שמות רבה מב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שמות רבה · מב · א · >>


הוסף ביאור

א. [עריכה]

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֶךְ רֵד". רבי תנחומא בר אבא פתח (משלי כה, יד): "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן" (משלי כה, טו): "בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין", מי שהוא אומר לתן מתנה לחברו ואינו נותנה למה הוא דומה, לנשיאים ורוח ולברקים שהם באים וגשמים אינם יורדין, זה היה דור המדבר כשהיו בסיני היו ששים רבוא של זקנים וכן של בחורים וכן של נערים וכן של נשים, כיון שבאו לסיני וקבלו עליהם מלכותו של הקדוש ברוך הוא וענו כלם קול אחד ואמרו (שמות כד, ז): "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", הרי קול שהיה קול, כיון שבאו למדבר עברו על הכל ושחתו מעשיהם, כיון שראה הקדוש ברוך הוא כן אמר למשה: "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְךָ", וְאֵין שִׁחֵת אֶלָּא שֶׁחִבְּלוּ מַעֲשֵׂיהֶם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים לב, ה): "שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם".

ולא עבודת כוכבים עשו בלבד אלא גלוי עריות ושפיכות דמים, ואין שחוק האמור כאן אלא עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים.

  • ומנין לשחק שהוא שפיכות דמים, שנאמר (ש"ב ב, יד): "יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ".
  • וגלוי עריות מנין, שנאמר (בראשית לט, יז): "בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי לְצַחֶק בִּי" וגו'.

וְלֹא הָיָה שָׁם גָּדוֹל מֵחוּר וְהָרְגוּ אוֹתוֹ, זוֹ שִׁיטַת אַבָּא הַדּוֹרֵשׁ.

דָּבָר אַחֵר, לֶךְ רֵד, בְּזַעַף. אוֹתָהּ שָׁעָה דִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶגְדוֹ דְּבָרִים קָשִׁים.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין דִּבּוּר הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא דְּבָרִים קָשִׁים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית מב, ל): דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת. אוֹתָהּ שָׁעָה רָאָה משֶׁה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהֵם עוֹמְדִים וּמְבַקְּשִׁים לָצֵאת וּלְחַבֵּל כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמַר משֶׁה אִם מַנִּיחַ אֲנִי אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵרֵד אֵין לָהֶם תְּקוּמָה לְעוֹלָם, אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁאֲבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, מִיָּד הִתְחִיל מְלַמֵּד עֲלֵיהֶם סָנֵיגוֹרְיָא, אָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ לִי זְכוּת לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם, אָמַר לוֹ רִבּוֹן הָעוֹלָם הִזָּכֵר לָהֶם כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ לִתֵּן תּוֹרָה לִבְנֵי עֵשָׂו וְלֹא קִבְּלוּהָ וְיִשְׂרָאֵל קִבְּלוּהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ח): וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וגו'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָבְרוּ עַל הָעֲשִׂיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ח): סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ וגו', אָמַר לוֹ הִזָּכֵר לָהֶם כְּשֶׁהָלַכְתִּי בִּשְׁלִיחוּתְךָ לְמִצְרַיִם וְאָמַרְתִּי לָהֶם שִׁמְךָ, מִיָּד הֶאֱמִינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לִשְׁמֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, לא): וַיַּאֲמֵן הָעָם, מִיָּד (שמות ד, לא): וַיִקְדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. אָמַר לוֹ עָבְרוּ עַל הִשְׁתַּחֲוָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ח): וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ. אָמַר לוֹ הִזָּכֵר לְבַחוּרֵיהֶם שֶׁשְּׁלַחְתִּים וְהִקְרִיבוּ לְפָנֶיךָ זְבָחִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ה): וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ עָבְרוּ עַל הַזְּבִיחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ח): וַיִּזְבְּחוּ לוֹ. אָמַר לוֹ הִזָּכֵר לָהֶם מַה שֶּׁאָמַרְתָּ בְּסִינַי (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אָמַר לוֹ עָבְרוּ עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ח): וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ, הֱוֵי: נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן, בִּטֵּל משֶׁה מִיָּד אֶת הַפֻּרְעָנוּת, הֱוֵי: בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם וגו'.