"גבולות ישיגו" - אותן שדרכן להסיג גבולות שהן קונין שדות כנגד שדות אחרים ובלילה הם מרבים גבוליהם שהיו עושים גדריהם בלילה בתוך תחום שכיניהם (וזהו משיג דמתרגמינן משגה שהיו משגים הגבול סא"א)
"עדר גזלו וירעו" - לעצמן
"הן פראים" - הפראים שהם לימודי מדבר לארוב את העוברים
"יצאו בפעלם" - יצאו למלאכתן ומה היא הפעולה משחרי לטרף מבקשים לטרוף
"ערבה לו לחם לנערים" - למשרתיו ונעריו של רשע הערבה והמדבר המה לו לחם לצרכם שמשם הוא חוטף ואוכל וגוזל מה שהם אוכלים לנערים הם ההולכים אתו לגזול כמו רק אשר אכלו הנערים (בראשית יד)
"וכרם רשע ילקשו" - וכרמים של אחרים הרשעים האלו נוטלים פריים ילקשו אשפריימנ"ט נוטלים לקש שלהם לקש לשון צמח פרי כמו בתחלת עלות הלקש (עמוס ז) תירגם יונתן צימוח וכן יסד ר"א (בהושענא אדמה מארר) לקש מארבה (ד"א וכרם רשע ילקשו ילקשו אותה מהשחיתה כי את של העניים ויתומים הם אוכלים ילקשו כמו ופיהם פערו למלקוש זמן ארוך וכמו לקישיא ללבן)
"הלכו" - הם הלכוהו בלי לבוש
"ורעבים נשאו עומר" - ומרעבים נטלו העומרים של לקט ועוד יפתר ורעבים אותם שהיו נושאים עומר לפי שאלו גוזלים אותם מהם והיו נשארים רעבים
"ועין נואף" - והנואף שבהם היה שומר וממתין עד נשף לאמר וגו'
"וסתר" - ובסתר ישים פניו לעבור עבירה שעל כל אלה היו חשודין דור המבול על הגזל שנאמר ותמלא הארץ חמס (בראשית ו') ועל העריות שנאמר כי השחית כל בשר (שם)
"יומם חתמו למו" - אותם שהיו חלשים מהם מעשות לסטיות ביום היו חותרים בבתים בלילה וביום היו חתומים ומסוגרים בבתיהם
"לא ידעו אור" - לא היו מכירין את האור ולא היה עת מהלכם
"כי יחדו בקר למו צלמות" - שביום היו נסגרים ובלילה היו הולכים למחתרתם ולא היו יראים מן המזיקים כלל
"כי יכיר בלהות צלמות" - מכיר היה כל א' שדים המבהילים ולא היה ירא מהם ורבותינו פירשו יומם חתמו למו ביום היו עושים סימנים היכן מרתפו של בית והיכן גנזיו של עשיר שהיו מפקידין אפרסמון אצל בעלי בתים עשירים ויודעים הם שיניחנו בבית גנזיו ובלילה מריחין והולכים שם וחותרים שם
"קל הוא על פני מים" - כשהיו הצדיקים נח ומתושלח מוכיחים אותם ואומרים להם שעתיד המבול לבא עליהם היו אומרים קלים אנו לשיט על המים ויש לנו גומא ודברים קלים לעשות מהם אניות ולשוט
"תקולל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים" - היו מקללים את חלקם בארץ לאמר לא יפנה דרך הטוב בדרכי הצדיקים הרמים ושוכנים ברומו של עולם ל"א כרמים הם הצדיקים ופרנסי הדור כמו ונתתי לה את כרמיה משם (הושע ב) ת"י ית פרנסהא היו מקללים את חלקם בארץ לאמר לא יפנו דרך הטוב נשבעים שלא יפנו את דרכם ל"א תקולל חלקתם מתקלקלת היתה חלקתם שהיו משחיתים זרעם לבטלה כמו כי השחית כל בשר את דרכו (בראשית ו) תקולל לשון קלקול כמו בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו (שמואל א ג) ל"א תקולל חלקתם הדורות שאחריהם מקללים בהם מי שפרע מדור המבול כ"ש ל"א תקולל חלקתם לא יפנה דרך כרמים לא היו מקבלים תוכחה מן הטובים לשון אחר היו קלים לשוט בספינות להרוג ולחמוס ממון ודרך יישוב בני אדם ונטיעת כרמים אין חושש לילך
"ציה גם חום יגזלו" - מפני רעתם גרמו להם שנה אחת להשתנות עולם מששה סדריו זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף
"מימי שלג" - כמו ומימי שלג גם אותם גזלו מן העולם לפי ששאול חטאו יש תיבות חסירות ווי"ן כמו (ירמיהו יא) ואני ככבש אלוף והוא נפתר ככבש ואלוף עוד הרבה במחברת מנחם בן סרוק
"רועה עקרה לא תלד" - כך היה מנהגם נושא שתי נשים אחת לתשמיש ואחת לבנים זו שעומדת לתשמיש משקה כוס עיקרין כדי שלא תלד עולמית ומאכילה תפנוקים ומרחיצה ומקשטה כדי שתהא נאה וזו העומדת לבנים מלבישה בגדי אלמנות ומרעיבה וזהו שאומר העקרה שלא תלד היה רועה ומטיב ואת האלמנה שעומדת לבנים לא ייטיב
"וישם לאל מלתי" - שאני מהרהר אחריו לדעת מדותיו שמאריך אף לרשעים ואת אוהביו כמוני הוא מייסר ואינו ממיתן כמו שקובל (למעלה כג) כי לא נצמתי מפני חושך ואלו שגבולות ישיגו וכל אלה עשו לא הוכו בייסורין
