איוב יא
קיצור דרך: t2711
תנ"ך > איוב > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב
הפרק במהדורה המוטעמת
יא א וַ֭יַּעַן צֹפַ֥ר הַֽנַּעֲמָתִ֗י וַיֹּאמַֽר׃
ב הֲרֹ֣ב דְּ֭בָרִים לֹ֣א יֵעָנֶ֑ה
וְאִם־אִ֖ישׁ שְׂפָתַ֣יִם יִצְדָּֽק׃
ג בַּ֭דֶּיךָ מְתִ֣ים יַחֲרִ֑ישׁוּ
וַ֝תִּלְעַ֗ג וְאֵ֣ין מַכְלִֽם׃
ד וַ֭תֹּאמֶר זַ֣ךְ לִקְחִ֑י
וּ֝בַ֗ר הָיִ֥יתִי בְעֵינֶֽיךָ׃
ה וְֽאוּלָ֗ם מִֽי־יִתֵּ֣ן אֱל֣וֹהַּ דַּבֵּ֑ר
וְיִפְתַּ֖ח שְׂפָתָ֣יו עִמָּֽךְ׃
ו וְיַגֶּד־לְךָ֨ ׀ תַּ֥עֲלֻמ֣וֹת חׇכְמָה֮
כִּֽי־כִפְלַ֢יִם לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה
וְדַ֡ע
כִּֽי־יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֝ל֗וֹהַּ מֵעֲוֺנֶֽךָ׃
ז הַחֵ֣קֶר אֱל֣וֹהַּ תִּמְצָ֑א
אִ֤ם עַד־תַּכְלִ֖ית שַׁדַּ֣י תִּמְצָֽא׃
ח גׇּבְהֵ֣י שָׁ֭מַיִם מַה־תִּפְעָ֑ל
עֲמֻקָּ֥ה מִ֝שְּׁא֗וֹל מַה־תֵּדָֽע׃
ט אֲרֻכָּ֣ה מֵאֶ֣רֶץ מִדָּ֑הּ
וּ֝רְחָבָ֗ה מִנִּי־יָֽם׃
י אִם־יַחֲלֹ֥ף וְיַסְגִּ֑יר
וְ֝יַקְהִ֗יל וּמִ֣י יְשִׁיבֶֽנּוּ׃
יא כִּי־ה֭וּא יָדַ֣ע מְתֵי־שָׁ֑וְא
וַיַּרְא־אָ֗֝וֶן וְלֹ֣א יִתְבּוֹנָֽן׃
יב וְאִ֣ישׁ נָ֭בוּב יִלָּבֵ֑ב
וְעַ֥יִר פֶּ֗֝רֶא אָדָ֥ם יִוָּלֵֽד׃
יג אִם־אַ֭תָּה הֲכִינ֣וֹתָ לִבֶּ֑ךָ
וּפָרַשְׂתָּ֖ אֵלָ֣יו כַּפֶּֽיךָ׃
יד אִם־אָ֣וֶן בְּ֭יָדְךָ הַרְחִיקֵ֑הוּ
וְאַל־תַּשְׁכֵּ֖ן בְּאֹהָלֶ֣יךָ עַוְלָֽה׃
טו כִּי־אָ֤ז ׀ תִּשָּׂ֣א פָנֶ֣יךָ מִמּ֑וּם
וְהָיִ֥יתָ מֻ֝צָ֗ק וְלֹ֣א תִירָֽא׃
טז כִּֽי־אַ֭תָּה עָמָ֣ל תִּשְׁכָּ֑ח
כְּמַ֖יִם עָבְר֣וּ תִזְכֹּֽר׃
יז וּֽ֭מִצׇּהֳרַיִם יָק֣וּם חָ֑לֶד
תָּ֝עֻ֗פָה כַּבֹּ֥קֶר תִּהְיֶֽה׃
יח וּֽ֭בָטַחְתָּ כִּֽי־יֵ֣שׁ תִּקְוָ֑ה
וְ֝חָפַרְתָּ֗ לָבֶ֥טַח תִּשְׁכָּֽב׃
ג יט וְֽ֭רָבַצְתָּ וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד
וְחִלּ֖וּ פָנֶ֣יךָ רַבִּֽים׃
כ וְעֵינֵ֥י רְשָׁעִ֗ים תִּ֫כְלֶ֥ינָה
וּ֭מָנוֹס אָבַ֣ד מִנְהֶ֑ם
וְ֝תִקְוָתָ֗ם מַֽפַּֽח־נָֽפֶשׁ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א ויען צפר הנעמתי ויאמר ב הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק ג בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם ד ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך ה ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך ו ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך ז החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא ח גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע ט ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים י אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו יא כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן יב ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד יג אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך יד אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה טו כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא טז כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר יז ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה יח ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב יט ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים כ ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש
א וַיַּעַן צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַר. ב הֲרֹב דְּבָרִים לֹא יֵעָנֶה וְאִם אִישׁ שְׂפָתַיִם יִצְדָּק. ג בַּדֶּיךָ מְתִים יַחֲרִישׁו וַתִּלְעַג וְאֵין מַכְלִם. ד וַתֹּאמֶר זַךְ לִקְחִי וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ. ה וְאוּלָם מִי יִתֵּן אֱלוֹהַּ דַּבֵּר וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו עִמָּךְ. ו וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה וְדַע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַ מֵעֲוֺנֶךָ. ז הַחֵקֶר אֱלוֹהַ תִּמְצָא אִם עַד תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא. ח גָּבְהֵי שָׁמַיִם מַה תִּפְעָל עֲמֻקָּה מִשְּׁאוֹל מַה תֵּדָע. ט אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם. י אִם יַחֲלֹף וְיַסְגִּיר וְיַקְהִיל וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ. יא כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן. יב וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד. יג אִם אַתָּה הֲכִינוֹתָ לִבֶּךָ וּפָרַשְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּךָ. יד אִם אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה. טו כִּי אָז תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם וְהָיִיתָ מֻצָק וְלֹא תִירָא. טז כִּי אַתָּה עָמָל תִּשְׁכָּח כְּמַיִם עָבְרוּ תִזְכֹּר. יז וּמִצָּהֳרַיִם יָקוּם חָלֶד תָּעֻפָה כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה. יח וּבָטַחְתָּ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה וְחָפַרְתָּ לָבֶטַח תִּשְׁכָּב. יט וְרָבַצְתָּ וְאֵין מַחֲרִיד וְחִלּוּ פָנֶיךָ רַבִּים. כ וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְהֶם וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ.
(א) וַיַּעַן צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַר.
(ב) הֲרֹב דְּבָרִים לֹא יֵעָנֶה וְאִם אִישׁ שְׂפָתַיִם יִצְדָּק.
(ג) בַּדֶּיךָ מְתִים יַחֲרִישׁו וַתִּלְעַג וְאֵין מַכְלִם.
(ד) וַתֹּאמֶר זַךְ לִקְחִי וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ.
(ה) וְאוּלָם מִי יִתֵּן אֱלוֹהַּ דַּבֵּר וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו עִמָּךְ.
(ו) וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה וְדַע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַ מֵעֲוֺנֶךָ.
(ז) הַחֵקֶר אֱלוֹהַ תִּמְצָא אִם עַד תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא.
(ח) גָּבְהֵי שָׁמַיִם מַה תִּפְעָל עֲמֻקָּה מִשְּׁאוֹל מַה תֵּדָע.
(ט) אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם.
(י) אִם יַחֲלֹף וְיַסְגִּיר וְיַקְהִיל וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ.
(יא) כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן.
(יב) וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד.
(יג) אִם אַתָּה הֲכִינוֹתָ לִבֶּךָ וּפָרַשְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּךָ.
(יד) אִם אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה.
(טו) כִּי אָז תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם וְהָיִיתָ מֻצָק וְלֹא תִירָא.
(טז) כִּי אַתָּה עָמָל תִּשְׁכָּח כְּמַיִם עָבְרוּ תִזְכֹּר.
(יז) וּמִצָּהֳרַיִם יָקוּם חָלֶד תָּעֻפָה כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה.
(יח) וּבָטַחְתָּ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה וְחָפַרְתָּ לָבֶטַח תִּשְׁכָּב.
(יט) וְרָבַצְתָּ וְאֵין מַחֲרִיד וְחִלּוּ פָנֶיךָ רַבִּים.
(כ) וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְהֶם וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ.
א וַיַּעַן צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַר: ב הֲרֹב דְּבָרִים האם דברים רבים לֹא יֵעָנֶה לא ינתן להם מענה (האם מי שידבר ארוכות בהכרח יאמר דברים שאי אפשר להתווכח איתם), וְאִם אִישׁ שְׂפָתַיִם דברן יִצְדָּק אכן יהיה צדיק, כפי שאמרת על עצמך. ג בַּדֶּיךָ שקריך מְתִים יַחֲרִישׁוּ השתיקו את האנשים (נראה שמלבד 3 רעי איוב היו בסביבה עוד אנשים, אך הם בחרו לשתוק), וַתִּלְעַג תדבר דברים מבזים וְאֵין מַכְלִם ואין גוער בך. ד וַתֹּאמֶר: "זַךְ לִקְחִי דיבורי", וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ בעיניך נדמה לך שאתה יכול לאמר "בר הייתי", אתה מדמיין שאתה זכאי . ה וְאוּלָם מִי יִתֵּן אֱלוֹהַּ דַּבֵּר, וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו עִמָּךְ. ו וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה דברי חכמה נעלמים (שיש לך יותר חטאים ממה שאתה חושב), כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה החכמה היא כפולה ומכופלה, וְדַע כִּי יַשֶּׁה ישכיח, יוותר לְךָ אֱלוֹהַ מֵעֲוֺנֶךָ.
ז הַחֵקֶר האם את גודלו של אֱלוֹהַ תִּמְצָא, אִם עַד תַּכְלִית קצה שַׁדַּי תִּמְצָא. ח גָּבְהֵי שָׁמַיִם - מַה תִּפְעָל מה תוכל לעשות כדי להגיע עד לגבהי שמים? עֲמֻקָּה מִשְּׁאוֹל - מַה תֵּדָע? ט אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ המידה של תכלית שדי, וּרְחָבָה מִנִּי יָם. י אִם יַחֲלֹף יהרוג וְיַסְגִּיר או יאסור, וְיַקְהִיל ויאסוף אנשים להגן על אותו אחד שה' הרג או כלא - וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ מי יוכל להתווכח עם ה'. יא כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא לזהות אנשי רשע, וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן זיהה את הרשעות מיד, מבלי להתבונן לעומק. יב וְאִישׁ נָבוּב ואילו איש חלול, בלי לב יִלָּבֵב ה' יתן לו לב, אך הוא עדיין לא יהיה חכם, וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד האדם נולד חסר שכל כמו צאצא של חמור בר.
יג
אִם אַתָּה הֲכִינוֹתָ תכוון את ה' את לִבֶּךָ, וּפָרַשְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּךָ.
יד
אִם אָוֶן בְּיָדְךָ - הַרְחִיקֵהוּ, וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה.
טו
כִּי אָז תִּשָּׂא פָנֶיךָ תוכל לזקוף את ראשך מִמּוּם מבלי מום (לא יהיו לך לא עברות ולא מחלות), וְהָיִיתָ מֻצָק הלב שלך לא יהיה נמס וְלֹא תִירָא.
טז
כִּי אַתָּה עָמָל תִּשְׁכָּח, כְּמַיִם עָבְרוּ כמו מים בנהר שכבר זרמו ואינם תִזְכֹּר כך תזכור את צרותיך.
יז
וּמִצָּהֳרַיִם יָקוּם חָלֶד ויותר חזק מאור הצהריים יהיו (יאירו) ימי חייך, תָּעֻפָה וחשיכה, מקום שחשוך לך כעת - כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה.
יח
וּבָטַחְתָּ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה, וְחָפַרְתָּ תחפור לך שוחה כמסתור, ו- לָבֶטַח תִּשְׁכָּב.
יט
וְרָבַצְתָּ וְאֵין מַחֲרִיד, וְחִלּוּ ידרשו לטובה את פָנֶיךָ רַבִּים.
כ
וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה, וּמָנוֹס אָבַד מִנְהֶם, וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ (כאשר לא תגיע תקותם) נפשם תוציא אויר מפיהם באנחה.
{פ}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: