רש"י על איוב כד
<< · רש"י על איוב · כד · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 23 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 24 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 25 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
"מדוע משדי לא נצפנו עתים" - קבלה הוא זה למה לא נצפנו עתי ימי האדם מן הקב"ה שלא ידע יום מות האדם שמא לא ימהר פורענות ויקדמנו יום המיתה
"ויודעיו לא חזו ימיו" - מיום האדם כמו חדש ימים (ומתרגמינן עידן בעידן סא"א) ד"א מדוע יודעיו ואוהביו של הקב"ה אינן יכולין לראות סוף דרכיו ומדותיו
"ימיו" - זו היא דרך שנהג בימיו כמו לא יחרף לבבי מימי (לקמן כז) ומה הן המדות התמוהותפסוק ב (כל הפסוק)
"גבולות ישיגו" - אותן שדרכן להסיג גבולות שהן קונין שדות כנגד שדות אחרים ובלילה הם מרבים גבוליהם שהיו עושים גדריהם בלילה בתוך תחום שכיניהם (וזהו משיג דמתרגמינן משגה שהיו משגים הגבול סא"א)
"עדר גזלו וירעו" - לעצמןפסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"הן פראים" - הפראים שהם לימודי מדבר לארוב את העוברים
"יצאו בפעלם" - יצאו למלאכתן ומה היא הפעולה משחרי לטרף מבקשים לטרוף
"ערבה לו לחם לנערים" - למשרתיו ונעריו של רשע הערבה והמדבר המה לו לחם לצרכם שמשם הוא חוטף ואוכל וגוזל מה שהם אוכלים לנערים הם ההולכים אתו לגזול כמו רק אשר אכלו הנערים (בראשית יד)פסוק ו (כל הפסוק)
"בשדה" - של אחרים
"בלילו" - יבולו
"יקצורו" - לגזול
"וכרם רשע ילקשו" - וכרמים של אחרים הרשעים האלו נוטלים פריים ילקשו אשפריימנ"ט נוטלים לקש שלהם לקש לשון צמח פרי כמו בתחלת עלות הלקש (עמוס ז) תירגם יונתן צימוח וכן יסד ר"א (בהושענא אדמה מארר) לקש מארבה (ד"א וכרם רשע ילקשו ילקשו אותה מהשחיתה כי את של העניים ויתומים הם אוכלים ילקשו כמו ופיהם פערו למלקוש זמן ארוך וכמו לקישיא ללבן)פסוק ז (כל הפסוק)
"ערום ילינו" - הם מלינים את העניים
"מבלי לבוש" - שנטלו כסויןפסוק ח (כל הפסוק)
"מזרם" - היורד מן ההרי' ירטבו ויתלחלחו אותן הערומים לפי שמבלי כיסוי אין מחסה להחסות בו
"חבקו צור" - נחבאים בנקיקי הסלעים וגם שם הזרם יורד ומקלח עליהם ורוטבם רטוב תרגום של לח וכל מי שאינו מנוגב קרוי לח
"ירטבו" - מויישט"א בלע"זפסוק ט (כל הפסוק)
"משד יתום" - יניקת היתום מקום מוצא מאכלו ומזונותיו כמו ושוד מלכים תינקי (ישעיהו ס)
"יחבלו" - ל' אם חבול תחבול (שמות כב) וכמו חבול לא יחבול (יחזקאל יח)פסוק י (כל הפסוק)
"הלכו" - הם הלכוהו בלי לבוש
"ורעבים נשאו עומר" - ומרעבים נטלו העומרים של לקט ועוד יפתר ורעבים אותם שהיו נושאים עומר לפי שאלו גוזלים אותם מהם והיו נשארים רעביםפסוק יא (כל הפסוק)
"בין שורותם יצהירו" - ויעשו שמן בעלי זתים
"ויקבים דרכו" - בעלי כרמים
"ויצמאו" - לאחר זמן לפי שאלו הרשעים גוזלים אותם מהם
"בין שורותם" - כמדומה לי שעושין הזתים שורות שורות בבית הבד והיצהר זב ביניהםפסוק יב (כל הפסוק)
"מעיר מתים ינאקו" - מתיה וטוביה של עיר ינאקו מחמת אותן האונסין
"לא ישים תפלה" - להקפיד עליהם וליקח נקמהפסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"לאור יקום" - אם היו עומדים ביום היו הורגים עוברי דרכים
"ובלילה יהי כגנב" - לחתור בתיםפסוק טו (כל הפסוק)
"ועין נואף" - והנואף שבהם היה שומר וממתין עד נשף לאמר וגו'
"וסתר" - ובסתר ישים פניו לעבור עבירה שעל כל אלה היו חשודין דור המבול על הגזל שנאמר ותמלא הארץ חמס (בראשית ו') ועל העריות שנאמר כי השחית כל בשר (שם)פסוק טז (כל הפסוק)
"יומם חתמו למו" - אותם שהיו חלשים מהם מעשות לסטיות ביום היו חותרים בבתים בלילה וביום היו חתומים ומסוגרים בבתיהם
"לא ידעו אור" - לא היו מכירין את האור ולא היה עת מהלכםפסוק יז (כל הפסוק)
"כי יחדו בקר למו צלמות" - שביום היו נסגרים ובלילה היו הולכים למחתרתם ולא היו יראים מן המזיקים כלל
"כי יכיר בלהות צלמות" - מכיר היה כל א' שדים המבהילים ולא היה ירא מהם ורבותינו פירשו יומם חתמו למו ביום היו עושים סימנים היכן מרתפו של בית והיכן גנזיו של עשיר שהיו מפקידין אפרסמון אצל בעלי בתים עשירים ויודעים הם שיניחנו בבית גנזיו ובלילה מריחין והולכים שם וחותרים שםפסוק יח (כל הפסוק)
"קל הוא על פני מים" - כשהיו הצדיקים נח ומתושלח מוכיחים אותם ואומרים להם שעתיד המבול לבא עליהם היו אומרים קלים אנו לשיט על המים ויש לנו גומא ודברים קלים לעשות מהם אניות ולשוט
"תקולל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים" - היו מקללים את חלקם בארץ לאמר לא יפנה דרך הטוב בדרכי הצדיקים הרמים ושוכנים ברומו של עולם ל"א כרמים הם הצדיקים ופרנסי הדור כמו ונתתי לה את כרמיה משם (הושע ב) ת"י ית פרנסהא היו מקללים את חלקם בארץ לאמר לא יפנו דרך הטוב נשבעים שלא יפנו את דרכם ל"א תקולל חלקתם מתקלקלת היתה חלקתם שהיו משחיתים זרעם לבטלה כמו כי השחית כל בשר את דרכו (בראשית ו) תקולל לשון קלקול כמו בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו (שמואל א ג) ל"א תקולל חלקתם הדורות שאחריהם מקללים בהם מי שפרע מדור המבול כ"ש ל"א תקולל חלקתם לא יפנה דרך כרמים לא היו מקבלים תוכחה מן הטובים לשון אחר היו קלים לשוט בספינות להרוג ולחמוס ממון ודרך יישוב בני אדם ונטיעת כרמים אין חושש לילךפסוק יט (כל הפסוק)
"ציה גם חום יגזלו" - מפני רעתם גרמו להם שנה אחת להשתנות עולם מששה סדריו זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף
"מימי שלג" - כמו ומימי שלג גם אותם גזלו מן העולם לפי ששאול חטאו יש תיבות חסירות ווי"ן כמו (ירמיהו יא) ואני ככבש אלוף והוא נפתר ככבש ואלוף עוד הרבה במחברת מנחם בן סרוקפסוק כ (כל הפסוק)
"ישכחהו רחם" - אמו דרש רבי תנחום שהיו דור המבול נוטלים את בניהם ונותנים אותם תחתיהם לסתום ארובות התהום ואפילו אמו לא היתה מרחמת עליו
"מתקו רמה" - למות ולאכול רמה בשרם
"עוד לא יזכר" - בשנה אחת נעקרו ועל ארכא שניתן להם מתחילה היה איוב קובל שהרבה מתו ולא ראו בפורענות זהפסוק כא (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
"ומשך" - הקב"ה אותן אבירים בכחו לפורענות ולמחייה מתוך ארכא שהאריך להם
"יקום" - יום א'
"ולא יאמין בחיין" - כמו בחיים ביום הזה נבקעו כל וגו' (בראשית ז)
