המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"כי יחדו בקר למו צלמות" - שביום היו נסגרים ובלילה היו הולכים למחתרתם ולא היו יראים מן המזיקים כלל
"כי יכיר בלהות צלמות" - מכיר היה כל א' שדים המבהילים ולא היה ירא מהם ורבותינו פירשו יומם חתמו למו ביום היו עושים סימנים היכן מרתפו של בית והיכן גנזיו של עשיר שהיו מפקידין אפרסמון אצל בעלי בתים עשירים ויודעים הם שיניחנו בבית גנזיו ובלילה מריחין והולכים שם וחותרים שם
"כי יחדו בקר למו צלמות", הבקר דומה בעיניהם כצלמות, שבבא הבקר יסתרו במחבואיהם כמו שיסתרו יתר אנשים בעת צלמות, מפני "כי" הבקר "יכיר בלהות צלמות". שעל ידי הבקר יכירו האנשים את הבלהות שנעשו בצלמות, שמה שעשקו וגנבו בלילה יוכר ויודע בבקר, ולכן יסתרו בבקר אשר אז יחפשו אחריהם לתפשם:
ביאור המילות
"יכיר". פעל יוצא, וכן לקמן לכן יכיר מעבדיהם, וכן יל"פ כן אכיר את גלות יהודה (ירמיה כ"ד ה'), ואין העם מכירים קול תרועת השמחה (עזרא ג' י"ג), בלהות, הנפרד בלה מצייר את השגים ולחומי רשף המזיקים בלילה, כמ"ש ישעיה י"ז:
