קטגוריה:איוב כד א

<< | ספר איוב • פרק כ"ד • פסוק א' | >>

מהדורת הכתיב:

מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו.

המהדורה המנוקדת:

מַדּוּעַ מִשַּׁדַּי לֹא נִצְפְּנוּ עִתִּים וְיֹדְעָו לֹא חָזוּ יָמָיו.

המהדורה המוטעמת:

מַדּ֗וּעַ מִ֭שַּׁדַּי לֹא־נִצְפְּנ֣וּ עִתִּ֑ים
וְ֝יֹדְעָ֗ו לֹא־חָ֥זוּ יָמָֽיו׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

מַדּ֗וּעַ מַדּ֗וּעַ - מילית, ה' השאלה

צורת יסוד: 4069
מורפ': HTi מִ֭שַּׁדַּי מִ֭ - מילת יחס
שַּׁדַּי - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: m/7706
מורפ': HR/Np לֹא לֹא - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־נִצְפְּנ֣וּ נִצְפְּנ֣וּ - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 6845
מורפ': HVNp3cp עִתִּ֑ים עִתִּ֑ים - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 6256
מורפ': HNcbpa וידעו ו - ו' החיבור
ידע - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3045
מורפ': HC/Vqrmsc/Sp3ms וְ֝יֹדְעָ֗יו וְ֝ - ו' החיבור
יֹדְעָ֗י - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3045
מורפ': HC/Vqrmpc/Sp3ms לֹא לֹא - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־חָ֥זוּ חָ֥זוּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 2372
מורפ': HVqp3cp יָמָֽיו יָמָֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmpc/Sp3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

מַדּ֗וּעַ רביע גדול (משנה, דרגא 3)

מִ֭שַּׁדַּי דחי (משנה, דרגא 3)

לֹא־נִצְפְּנ֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) עִתִּ֑ים אתנחתא (מלך, דרגא 2)

(וידעו) וְ֝יֹדְעָ֗יו גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)

לֹא־חָ֥זוּ מרכא (משרת, דרגא 5) יָמָֽיו סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

מַדּוּעַ מִשַּׁדַּי מלפני ה' לֹא נִצְפְּנוּ עִתִּים לא שמורים מלפניו זמנים קבועים לדון את הרשעים, (וידעו) וְיֹדְעָיו ואפילו יודעי ה' לֹא חָזוּ יָמָיו אפילו הם לא יועדים מתי ידון.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"מדוע משדי לא נצפנו עתים" - קבלה הוא זה למה לא נצפנו עתי ימי האדם מן הקב"ה שלא ידע יום מות האדם שמא לא ימהר פורענות ויקדמנו יום המיתה

"ויודעיו לא חזו ימיו" - מיום האדם כמו חדש ימים (ומתרגמינן עידן בעידן סא"א) ד"א מדוע יודעיו ואוהביו של הקב"ה אינן יכולין לראות סוף דרכיו ומדותיו

"ימיו" - זו היא דרך שנהג בימיו כמו לא יחרף לבבי מימי (לקמן כז) ומה הן המדות התמוהות

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"חזו" - ענין גבול כמו מחוז חפצם (שם קז)

מצודת דוד

"מדוע" - עתה החל לקבול ולהתלונן על טובת הרשעים ועל כי שגה בדעתו לומר שהכל תלוי במערכת השמים אשר שפטו בעת ההריון והלידה לזה אמר מדוע לא יהיו הוראות העתים ההם נצפנים ונסתרים ונכנעים לפני המקום כי מהראוי היה שכולם יחד יתחבאו מפניו ולא ימרו פיו כי הלא כל יודעי המקום מן החכמים והנביאים לא הגבילו לו זמן לומר שהוא מחודש עם העולם כי כולם פה אחד יאמרו שהוא קדום לעולם מבלי תכלית והוא המסדר מערכת השמים ומדוע א"כ לא ימשול בהם להיות נצפנים מפניו ונכנעים לו לבל יהיה מה שמורים בעתים ההם

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"מדוע", אחר שסתר דעת אליפז על יסורי הצדיקים, חוזר לסתור את דעתו על שלות הרשעים, וטרם החל טענותיו הקדים שנית להחליט שה' אין משגיח על מעשים הבחיריים הנעשים בזמן ומשתנים לפי הזמן, אחר שה' הוא למעלה מן הזמן א"א שידיעתו תפול תחת הזמן, וז"ש "מדוע משדי לא נצפנו עתים", ר"ל מדוע נאמר ונחליט, שהעתים לא נצפנו ונסתרו מה', רק שהוא יודע גם את הדברים המתחדשים בזמן, אחר "שיודעיו לא חזו ימיו", שכל החוקרים היודעים את ה' ע"פ העיון, לא חזו ימיו, היינו שלא יכלו לצייר שה' יהיה נתון תחת הימים והזמן, ואחר שנתבאר בפילוסופיא שה' הוא למעלה מן הזמן, איך ידע את הנעשה בזמן, והלא ידיעתו הוא עצמותו, אחר ההצעה הזאת מתחיל לספר שיש רשעים רבים המחריבים את הישוב, ורשעתם גדולה עד למכביר להשחית את כל בני אדם, ואם היה השגחה פרטית היה ראוי שישמיד אותם לצורך קיום הקיבוץ, בל יהיו בני אדם כדגי הים כרמש אין מושל בו, הנה נמצאו רשעים אשר.

פרשנות מודרנית:

כתבו ביאור על הפסוק!

פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית