איוב ח
קיצור דרך: t2708
תנ"ך > איוב > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב
הפרק במהדורה המוטעמת
ח א וַ֭יַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשּׁוּחִ֗י וַיֹּאמַֽר׃
ב עַד־אָ֥ן תְּמַלֶּל־אֵ֑לֶּה
וְר֥וּחַ כַּ֝בִּ֗יר אִמְרֵי־פִֽיךָ׃
ג הַ֭אֵל יְעַוֵּ֣ת מִשְׁפָּ֑ט
וְאִם־שַׁ֝דַּ֗י יְעַוֵּת־צֶֽדֶק׃
ד אִם־בָּנֶ֥יךָ חָֽטְאוּ־ל֑וֹ
וַֽ֝יְשַׁלְּחֵ֗ם בְּיַד־פִּשְׁעָֽם׃
ה אִם־אַ֭תָּה תְּשַׁחֵ֣ר אֶל־אֵ֑ל
וְאֶל־שַׁ֝דַּ֗י תִּתְחַנָּֽן׃
ו אִם־זַ֥ךְ וְיָשָׁ֗ר אָ֥֫תָּה
כִּֽי־עַ֭תָּה יָעִ֣יר עָלֶ֑יךָ
וְ֝שִׁלַּ֗ם נְוַ֣ת צִדְקֶֽךָ׃
ז וְהָיָ֣ה רֵאשִׁיתְךָ֣ מִצְעָ֑ר
וְ֝אַחֲרִֽיתְךָ֗ יִשְׂגֶּ֥ה מְאֹֽד׃
ח כִּֽי־שְׁאַל־נָ֭א לְדֹ֣ר רִישׁ֑וֹן
וְ֝כוֹנֵ֗ן לְחֵ֣קֶר אֲבוֹתָֽם׃
ט כִּֽי־תְמ֣וֹל אֲ֭נַחְנוּ וְלֹ֣א נֵדָ֑ע
כִּ֤י צֵ֖ל יָמֵ֣ינוּ עֲלֵי־אָֽרֶץ׃
י הֲלֹא־הֵ֣ם י֭וֹרוּךָ יֹ֣אמְרוּ לָ֑ךְ
וּ֝מִלִּבָּ֗ם יוֹצִ֥אוּ מִלִּֽים׃
יא הֲיִֽגְאֶה־גֹּ֭מֶא בְּלֹ֣א בִצָּ֑ה
יִשְׂגֶּה־אָ֥חוּ בְלִי־מָֽיִם׃
יב עֹדֶ֣נּוּ בְ֭אִבּוֹ לֹ֣א יִקָּטֵ֑ף
וְלִפְנֵ֖י כׇל־חָצִ֣יר יִיבָֽשׁ׃
יג כֵּ֗ן אׇ֭רְחוֹת כׇּל־שֹׁ֣כְחֵי אֵ֑ל
וְתִקְוַ֖ת חָנֵ֣ף תֹּאבֵֽד׃
יד אֲשֶׁר־יָק֥וֹט כִּסְל֑וֹ
וּבֵ֥ית עַ֝כָּבִ֗ישׁ מִבְטַחֽוֹ׃
טו יִשָּׁעֵ֣ן עַל־בֵּ֭יתוֹ וְלֹ֣א יַעֲמֹ֑ד
יַחֲזִ֥יק בּ֗֝וֹ וְלֹ֣א יָקֽוּם׃
טז רָטֹ֣ב ה֭וּא לִפְנֵי־שָׁ֑מֶשׁ
וְעַ֥ל גַּ֝נָּת֗וֹ יֹנַקְתּ֥וֹ תֵצֵֽא׃
יז עַל־גַּ֭ל שׇׁרָשָׁ֣יו יְסֻבָּ֑כוּ
בֵּ֖ית אֲבָנִ֣ים יֶחֱזֶֽה׃
יח אִם־יְבַלְּעֶ֥נּוּ מִמְּקֹמ֑וֹ
וְכִ֥חֶשׁ בּ֗֝וֹ לֹ֣א רְאִיתִֽיךָ׃
יט הֶן־ה֭וּא מְשׂ֣וֹשׂ דַּרְכּ֑וֹ
וּ֝מֵעָפָ֗ר אַחֵ֥ר יִצְמָֽחוּ׃
כ הֶן־אֵ֭ל לֹ֣א יִמְאַס־תָּ֑ם
וְלֹֽא־יַ֝חֲזִ֗יק בְּיַד־מְרֵעִֽים׃
כא עַד־יְמַלֵּ֣ה שְׂח֣וֹק פִּ֑יךָ
וּשְׂפָתֶ֥יךָ תְרוּעָֽה׃
כב שֹׂנְאֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־בֹ֑שֶׁת
וְאֹ֖הֶל רְשָׁעִ֣ים אֵינֶֽנּוּ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א ויען בלדד השוחי ויאמר ב עד אן תמלל אלה ורוח כביר אמרי פיך ג האל יעות משפט ואם שדי יעות צדק ד אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם ה אם אתה תשחר אל אל ואל שדי תתחנן ו אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך ז והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד ח כי שאל נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם ט כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ י הלא הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים יא היגאה גמא בלא בצה ישגה אחו בלי מים יב עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש יג כן ארחות כל שכחי אל ותקות חנף תאבד יד אשר יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו טו ישען על ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום טז רטב הוא לפני שמש ועל גנתו ינקתו תצא יז על גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה יח אם יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך יט הן הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו כ הן אל לא ימאס תם ולא יחזיק ביד מרעים כא עד ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה כב שנאיך ילבשו בשת ואהל רשעים איננו
א וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי וַיֹאמַר. ב עַד אָן תְּמַלֶּל אֵלֶּה וְרוּחַ כַּבִּיר אִמְרֵי פִיךָ. ג הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט וְאִם שַׁדַּי יְעַוֵּת צֶדֶק. ד אִם בָּנֶיךָ חָטְאוּ לוֹ וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם. ה אִם אַתָּה תְּשַׁחֵר אֶל אֵל וְאֶל שַׁדַּי תִּתְחַנָּן. ו אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה כִּי עַתָּה יָעִיר עָלֶיךָ וְשִׁלַּם נְוַת צִדְקֶךָ. ז וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד. ח כִּי שְׁאַל נָא לְדֹר רִישׁוֹן וְכוֹנֵן לְחֵקֶר אֲבוֹתָם. ט כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָע כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ. י הֲלֹא הֵם יוֹרוּךָ יֹאמְרוּ לָךְ וּמִלִּבָּם יוֹצִאוּ מִלִּים. יא הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה יִשְׂגֶּה אָחוּ בְלִי מָיִם. יב עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף וְלִפְנֵי כָל חָצִיר יִיבָשׁ. יג כֵּן אָרְחוֹת כָּל שֹׁכְחֵי אֵל וְתִקְוַת חָנֵף תֹּאבֵד. יד אֲשֶׁר יָקוֹט כִּסְלוֹ וּבֵית עַכָּבִישׁ מִבְטַחוֹ. טו יִשָּׁעֵן עַל בֵּיתוֹ וְלֹא יַעֲמֹד יַחֲזִיק בּוֹ וְלֹא יָקוּם. טז רָטֹב הוּא לִפְנֵי שָׁמֶשׁ וְעַל גַּנָּתוֹ יֹנַקְתּוֹ תֵצֵא. יז עַל גַּל שָׁרָשָׁיו יְסֻבָּכוּ בֵּית אֲבָנִים יֶחֱזֶה. יח אִם יְבַלְּעֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ וְכִחֶשׁ בּוֹ לֹא רְאִיתִיךָ. יט הֶן הוּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ וּמֵעָפָר אַחֵר יִצְמָחוּ. כ הֶן אֵל לֹא יִמְאַס תָּם וְלֹא יַחֲזִיק בְּיַד מְרֵעִים. כא עַד יְמַלֵּה שְׂחוֹק פִּיךָ וּשְׂפָתֶיךָ תְרוּעָה. כב שֹׂנְאֶיךָ יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת וְאֹהֶל רְשָׁעִים אֵינֶנּוּ.
(א) וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי וַיֹאמַר.
(ב) עַד אָן תְּמַלֶּל אֵלֶּה וְרוּחַ כַּבִּיר אִמְרֵי פִיךָ.
(ג) הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט וְאִם שַׁדַּי יְעַוֵּת צֶדֶק.
(ד) אִם בָּנֶיךָ חָטְאוּ לוֹ וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם.
(ה) אִם אַתָּה תְּשַׁחֵר אֶל אֵל וְאֶל שַׁדַּי תִּתְחַנָּן.
(ו) אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה כִּי עַתָּה יָעִיר עָלֶיךָ וְשִׁלַּם נְוַת צִדְקֶךָ.
(ז) וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד.
(ח) כִּי שְׁאַל נָא לְדֹר רִישׁוֹן וְכוֹנֵן לְחֵקֶר אֲבוֹתָם.
(ט) כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָע כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ.
(י) הֲלֹא הֵם יוֹרוּךָ יֹאמְרוּ לָךְ וּמִלִּבָּם יוֹצִאוּ מִלִּים.
(יא) הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה יִשְׂגֶּה אָחוּ בְלִי מָיִם.
(יב) עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף וְלִפְנֵי כָל חָצִיר יִיבָשׁ.
(יג) כֵּן אָרְחוֹת כָּל שֹׁכְחֵי אֵל וְתִקְוַת חָנֵף תֹּאבֵד.
(יד) אֲשֶׁר יָקוֹט כִּסְלוֹ וּבֵית עַכָּבִישׁ מִבְטַחוֹ.
(טו) יִשָּׁעֵן עַל בֵּיתוֹ וְלֹא יַעֲמֹד יַחֲזִיק בּוֹ וְלֹא יָקוּם.
(טז) רָטֹב הוּא לִפְנֵי שָׁמֶשׁ וְעַל גַּנָּתוֹ יֹנַקְתּוֹ תֵצֵא.
(יז) עַל גַּל שָׁרָשָׁיו יְסֻבָּכוּ בֵּית אֲבָנִים יֶחֱזֶה.
(יח) אִם יְבַלְּעֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ וְכִחֶשׁ בּוֹ לֹא רְאִיתִיךָ.
(יט) הֶן הוּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ וּמֵעָפָר אַחֵר יִצְמָחוּ.
(כ) הֶן אֵל לֹא יִמְאַס תָּם וְלֹא יַחֲזִיק בְּיַד מְרֵעִים.
(כא) עַד יְמַלֵּה שְׂחוֹק פִּיךָ וּשְׂפָתֶיךָ תְרוּעָה.
(כב) שֹׂנְאֶיךָ יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת וְאֹהֶל רְשָׁעִים אֵינֶנּוּ.
א וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי וַיֹאמַר: ב עַד אָן תְּמַלֶּל אֵלֶּה, וְרוּחַ כַּבִּיר ועד מתי יהיו דומים לרוח חזקה אִמְרֵי פִיךָ? ג הַאֵל האם ה' יְעַוֵּת מִשְׁפָּט, וְאִם שַׁדַּי יְעַוֵּת צֶדֶק? ד אִם הואיל ו- בָּנֶיךָ חָטְאוּ לוֹ, וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם הפשע יוביל אותם לעונשם. ה אִם אַתָּה תְּשַׁחֵר תבקש אֶל אֵל, וְאֶל שַׁדַּי תִּתְחַנָּן. ו אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה, כִּי עַתָּה אז ה' יָעִיר יגן עָלֶיךָ, וְשִׁלַּם ישים שלום נְוַת צִדְקֶךָ בביתך, שיהיה בית צדק. ז וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר יסוריך בתחילה יהיו מועטים, וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה יגדל (מצבך ישתפר) מְאֹד.
"הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה" (יא) - גומא פפירוס |
ח כִּי שְׁאַל נָא לְדֹר רִישׁוֹן לגבי דעותיהם של הדורות הקדמונים, וְכוֹנֵן וכוון (חקור) לְחֵקֶר אֲבוֹתָם. ט כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ נולדנו לפני זמן קצר וְלֹא נֵדָע, כִּי צֵל יָמֵינוּ חיינו קצרים כמו צל חולף עֲלֵי אָרֶץ. י הֲלֹא הֵם יוֹרוּךָ יֹאמְרוּ לָךְ, וּמִלִּבָּם יוֹצִאוּ מִלִּים. יא הֲיִגְאֶה האם יתרומם גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה? יִשְׂגֶּה אָחוּ שם כולל לצמחי מים בְלִי מָיִם? יב עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ גם אם הגומא ברעננותו לֹא יִקָּטֵף אם יחסר לו מים הוא לא יגדל ולא יקטפו אותו, וְלִפְנֵי ויותר מהר מ- כָל חָצִיר יִיבָשׁ. יג כֵּן אָרְחוֹת כמו גומא בלי מים, כך גם דרכי כָּל שֹׁכְחֵי אֵל, וְתִקְוַת חָנֵף החוטא תֹּאבֵד. יד אֲשֶׁר יָקוֹט דבר קטן (כגון קורי עכביש) כִּסְלוֹ הוא מבטחו של החנף (במקום לבטוח בה'), וּבֵית עַכָּבִישׁ מִבְטַחוֹ. טו יִשָּׁעֵן ואם יסמוך החנף עַל בֵּיתוֹ וְלֹא יַעֲמֹד הבית יתמוטט, יַחֲזִיק בּוֹ וְלֹא יָקוּם אך לא יהיה לו קיום.
טז רָטֹב העץ (הנמשל לצדיק) נשאר לח הוּא לִפְנֵי שָׁמֶשׁ גם כשהוא עומד בפני השמש החמה, וְעַל גַּנָּתוֹ ובגינה שהוא נטוע בה יֹנַקְתּוֹ תֵצֵא משורשיו צומחים עצים נוספים (משל לצדיק הזוכה לבנים). יז עַל גַּל אפילו דרך ערמת אבנים שָׁרָשָׁיו יְסֻבָּכוּ ישתרגו, בֵּית אֲבָנִים ואפילו קירות בתים העשויים מאבן יֶחֱזֶה יאחזו שורשיו. יח אִם יְבַלְּעֶנּוּ אם יעקור אותו מישהו מִמְּקוֹמוֹ, וְכִחֶשׁ בּוֹ המקום בו היה העץ יגיד כלפי העץ: "לֹא רְאִיתִיךָ". יט הֶן הוּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ דרך המביא לו שמחה (שהרי בוודאי נעקר כדי שישתלו אותו במקום יותר טוב), וּמֵעָפָר אַחֵר יִצְמָחוּ.
כ
הֶן אֵל לֹא יִמְאַס תָּם, וְלֹא יַחֲזִיק בְּיַד מְרֵעִים.
כא
עַד עוד (בעתיד) יְמַלֵּה שְׂחוֹק פִּיךָ, וּשְׂפָתֶיךָ תְרוּעָה.
כב
שֹׂנְאֶיךָ יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת, וְאֹהֶל רְשָׁעִים אֵינֶנּוּ.
{פ}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: