איוב כד
קיצור דרך: t2724
תנ"ך > איוב > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב
הפרק במהדורה המוטעמת
כד א מַדּ֗וּעַ מִ֭שַּׁדַּי לֹא־נִצְפְּנ֣וּ עִתִּ֑ים
וְ֝יֹדְעָ֗ו לֹא־חָ֥זוּ יָמָֽיו׃
ב גְּבֻל֥וֹת יַשִּׂ֑יגוּ
עֵ֥דֶר גָּ֝זְל֗וּ וַיִּרְעֽוּ׃
ג חֲמ֣וֹר יְתוֹמִ֣ים יִנְהָ֑גוּ
יַ֝חְבְּל֗וּ שׁ֣וֹר אַלְמָנָֽה׃
ד יַטּ֣וּ אֶבְיֹנִ֣ים מִדָּ֑רֶךְ
יַ֥חַד חֻ֝בְּא֗וּ עֲנִיֵּי־אָֽרֶץ׃
ה הֵ֤ן פְּרָאִ֨ים ׀ בַּ֥מִּדְבָּ֗ר
יָצְא֣וּ בְּ֭פׇעֳלָם מְשַׁחֲרֵ֣י לַטָּ֑רֶף
עֲרָבָ֥ה ל֥וֹ לֶ֗֝חֶם לַנְּעָרִֽים׃
ו בַּ֭שָּׂדֶה בְּלִיל֣וֹ יקצירו יִקְצ֑וֹרוּ
וְכֶ֖רֶם רָשָׁ֣ע יְלַקֵּֽשׁוּ׃
ז עָר֣וֹם יָ֭לִינוּ מִבְּלִ֣י לְב֑וּשׁ
וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת בַּקָּרָֽה׃
ח מִזֶּ֣רֶם הָרִ֣ים יִרְטָ֑בוּ
וּֽמִבְּלִ֥י מַ֝חְסֶ֗ה חִבְּקוּ־צֽוּר׃
ט יִ֭גְזְלוּ מִשֹּׁ֣ד יָת֑וֹם
וְֽעַל־עָנִ֥י יַחְבֹּֽלוּ׃
י עָר֣וֹם הִ֭לְּכוּ בְּלִ֣י לְב֑וּשׁ
וּ֝רְעֵבִ֗ים נָ֣שְׂאוּ עֹֽמֶר׃
יא בֵּין־שׁוּרֹתָ֥ם יַצְהִ֑ירוּ
יְקָבִ֥ים דָּ֝רְכ֗וּ וַיִּצְמָֽאוּ׃
יב מֵ֘עִ֤יר מְתִ֨ים ׀ יִנְאָ֗קוּ
וְנֶֽפֶשׁ־חֲלָלִ֥ים תְּשַׁוֵּ֑עַ
וֶ֝אֱל֗וֹהַּ לֹֽא־יָשִׂ֥ים תִּפְלָֽה׃
יג הֵ֤מָּה ׀ הָיוּ֮ בְּֽמֹרְדֵ֫י־א֥וֹר
לֹא־הִכִּ֥ירוּ דְרָכָ֑יו
וְלֹ֥א יָ֝שְׁב֗וּ בִּנְתִיבֹתָֽיו׃
יד לָא֡וֹר יָ֘ק֤וּם רוֹצֵ֗חַ
יִֽקְטׇל־עָנִ֥י וְאֶבְי֑וֹן
וּ֝בַלַּ֗יְלָה יְהִ֣י כַגַּנָּֽב׃
טו וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ שָׁ֤מְרָֽה־נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר
לֹא־תְשׁוּרֵ֣נִי עָ֑יִן
וְסֵ֖תֶר פָּנִ֣ים יָשִֽׂים׃
טז חָתַ֥ר בַּחֹ֗שֶׁךְ בָּ֫תִּ֥ים
יוֹמָ֥ם חִתְּמוּ־לָ֗מוֹ
לֹא־יָ֥דְעוּ אֽוֹר׃
יז כִּ֤י יַחְדָּ֨ו ׀ בֹּ֣קֶר לָ֣מוֹ צַלְמָ֑וֶת
כִּֽי־יַ֝כִּ֗יר בַּלְה֥וֹת צַלְמָֽוֶת׃
יח קַל־ה֤וּא ׀ עַל־פְּנֵי־מַ֗יִם
תְּקֻלַּ֣ל חֶלְקָתָ֣ם בָּאָ֑רֶץ
לֹא־יִ֝פְנֶ֗ה דֶּ֣רֶךְ כְּרָמִֽים׃
יט צִיָּ֤ה גַם־חֹ֗ם
יִגְזְל֥וּ מֵֽימֵי־שֶׁ֗לֶג
שְׁא֣וֹל חָטָֽאוּ׃
כ יִשְׁכָּ֘חֵ֤הוּ רֶ֨חֶם ׀ מְתָ֘ק֤וֹ רִמָּ֗ה
ע֥וֹד לֹֽא־יִזָּכֵ֑ר
וַתִּשָּׁבֵ֖ר כָּעֵ֣ץ עַוְלָֽה׃
כא רֹעֶ֣ה עֲ֭קָרָה לֹ֣א תֵלֵ֑ד
וְ֝אַלְמָנָ֗ה לֹ֣א יְיֵטִֽיב׃
כב וּמָשַׁ֣ךְ אַבִּירִ֣ים בְּכֹח֑וֹ
יָ֝ק֗וּם וְֽלֹא־יַאֲמִ֥ין בַּחַיִּֽין׃
כג יִתֶּן־ל֣וֹ לָ֭בֶטַח וְיִשָּׁעֵ֑ן
וְ֝עֵינֵ֗יהוּ עַל־דַּרְכֵיהֶֽם׃
כד ר֤וֹמּוּ מְּעַ֨ט ׀ וְֽאֵינֶ֗נּוּ
וְֽהֻמְּכ֗וּ כַּכֹּ֥ל יִקָּפְצ֑וּן
וּכְרֹ֖אשׁ שִׁבֹּ֣לֶת יִמָּֽלוּ׃
כה וְאִם־לֹ֣א אֵ֭פוֹ מִ֣י יַכְזִיבֵ֑נִי
וְיָשֵׂ֥ם לְ֝אַ֗ל מִלָּתִֽי׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו [וידעיו] לא חזו ימיו
ב גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו
ג חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה
ד יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ
ה הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים
ו בשדה בלילו יקצירו [יקצורו] וכרם רשע ילקשו
ז ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה
ח מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור
ט יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו
י ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר
יא בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו
יב מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה
יג המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו
יד לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב
טו ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים
טז חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור
יז כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות
יח קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים
יט ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו
כ ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה
כא רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב
כב ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין
כג יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם
כד רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו
כה ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי
א מַדּוּעַ מִשַּׁדַּי לֹא נִצְפְּנוּ עִתִּים וידעו [וְיֹדְעָיו] לֹא חָזוּ יָמָיו.
ב גְּבֻלוֹת יַשִּׂיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ.
ג חֲמוֹר יְתוֹמִים יִנְהָגוּ יַחְבְּלוּ שׁוֹר אַלְמָנָה.
ד יַטּוּ אֶבְיוֹנִים מִדָּרֶךְ יַחַד חֻבְּאוּ עֲנִיֵּי אָרֶץ.
ה הֵן פְּרָאִים בַּמִּדְבָּר יָצְאוּ בְּפָעֳלָם מְשַׁחֲרֵי לַטָּרֶף עֲרָבָה לוֹ לֶחֶם לַנְּעָרִים.
ו בַּשָּׂדֶה בְּלִילוֹ יקצירו [יִקְצוֹרוּ] וְכֶרֶם רָשָׁע יְלַקֵּשׁוּ.
ז עָרוֹם יָלִינוּ מִבְּלִי לְבוּשׁ וְאֵין כְּסוּת בַּקָּרָה.
ח מִזֶּרֶם הָרִים יִרְטָבוּ וּמִבְּלִי מַחְסֶה חִבְּקוּ צוּר.
ט יִגְזְלוּ מִשֹּׁד יָתוֹם וְעַל עָנִי יַחְבֹּלוּ.
י עָרוֹם הִלְּכוּ בְּלִי לְבוּשׁ וּרְעֵבִים נָשְׂאוּ עֹמֶר.
יא בֵּין שׁוּרֹתָם יַצְהִירוּ יְקָבִים דָּרְכוּ וַיִּצְמָאוּ.
יב מֵעִיר מְתִים יִנְאָקוּ וְנֶפֶשׁ חֲלָלִים תְּשַׁוֵּעַ וֶאֱלוֹהַּ לֹא יָשִׂים תִּפְלָה.
יג הֵמָּה הָיוּ בְּמֹרְדֵי אוֹר לֹא הִכִּירוּ דְרָכָיו וְלֹא יָשְׁבוּ בִּנְתִיבֹתָיו.
יד לָאוֹר יָקוּם רוֹצֵחַ יִקְטָל עָנִי וְאֶבְיוֹן וּבַלַּיְלָה יְהִי כַגַּנָּב.
טו וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים.
טז חָתַר בַּחֹשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ לָמוֹ לֹא יָדְעוּ אוֹר.
יז כִּי יַחְדָּו בֹּקֶר לָמוֹ צַלְמָוֶת כִּי יַכִּיר בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת.
יח קַל הוּא עַל פְּנֵי מַיִם תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם בָּאָרֶץ לֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים.
יט צִיָּה גַם חֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ.
כ יִשְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם מְתָקוֹ רִמָּה עוֹד לֹא יִזָּכֵר וַתִּשָּׁבֵר כָּעֵץ עַוְלָה.
כא רֹעֶה עֲקָרָה לֹא תֵלֵד וְאַלְמָנָה לֹא יְיֵטִיב.
כב וּמָשַׁךְ אַבִּירִים בְּכֹחוֹ יָקוּם וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין.
כג יִתֶּן לוֹ לָבֶטַח וְיִשָּׁעֵן וְעֵינֵיהוּ עַל דַּרְכֵיהֶם.
כד רוֹמּוּ מְּעַט וְאֵינֶנּוּ וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ.
כה וְאִם לֹא אֵפוֹ מִי יַכְזִיבֵנִי וְיָשֵׂם לְאַל מִלָּתִי.
(א) מַדּוּעַ מִשַּׁדַּי לֹא נִצְפְּנוּ עִתִּים וידעו [וְיֹדְעָיו] לֹא חָזוּ יָמָיו.
(ב) גְּבֻלוֹת יַשִּׂיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ.
(ג) חֲמוֹר יְתוֹמִים יִנְהָגוּ יַחְבְּלוּ שׁוֹר אַלְמָנָה.
(ד) יַטּוּ אֶבְיוֹנִים מִדָּרֶךְ יַחַד חֻבְּאוּ עֲנִיֵּי אָרֶץ.
(ה) הֵן פְּרָאִים בַּמִּדְבָּר יָצְאוּ בְּפָעֳלָם מְשַׁחֲרֵי לַטָּרֶף עֲרָבָה לוֹ לֶחֶם לַנְּעָרִים.
(ו) בַּשָּׂדֶה בְּלִילוֹ יקצירו [יִקְצוֹרוּ] וְכֶרֶם רָשָׁע יְלַקֵּשׁוּ.
(ז) עָרוֹם יָלִינוּ מִבְּלִי לְבוּשׁ וְאֵין כְּסוּת בַּקָּרָה.
(ח) מִזֶּרֶם הָרִים יִרְטָבוּ וּמִבְּלִי מַחְסֶה חִבְּקוּ צוּר.
(ט) יִגְזְלוּ מִשֹּׁד יָתוֹם וְעַל עָנִי יַחְבֹּלוּ.
(י) עָרוֹם הִלְּכוּ בְּלִי לְבוּשׁ וּרְעֵבִים נָשְׂאוּ עֹמֶר.
(יא) בֵּין שׁוּרֹתָם יַצְהִירוּ יְקָבִים דָּרְכוּ וַיִּצְמָאוּ.
(יב) מֵעִיר מְתִים יִנְאָקוּ וְנֶפֶשׁ חֲלָלִים תְּשַׁוֵּעַ וֶאֱלוֹהַּ לֹא יָשִׂים תִּפְלָה.
(יג) הֵמָּה הָיוּ בְּמֹרְדֵי אוֹר לֹא הִכִּירוּ דְרָכָיו וְלֹא יָשְׁבוּ בִּנְתִיבֹתָיו.
(יד) לָאוֹר יָקוּם רוֹצֵחַ יִקְטָל עָנִי וְאֶבְיוֹן וּבַלַּיְלָה יְהִי כַגַּנָּב.
(טו) וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים.
(טז) חָתַר בַּחֹשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ לָמוֹ לֹא יָדְעוּ אוֹר.
(יז) כִּי יַחְדָּו בֹּקֶר לָמוֹ צַלְמָוֶת כִּי יַכִּיר בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת.
(יח) קַל הוּא עַל פְּנֵי מַיִם תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם בָּאָרֶץ לֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים.
(יט) צִיָּה גַם חֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ.
(כ) יִשְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם מְתָקוֹ רִמָּה עוֹד לֹא יִזָּכֵר וַתִּשָּׁבֵר כָּעֵץ עַוְלָה.
(כא) רֹעֶה עֲקָרָה לֹא תֵלֵד וְאַלְמָנָה לֹא יְיֵטִיב.
(כב) וּמָשַׁךְ אַבִּירִים בְּכֹחוֹ יָקוּם וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין.
(כג) יִתֶּן לוֹ לָבֶטַח וְיִשָּׁעֵן וְעֵינֵיהוּ עַל דַּרְכֵיהֶם.
(כד) רוֹמּוּ מְּעַט וְאֵינֶנּוּ וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ.
(כה) וְאִם לֹא אֵפוֹ מִי יַכְזִיבֵנִי וְיָשֵׂם לְאַל מִלָּתִי.
א מַדּוּעַ מִשַּׁדַּי מלפני ה' לֹא נִצְפְּנוּ עִתִּים לא שמורים מלפניו זמנים קבועים לדון את הרשעים, (וידעו) וְיֹדְעָיו ואפילו יודעי ה' לֹא חָזוּ יָמָיו אפילו הם לא יועדים מתי ידון. ב גְּבֻלוֹת יַשִּׂיגוּ הרשעים משיגים גבול, עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ הם רועים את הצאן שגזלו בגלוי, מבלי לפחד. ג חֲמוֹר יְתוֹמִים יִנְהָגוּ יגזלו ויוליכו אותו, יַחְבְּלוּ יקחו כמשכון להלואה שׁוֹר אַלְמָנָה. ד יַטּוּ אֶבְיוֹנִים מִדָּרֶךְ מללכת בדרך הרגילה (האביונים נאלצים ללכת בדרכים צדדיות כדי שלא ישדדו אותם הרשעים), יַחַד חֻבְּאוּ התחבאו מהרשעים עֲנִיֵּי אָרֶץ. ה הֵן הרי הרשעים הם כמו פְּרָאִים חמורי בר בַּמִּדְבָּר, יָצְאוּ בְּפָעֳלָם לפעלם, לחפש מזון, מְשַׁחֲרֵי לַטָּרֶף. עֲרָבָה לוֹ לֶחֶם לַנְּעָרִים המדבר לרשע הוא מקור למזון לנעריו. ו בַּשָּׂדֶה בְּלִילוֹ את בְּלִי-לוֹ, את מה שאינו שלהם (יקצירו) יִקְצוֹרוּ, וְכֶרֶם מתוך כרם של אחרים רָשָׁע יְלַקֵּשׁוּ הרשעים יקטפו. ז עָרוֹם יָלִינוּ יגרמו לעניים לישון בלי בגד, מִבְּלִי לְבוּשׁ, וְאֵין כְּסוּת בגדים (לעניים) בַּקָּרָה כאשר קר. ח מִזֶּרֶם הָרִים מנהר המים היורד מההרים יִרְטָבוּ העניים יהיו רטובים, וּמִבְּלִי מַחְסֶה חִבְּקוּ צוּר כל מה שנותר לעניים לעשות הוא לחפש מחסה בין הסלעים. ט יִגְזְלוּ מִשֹּׁד משד אימו (תינוק שעדיין יונק) יָתוֹם תינוק שיתום מאביו, וְעַל את העולל, התינוק של ה- עָנִי יַחְבֹּלוּ. י עָרוֹם הִלְּכוּ העניים התהלכו בְּלִי לְבוּשׁ, וּרְעֵבִים נָשְׂאוּ סחבו בשביל הרשעים (עבדו בשבילם) עֹמֶר את אגודות השיבולים. יא בֵּין שׁוּרֹתָם שורות מטעי הזיתים של הרשעים יַצְהִירוּ הפועלים העניים יפיקו מהם שמן (אך יִּצְמָאוּ כי לא ירשו להם לשתות מהם - בדומה ל"רְעֵבִים" בפסוק הקודם), יְקָבִים דָּרְכוּ וַיִּצְמָאוּ אך לא יתנו להם לשתות. יב מֵעִיר מְתִים המיושבת באנשים יִנְאָקוּ יזעקו מי שהרשעים פגעו בהם, וְנֶפֶשׁ חֲלָלִים הגוססים תְּשַׁוֵּעַ, וֶאֱלוֹהַּ לֹא יָשִׂים תִּפְלָה לא הביע ביקורת (בדומה ל"בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב, וְלֹא נָתַן תִּפְלָה לֵאלֹהִים" בפרק א) . יג הֵמָּה הרשעים הָיוּ בְּמֹרְדֵי אוֹר יחד עם פושעים החוששים מאור היום, כי הם עושים את פשעיהם בחושך, לֹא הִכִּירוּ דְרָכָיו, וְלֹא יָשְׁבוּ בִּנְתִיבֹתָיו. יד לָאוֹר לאור יום, בגלוי יָקוּם רוֹצֵחַ, יִקְטָל עָנִי וְאֶבְיוֹן, וּבַלַּיְלָה יְהִי כַגַּנָּב. טו וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף מחכה לשעת החשיכה, לֵאמֹר: "לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן", וְסֵתֶר כיסוי פָּנִים יָשִׂים יניח על פניו, כדי שלא יזהו אותו (אם בכל זאת יהיה מעט אור). טז חָתַר חפר בַּחֹשֶׁךְ בָּתִּים פתחים כדי לפרוץ לבתי זרים, יוֹמָם במהלך היום חִתְּמוּ לָמוֹ הרשעים מכסים את הפרצות שהתחילו לחפור, לֹא יָדְעוּ אוֹר. יז כִּי יַחְדָּו לכל הרשעים בֹּקֶר לָמוֹ צַלְמָוֶת הבוקר בשבילם הוא כמו שעת חשיכה נוראית, כִּי יַכִּיר בשעות האור יזהו אותם בַּלְהוֹת וזה בשבילם מפחיד צַלְמָוֶת כמו שחושך מפחיד אנשים רגילים.
יח קַל הוּא העונש הראוי לרשע הוא שהוא יהיה חסר ערך, וכביכול יצוף עַל פְּנֵי מַיִם, תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם בָּאָרֶץ, לֹא יִפְנֶה אף אחד לא יוכל ללכת דֶּרֶךְ כְּרָמִים דרך הכרמים של הרשעים, כי הם יתמלאו עשבים ושיחים. יט צִיָּה גַם חֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג כשם שמקום חם וצחיח מאדה אפילו מים קרים - שְׁאוֹל חָטָאוּ כך השאול יכלה את החוטאים. כ יִשְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם הרחם של האמא שלו, מְתָקוֹ רִמָּה גופו יהיה מתוק לתולעים בקברו, עוֹד לֹא יִזָּכֵר, וַתִּשָּׁבֵר כָּעֵץ עַוְלָה הרישעה. כא רֹעֶה כעונש, הוא יחיה עם עֲקָרָה לֹא תֵלֵד, וְאַלְמָנָה ולאלמנה שישאיר אחר מותו לֹא יְיֵטִיב ידאג שיהיה לה טוב.
כב וּמָשַׁךְ אבל ה' מאריך אַבִּירִים את חייהם של הרשעים בְּכֹחוֹ, יָקוּם הרשע יקום, יתחזק, וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין אפילו אם היה חולה מאוד שלא מאמין בחייו. כג יִתֶּן לוֹ ה' יתן לרשע משען לָבֶטַח וְיִשָּׁעֵן, וְעֵינֵיהוּ עיניו של ה' עַל דַּרְכֵיהֶם ישמרו על דרכי הרשעים. כד רוֹמּוּ מְּעַט אם רק היו מורמות עיניו של ה' לרגע מלהשגיח עליו - וְאֵינֶנּוּ. וְהֻמְּכוּ אם היו מונמכות עיניו של ה' כַּכֹּל אפילו במעט - יִקָּפְצוּן הרשעים היו ניתקים ממקומם, וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ יקטפו בקלות.
כה
וְאִם לֹא אֵפוֹ אם משהו לא נכון בדברי - מִי יַכְזִיבֵנִי מי מכם יוכל להוכיח שאני דובר כזב, וְיָשֵׂם לְאַל לאין מִלָּתִי.
{ס}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: