אֶל־אֱל֣וֹהַּ פָּנֶֽיךָ׃
כז תַּעְתִּ֣יר אֵ֭לָיו וְיִשְׁמָעֶ֑ךָּ
וּנְדָרֶ֥יךָ תְשַׁלֵּֽם׃
כח וְֽתִגְזַר־אֹ֭מֶר וְיָ֣קׇם־לָ֑ךְ
וְעַל־דְּ֝רָכֶ֗יךָ נָ֣גַהּ אֽוֹר׃
כט כִּֽי־הִ֭שְׁפִּילוּ וַתֹּ֣אמֶר גֵּוָ֑ה
וְשַׁ֖ח עֵינַ֣יִם יוֹשִֽׁעַ׃
ה ל יְמַלֵּ֥ט אִֽי־נָקִ֑י
וְ֝נִמְלַ֗ט בְּבֹ֣ר כַּפֶּֽיךָ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א ויען אליפז התמני ויאמר
ב הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל
ג החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך
ד המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט
ה הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך
ו כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט
ז לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם
ח ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה
ט אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא
י על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם
יא או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך
יב הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו
יג ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט
יד עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך
טו הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און
טז אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם
יז האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו
יח והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני
יט יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו
כ אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש
כא הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה
כב קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך
כג אם תשוב עד שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך
כד ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר
כה והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך
כו כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך
כז תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם
כח ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור
כט כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע
ל ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך
א וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּמָנִי וַיֹּאמַר.
ב הַלְאֵל יִסְכָּן גָּבֶר כִּי יִסְכֹּן עָלֵימוֹ מַשְׂכִּיל.
ג הַחֵפֶץ לְשַׁדַּי כִּי תִצְדָּק וְאִם בֶּצַע כִּי תַתֵּם דְּרָכֶיךָ.
ד הֲמִיִּרְאָתְךָ יֹכִיחֶךָ יָבוֹא עִמְּךָ בַּמִּשְׁפָּט.
ה הֲלֹא רָעָתְךָ רַבָּה וְאֵין קֵץ לַעֲוֺנֹתֶיךָ.
ו כִּי תַחְבֹּל אַחֶיךָ חִנָּם וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים תַּפְשִׁיט.
ז לֹא מַיִם עָיֵף תַּשְׁקֶה וּמֵרָעֵב תִּמְנַע לָחֶם.
ח וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ וּנְשׂוּא פָנִים יֵשֶׁב בָּהּ.
ט אַלְמָנוֹת שִׁלַּחְתָּ רֵיקָם וּזְרֹעוֹת יְתֹמִים יְדֻכָּא.
י עַל כֵּן סְבִיבוֹתֶיךָ פַחִים וִיבַהֶלְךָ פַּחַד פִּתְאֹם.
יא אוֹ חֹשֶׁךְ לֹא תִרְאֶה וְשִׁפְעַת מַיִם תְּכַסֶּךָּ.
יב הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי רָמּוּ.
יג וְאָמַרְתָּ מַה יָּדַע אֵל הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט.
יד עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ.
טו הַאֹרַח עוֹלָם תִּשְׁמֹר אֲשֶׁר דָּרְכוּ מְתֵי אָוֶן.
טז אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם.
יז הָאֹמְרִים לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וּמַה יִּפְעַל שַׁדַּי לָמוֹ.
יח וְהוּא מִלֵּא בָתֵּיהֶם טוֹב וַעֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי.
יט יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמָחוּ וְנָקִי יִלְעַג לָמוֹ.
כ אִם לֹא נִכְחַד קִימָנוּ וְיִתְרָם אָכְלָה אֵשׁ.
כא הַסְכֶּן נָא עִמּוֹ וּשְׁלם בָּהֶם תְּבוֹאַתְךָ טוֹבָה.
כב קַח נָא מִפִּיו תּוֹרָה וְשִׂים אֲמָרָיו בִּלְבָבֶךָ.
כג אִם תָּשׁוּב עַד שַׁדַּי תִּבָּנֶה תַּרְחִיק עַוְלָה מֵאָהֳלֶךָ.
כד וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר וּבְצוּר נְחָלִים אוֹפִיר.
כה וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ.
כו כִּי אָז עַל שַׁדַּי תִּתְעַנָּג וְתִשָּׂא אֶל אֱלוֹהַּ פָּנֶיךָ.
כז תַּעְתִּיר אֵלָיו וְיִשְׁמָעֶךָּ וּנְדָרֶיךָ תְשַׁלֵּם.
כח וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.
כט כִּי הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ.
ל יְמַלֵּט אִי נָקִי וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ.
(א) וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּמָנִי וַיֹּאמַר.
(ב) הַלְאֵל יִסְכָּן גָּבֶר כִּי יִסְכֹּן עָלֵימוֹ מַשְׂכִּיל.
(ג) הַחֵפֶץ לְשַׁדַּי כִּי תִצְדָּק וְאִם בֶּצַע כִּי תַתֵּם דְּרָכֶיךָ.
(ד) הֲמִיִּרְאָתְךָ יֹכִיחֶךָ יָבוֹא עִמְּךָ בַּמִּשְׁפָּט.
(ה) הֲלֹא רָעָתְךָ רַבָּה וְאֵין קֵץ לַעֲוֺנֹתֶיךָ.
(ו) כִּי תַחְבֹּל אַחֶיךָ חִנָּם וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים תַּפְשִׁיט.
(ז) לֹא מַיִם עָיֵף תַּשְׁקֶה וּמֵרָעֵב תִּמְנַע לָחֶם.
(ח) וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ וּנְשׂוּא פָנִים יֵשֶׁב בָּהּ.
(ט) אַלְמָנוֹת שִׁלַּחְתָּ רֵיקָם וּזְרֹעוֹת יְתֹמִים יְדֻכָּא.
(י) עַל כֵּן סְבִיבוֹתֶיךָ פַחִים וִיבַהֶלְךָ פַּחַד פִּתְאֹם.
(יא) אוֹ חֹשֶׁךְ לֹא תִרְאֶה וְשִׁפְעַת מַיִם תְּכַסֶּךָּ.
(יב) הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי רָמּוּ.
(יג) וְאָמַרְתָּ מַה יָּדַע אֵל הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט.
(יד) עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ.
(טו) הַאֹרַח עוֹלָם תִּשְׁמֹר אֲשֶׁר דָּרְכוּ מְתֵי אָוֶן.
(טז) אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם.
(יז) הָאֹמְרִים לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וּמַה יִּפְעַל שַׁדַּי לָמוֹ.
(יח) וְהוּא מִלֵּא בָתֵּיהֶם טוֹב וַעֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי.
(יט) יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמָחוּ וְנָקִי יִלְעַג לָמוֹ.
(כ) אִם לֹא נִכְחַד קִימָנוּ וְיִתְרָם אָכְלָה אֵשׁ.
(כא) הַסְכֶּן נָא עִמּוֹ וּשְׁלם בָּהֶם תְּבוֹאַתְךָ טוֹבָה.
(כב) קַח נָא מִפִּיו תּוֹרָה וְשִׂים אֲמָרָיו בִּלְבָבֶךָ.
(כג) אִם תָּשׁוּב עַד שַׁדַּי תִּבָּנֶה תַּרְחִיק עַוְלָה מֵאָהֳלֶךָ.
(כד) וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר וּבְצוּר נְחָלִים אוֹפִיר.
(כה) וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ.
(כו) כִּי אָז עַל שַׁדַּי תִּתְעַנָּג וְתִשָּׂא אֶל אֱלוֹהַּ פָּנֶיךָ.
(כז) תַּעְתִּיר אֵלָיו וְיִשְׁמָעֶךָּ וּנְדָרֶיךָ תְשַׁלֵּם.
(כח) וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.
(כט) כִּי הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ.
(ל) יְמַלֵּט אִי נָקִי וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ.
א וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּמָנִי וַיֹּאמַר:
ב הַלְאֵל יִסְכָּן יסייע גָּבֶר? כִּי יִסְכֹּן עָלֵימוֹ הוא רק יועיל לעצמו מַשְׂכִּיל הגבר המשכיל (כלומר: אדם טוב, במעשיו לא מועיל לה', וה' לא צריך את מעשיו). ג הַחֵפֶץ לְשַׁדַּי כִּי תִצְדָּק? וְאִם בֶּצַע האם יש תועלת לה' כִּי תַתֵּם תיישר דְּרָכֶיךָ? ד הֲמִיִּרְאָתְךָ האם בגלל יראה ממך יֹכִיחֶךָ יטרח ה' להתווכח איתך (כפי שבקשת, למשל לעיל י, ב: "הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי"), יָבוֹא עִמְּךָ בַּמִּשְׁפָּט?
ה הֲלֹא ובוודאי שה' לא חייב לך הסברים, כי כנראה אכן חטאת רָעָתְךָ רַבָּה, וְאֵין קֵץ לַעֲוֺנֹתֶיךָ. ו כִּי תַחְבֹּל תיקח משכון אַחֶיךָ חִנָּם שלא כדין (כגון שאסור לקחת מהם משכון, או שמדובר במי שכלל לא הלוות להם), וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים את הבגדים האחרונים של העניים שלקחו ממך הלוואה תַּפְשִׁיט. ז לֹא מַיִם עָיֵף את הצמא תַּשְׁקֶה, וּמֵרָעֵב תִּמְנַע לָחֶם. ח וְאִישׁ זְרוֹעַ חזק - לוֹ הָאָרֶץ דוקא לו נתת את הארץ (במתנה, או כשופט הפוסק בדין אזרחי לטובת בריון הגוזל אדמות אחרים), וּנְשׂוּא פָנִים מי שנשאת את פניו, כיבדת אותו יֵשֶׁב בָּהּ. ט אַלְמָנוֹת שִׁלַּחְתָּ רֵיקָם, וּזְרֹעוֹת ואת כוחם (המועט) של יְתֹמִים יְדֻכָּא גרמת לכך שישברו. י עַל כֵּן סְבִיבוֹתֶיךָ פַחִים יהיו מלכודות, מכשולים, וִיבַהֶלְךָ פַּחַד פִּתְאֹם. יא אוֹ חֹשֶׁךְ תושם בחושך בו לֹא תִרְאֶה, וְשִׁפְעַת מַיִם שפע של מים, שיטפון תְּכַסֶּךָּ.
יב הֲלֹא אֱלוֹהַּ ואז לכן אתה תטעה לחשוב שה' גֹּבַהּ שָׁמָיִם נמצא גבוה מדי בשמים, וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים וכשתסתכל במקום הגבוה ביותר בו נמצאים כוכבים כִּי רָמּוּ תחשוב שהם (וכך גם ה') גבוהים מכדי שישפיעו עלינו. יג וְאָמַרְתָּ: "מַה יָּדַע אֵל? הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט? יד עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה, וְחוּג שָׁמַיִם במעגל כיפת השמים, רחוק ממני, במקום בו נמצאים הכוכבים יִתְהַלָּךְ".
טו הַאֹרַח עוֹלָם האם את הדרך הישנה תִּשְׁמֹר תזכור? אֲשֶׁר דָּרְכוּ הדרך שהלכו בה מְתֵי אָוֶן אנשי רשע? טז אֲשֶׁר קֻמְּטוּ נכרתו, מתו וְלֹא עֵת לפני שהגיע זמנם למות, נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם זרם מים נשפך על בסיסם. יז הָאֹמְרִים לָאֵל: "סוּר מִמֶּנּוּ!", וּמַה ותוהים במה יִּפְעַל שַׁדַּי לָמוֹ למענם?
- יח וְהוּא מִלֵּא בָתֵּיהֶם טוֹב.
- וַעֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי היא רחוקה ממני (הערה של אליפז: דברים כגון אלו שנאמרו בפסוק הקודם הם דברי רשעים שאני סולד מהם).
יט יִרְאוּ באובדן הרשעים ("אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת") צַדִּיקִים וְיִשְׂמָחוּ, וְנָקִי יִלְעַג לָמוֹ. כ אִם לֹא נִכְחַד קִימָנוּ הצדיקים אומרים: מי שקם נגדנו נכחד ("אִם לֹא" - לשון שבועה), וְיִתְרָם ואת הנותרים מהרשעים אָכְלָה אֵשׁ.
כא הַסְכֶּן סייע, עשה כדבריו נָא עִמּוֹ עם ה' וּשְׁלָם וכך תהיה שלם, ללא פגע; בָּהֶם בזכות מעשים טובים אלו תְּבוֹאַתְךָ תבוא לך טוֹבָה. כב קַח נָא מִפִּיו מדברי ה' תּוֹרָה, וְשִׂים אֲמָרָיו בִּלְבָבֶךָ. כג אִם תָּשׁוּב עַד שַׁדַּי - תִּבָּנֶה תתיצב, תַּרְחִיק עַוְלָה מֵאָהֳלֶךָ. כד וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר תשים על האדמה כהפקר את כל הרכוש שגזלת ("בָּצֶר" על פי התקבולת הוא כנראה זהב), וּבְצוּר נְחָלִים בין סלעי נחל אוֹפִיר תניח את הזהב שלך. כה וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ ריבוי של "בָּצֶר" - ה' יהיה איתך במקום זהבך, וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ ובמקום הכסף העצום שיש לך.
כו
כִּי אָז עַל שַׁדַּי תִּתְעַנָּג, וְתִשָּׂא אֶל אֱלוֹהַּ פָּנֶיךָ.
כז
תַּעְתִּיר תתחנן אֵלָיו וְיִשְׁמָעֶךָּ, וּנְדָרֶיךָ תְשַׁלֵּם לאחר שיתגשמו משאלותיך, שנדרת להביא קורבן אם אכן כך יהיה.
כח
וְתִגְזַר אוֹמֶר תחליט דבר - וְיָקָם לָךְ, וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.
כט
כִּי הִשְׁפִּילוּ אם תראה אנשים שהדרדרו ומצבם שפל וַתֹּאמֶר: גֵּוָה גאון! - תגזור שהם יתרוממו משיפלותם! וְשַׁח עֵינַיִם את מי שעיניו מופנות כלפי מטה בבושה יוֹשִׁעַ ה' יושיע לאחר שתיגזור "גֵּוָה".
ל
יְמַלֵּט בזכותך ה' יציל אִי נָקִי את מי שלא נקי, את החוטא, וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ בזכות נקיון כפיך, בזכות צדיקותך (כעין הביטוי "זכות הצדיק תגן בעדנו").
{פ}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: