ביאור:בבלי יבמות דף עח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

מצרי שני במאי יטהר [1]? דלמא דאי עבר ונסיב [2]? 'דאי' - לא כתיב קרא [3]. הרי ממזר 'דאי' [4], וכתביה קרא [5]! 'דאי' לאיסורא כתב, 'דאי' להיתרא [6] לא כתב. הרי מחזיר גרושתו [7] 'דאי' [8] להיתרא - וכתביה [9]!? התם - משום עיקר איסורא הוא דכתביה [10].

תנו רבנן: 'אם נאמר 'בנים' [דברים כג,ט: בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה'], למה נאמר 'דורות', ואם נאמר 'דורות' למה נאמר 'בנים' [11]? אם נאמר 'בנים' ולא נאמר 'דורות' הייתי אומר: [12] בן ראשון ושני אסור, שלישי מותר [13] - לכך נאמר 'דורות' [14]; ואם נאמר 'דורות' [15] ולא נאמר 'בנים' הייתי אומר: לאותן [16] העומדים על הר סיני [17]! לכך נאמר 'בנים'; 'להם' – מהם מנה [18]; 'להם' [19]: הלך אחר פסולן [20]. ואיצטריך למיכתב 'להם' [21] ואיצטריך למיכתב 'אשר יולדו': דאי כתב רחמנא 'אשר יולדו' – הוה אמינא 'מבניהם מְנֶה', כתב רחמנא 'להם' [22]; ואי כתב רחמנא 'להם' הוה אמינא מצרית מעוברת שנתגיירה [היא ו]בנה – חד [כלומר: שהבן הנולד בקדושה נקרא ראשון], כתב רחמנא 'אשר יולדו' [23] [והבן הנולד מגיורת מעוברת כבר נקרא 'שני']; ואיצטריך למיכתב 'להם' הכא ואיצטריך למיכתב 'לו' [דברים כג,ג: לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל ה'] גבי ממזר [24]: דאי כתב רחמנא הכא - משום דבא מטיפה פסולה, אבל ממזר, דבא מטיפה כשרה [25] - אימא לא!? ואי כתב רחמנא גבי ממזר - משום דאין ראוי לבא בקהל לעולם אבל הכא אימא לא - צריכא!

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מצרי שני שנשא מצרית ראשונה - בנה שלישי הואי - אלמא קסבר בתר דידיה שדינן ליה. מתיב רב יוסף [קידושין פ"ג מ"יג]: 'רבי טרפון אומר: יכולין ממזרים ליטהר! כיצד? ממזר נשא שפחה - הולד עבד; שחררו - נמצא בן חורין!' - אלמא בתר דידה שדינן ליה! שאני התם [26] דאמר קרא [שמות כא,ד: אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות] האשה וילדיה תהיה לאדוניה [והוא יצא בגפו].

מתיב רבא: 'אמר רבי יהודה: מנימין - גר מצרי, היה לי חבר, מתלמידי רבי עקיבא, ואמר: 'אני מצרי ראשון ונשאתי מצרית ראשונה; אשיא לבני מצרית שניה כדי שיהא בן בני ראוי לבא בקהל' - ואי סלקא דעתא בתריה דידיה שדינן ליה - אפילו ראשונה נמי [27]! הא - אמר ליה רבי יוחנן לתנא: תני '[אשיא לבני מצרית] ראשונה'.

כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מצרי שני שנשא מצרית ראשונה - בנה שני הואי - אלמא בתר אימיה שדינן ליה! אמר ליה אביי [לרב דימי]: אלא הא דאמר רבי יוחנן: הפריש חטאת מעוברת וילדה - רצה מתכפר בה [28], רצה מתכפר בולדה [29] - אי אמרת בשלמא עובר לאו ירך אמו הוא [30] - הוה ליה כמפריש שתי חטאות לאחריות [31], ואמר רב אושעיא: הפריש שתי חטאות לאחריות - מתכפר באחת מהן [32], והשניה תרעה [33]; אלא אי אמרת 'עובר ירך אמו הוא' - הוה ליה ולד חטאת, וולד חטאת למיתה אזיל! אישתיק [רב דימי] [## ולא אמר 'רבי יוחנן - כמאן דאמר עובר לא ירך אמו']. אמר ליה [אביי לרב דימי]: דלמא שאני התם, דכתיב 'אשר יולדו' - הכתוב תלאו בלידה [34]? אמר ליה [רב דימי לאביי]: קרקפנא [35]! חזיתיה לרישך ביני עמודי [36] [כאילו ראיתי ראשך בין התלמידים שלמדו דברי רבי יוחנן]! כי אמר רבי יוחנן להא שמעתא, טעמא דכתיב 'אשר יולדו', הא בעלמא - בתר אבוה שדינן ליה [37].

אלא הא דאמר רבא 'נכרית מעוברת שנתגיירה - בנה אין צריך טבילה [38]' - אמאי 'אין צריך טבילה'? וכי תימא משום דרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: 'דבר תורה - רובו ומקפיד עליו חוצץ, רובו שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ' [39] -


עמוד ב

והא אמר רב כהנא: לא שנו אלא רובו, אבל כולו חוצץ [40]! שאני עובר, דהיינו רביתיה [41].

כי אתא רבינא אמר רבי יוחנן: באומות [42] הלך אחר הזכר [43]; נתגיירו - הלך אחר פגום שבשניהם [44]: 'באומות הלך אחר הזכר' כדתניא: 'מנין לאחד מן האומות [45] שבא על הכנענית והוליד בן - שאתה רשאי לקנותו בעבד [46]? שנאמר (ויקרא כה מה) וגם מבני התושבים הגרים עמכם [47] מהם תקנו [וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה]; יכול אפילו אחד מן הכנענים שבא על אחת מן האומות והוליד בן, שאתה רשאי לקנותו בעבד? תלמוד לומר: 'אשר הולידו בארצכם' - מן הנולדים בארצכם [48], ולא מן הגרים בארצכם [49]'; 'נתגיירו - הלך אחר פגום שבשניהם' במאי? אילימא במצרי שנשא עמונית [50] - מאי 'פגום שבשניהם' [51]? אית בה 'עמוני ולא עמונית' [52]!? אלא בעמוני שנשא מצרית [53] - אי זכר הוי [54] - שדייה בתר עמוני [55] אי נקבה הוי שדייה בתר מצרית [56].


משנה: ממזרין ונתינים [57] אסורין, ואיסורן איסור עולם, אחד זכרים ואחד נקבות.

גמרא: אמר ריש לקיש: ממזרת לאחר עשרה דורות מותרת. יליף 'עשירי' 'עשירי' מעמוני ומואבי [דברים כג,ג: לא יבא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא יבא לו בקהל ה'; [פסוק ד] לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם]: מה להלן נקבות מותרות אף כאן נקבות מותרות! [58] אי מה להלן מיד אף כאן מיד? כי אהני גזירה שוה - מעשירי ואילך [59].

והאנן תנן 'ממזרים ונתינין אסורין ואיסורן איסור עולם, אחד זכרים ואחד נקבות'? לא קשיא: [60] הא [61] כמאן דאמר 'דון מינה ומינה' [62], הא [63] כמאן דאמר 'דון מינה ואוקי באתרא' [64]. [65]

'שאלו את רבי אליעזר: ממזרת לאחר עשרה דרי מהו? אמר להם: מי יתן לי דור שלישי [66] ואטהרנו!' אלמא קסבר 'ממזרא לא חיי' [67]! וכן אמר רב הונא 'ממזרא לא חיי'! והא אנן תנן 'ממזרין אסורין ואיסורן איסור עולם'? אמר רבי זירא: לדידי מפרשא לי מיניה דרב יהודה: דידיע [68] – חיי [69], דלא ידיע [70] - לא חיי [71]; דידיע ולא ידיע [72] - עד תלתא דרי חיי, טפי לא חיי [73].

ההוא דהוי בשבבותיה דרבי אמי, אכריז עליה דממזרא. הוה בכי ואזיל. אמר ליה: חיים נתתי לך!

אמר רב חנא בר אדא: נתינים - דוד גזר עליהם שנאמר (שמואל ב כא ב) ויקרא המלך לגבעונים ויאמר אליהם והגבעונים לא מבני ישראל המה [74] [כי אם מיתר האמרי; ובני ישראל נשבעו להם, ויבקש שאול להכתם בקנאתו לבני ישראל ויהודה.] מאי טעמא גזר עלייהו? דכתיב (שמואל ב כא א) ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחר שנה [ויבקש דוד, את פני ה'; ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבענים]: שנה ראשונה אמר להם: שמא עובדי עבודת כוכבים יש בכם, דכתיב [דברים יא,טז: השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם] ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם [פסוק יז:] [וחרה אף ה' בכם] ועצר את השמים ולא יהיה מטר [והאדמה לא תתן את יבולה; ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר ה' נתן לכם]? בדקו ולא מצאו. שניה אמר להם: שמא עוברי עבירה יש בכם, דכתיב (ירמיהו ג ג) וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך [מאנת הכלם]? בדקו ולא מצאו. שלישית אמר להם: שמא פוסקי צדקה ברבים יש בכם, ואין נותנין, דכתיב (משלי כה יד) נשיאים ורוח וגשם אין - איש מתהלל במתת שקר [75]? בדקו ולא מצאו. אמר: אין הדבר תלוי אלא בי. מיד [שמואל ב כא,א: ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה] ויבקש דוד את פני ה' [ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבענים]. מאי היא? אמר ריש לקיש: ששאל באורים ותומים. מאי משמע? אמר רבי אלעזר: אתיא 'פני' 'פני': כתיב הכא ויבקש דוד את פני ה', וכתיב התם [במדבר כז,כא: ולפני אלעזר הכהן יעמד] ושאל לו במשפט האורים לפני ה' [ על פיו יצאו ועל פיו יבאו, הוא וכל בני ישראל אתו, וכל העדה]; ויאמר ה': אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית הגבעונים - אל שאול - שלא נספד כהלכה, ואל בית הדמים - על אשר המית הגבעונים. וכי היכן מצינו בשאול שהמית הגבעונים? אלא מתוך שהרג נוב עיר הכהנים שהיו מספיקין להם מים ומזון [76] - מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן. קא תבע [77] אל שאול [78] שלא נספד כהלכה, [79] וקא תבע [80] על אשר המית הגבעונים? אִין, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (צפניה ב ג) בקשו את ה' כל ענוי ארץ אשר משפטו פעלו [בקשו צדק בקשו ענוה, אולי תסתרו ביום אף ה']? - באשר משפטו [81] - שם פעלו [82].

אמר דוד: שאול נפקו להו

הערות[עריכה]

  1. ^ - במה יטהרו ויבואו לידי דור שלישי
  2. ^ או בת ישראל או גיורת
  3. ^ מידי דעל ידי עבירה קאתי - לא כתב קרא, למימר 'בנים אשר יולדו כו, דהא לא שכיח למיתי לידי דור שלישי
  4. ^ דאיהו לא הוי ממזר אלא על ידי עבירה שבא אביו על חייבי כריתות
  5. ^ 'לא יבא ממזר' ואף על גב דלא שכיח - איצטריך קרא למיכתביה, דלכי מיתרמי - לא נטמע ביה
  6. ^ כגון 'שלישי יבא' וגו'
  7. ^ משניסת לאחר
  8. ^ הוא, וכתב קרא
  9. ^ דכתיב (דברים כד ד) כי תועבה היא, ודרשינן (קידושין עז א) 'היא תועבה, ואין בניה תועבין'
  10. ^ לאשמועינן דאיהי מיהא תועבה הויא
  11. ^ לכתוב 'בן שלישי יבא' וגו' או 'דור שלישי יבא להם' ולא לכתוב 'בנים'
  12. ^ גר מצרי שנולדו לו שלשה בנים לאחר שנתגייר
  13. ^ הבן הראשון והשני יאסרו והשלישי מותר
  14. ^ לאשמועינן דכל בניו אסורים ובני בנים מותרים
  15. ^ ואם נאמר דור שלישי
  16. ^ ישראלים
  17. ^ הוא אומר: 'דור שלישי שלכם יבוא להם בקהל', כלומר: בכם ובבניכם אסורין מצרי ואדומי, אבל בבני בנים מותרים, ומשם והלאה מותרין מצריים - אפילו גר ראשון
  18. ^ הוא ראשון בנו שני ובן בנו מותר
  19. ^ תרי להם כתיבי, ומשמע 'הלך אחריהם'
  20. ^ דאם נטמעו בכשרים, כגון מצרי שנשא ישראלית וישראל שנשא מצרית - הלך אחריהן, והולד פסול עד דור שלישי
  21. ^ דמשמע דמהם מנה
  22. ^ דלא תימא "'אשר יולדו' - מבניהם מנה", וקשו קראי אהדדי, אלא למילתא אחריתי איצטריך
  23. ^ למימר דכל לידה דמגרות ואילך - חדא דרא היא
  24. ^ למימר הלך אחר פסולו, שאם נשא כשרה בנו ממזר
  25. ^ מישראל טהור
  26. ^ גבי שפחה; גזירת הכתוב היא דולד שפחה כשפחה
  27. ^ ישיא לבנו
  28. ^ והולד ירעה
  29. ^ והיא תרעה
  30. ^ משום הכי 'רצה בולדה מתכפר', דהוי חשוב בשעת הפרשה כבהמה באנפי נפשה
  31. ^ שאם תאבד האחת - יתכפר בחברתה
  32. ^ וכי אמרינן 'ולד חטאת למיתה' - היכא דאפריש בהמה ריקנית ונתעברה וילדה
  33. ^ וכי אמרינן (תמורה טז א) 'חטאת שכפרו בעליה למיתה אזלא' - כגון שהפריש חטאת, ואבדה, והקריב אחרת תחתיה, ואחר כך נמצאת ראשונה
  34. ^ הלך אחר האם
  35. ^ אדם חשוב
  36. ^ היכא דגרסי
  37. ^ ו [כאילו] מפי השמועה אמרת, ולא מדעתך
  38. ^ לשום גירות דסלקא ליה טבילה דאימיה
  39. ^ והכא לא קפיד בהאי חציצה האי ולדא, דרביתיה הוא [כמו קליפה, שאינה חוצצת, והפרי הוכשר לקבל טומאה דרך הקליפה, וגם מקבל טומאה דרך הקליפה], ואף על גב דאמר התם: 'גזרו על רובו שאין מקפיד כו' - הכא אוקימנא אדאורייתא
  40. ^ אף על גב דלא מקפיד, והכא כולו הוא מכוסה
  41. ^ ולאו חציצה היא
  42. ^ בשבע אומות, לענין 'לא תחיה כל נשמה' [דברים כ,טז]
  43. ^ וכדמפרש לקמן
  44. ^ לענין יוחסין, וכדמפרש
  45. ^ שאינו משבעה אומות ואינו בכלל 'לא תחיה כל נשמה'
  46. ^ ואי אתה מצווה להמיתו, דשדינן ליה בתר אבוה
  47. ^ שבאו מאומות אחרים ונעשו אבותם תושבים במקומכם
  48. ^ שאמו מארצכם וילדתו שם
  49. ^ שנולד במקום אחר, שאמו מן שאר אומות, ואח"כ בא לגור אצל אביו בארצכם; דרך אשה להיות במקומה ודרך איש לגלות, הלכך הנולדים בארץ - ודאי אמו משבעה אומות, אבל הנולדים במקום אחר ודאי אמו משאר אומות; ומסתברא כי מעטינהו קרא - היכא דאביו כנעני
  50. ^ וקאמר דשדינן זרעם אחר האב, דאפילו ילדה נקבה - אסורה עד שלשה דורות, ולא שדינן לה בתר אמה למישרייה לאלתר ד'עמוני ולא עמונית'
  51. ^ דמשמע דשניהם פגומים, אלא שזה פגום מזה
  52. ^ - הא עמונית לא פגומה מידי, ד'עמוני כתיב ולא עמונית'
  53. ^ דשניהם פוגמים, דמצרית ראשונה אסורה
  54. ^ אם יולד להם זכר
  55. ^ ויאסר לעולם
  56. ^ ותהיה מצרית שניה, ואסורה לישראל, ולא תשדייה בתר עמוני לאישתרויי לאלתר משום 'עמונית'
  57. ^ גבעונים שנתגיירו בערמה בימי יהושע ונתנם עבדים לחוטבי עצים ושואבי מים
  58. ^ בספרי: 'מה עשירי האמור בעמוני - עד עולם, אף עשירי האמור בממזר - עד עולם; הלכך מה להלן זכרים ולא נקבות אף כאן כו'
  59. ^ דעד עשרה דורות, דאיסורא בגופיה דממזר כתיב - ליכא למגמר מעמוני דנקבות מותרות, דהא 'ממזר' - 'מום זר' משמע, ואפילו נקבות; אבל מעשירי ואילך, דאיסורא בגזירה שוה ד'עמוני ומואבי' יליף, דהא לאו בממזר כתיבא - הלכך היתירא נמי לנקבות מיניה יליף, דאמר 'דון מינה ומינה', כדלקמן
  60. ^ פלוגתא דרבי אליעזר ורבי יהושע ב'העור והרוטב' (חולין קכ ב)
  61. ^ ריש לקיש
  62. ^ כי גמרינן מילתא ממילתא בגזירה שוה - גמרינן לה כולה מילתא מינה
  63. ^ תנא דידן
  64. ^ למאי דצריכי גמרינן, למאי דלא צריכינן מוקמינן באתרא; והכא מאי גזרה שוה איכא: בממזר לא כתיב 'עד עולם' ובעמוני ומואבי כתיב 'עד עולם', וילפינן ממזר מעמוני בגזרה שוה, כדתני בספרי דבי רב [ספרי דברים פיסקא רמח]: 'נאמר כאן 'עשירי' ונאמר למטה 'עשירי' - מה עשירי האמור למטה עד עולם אף עשירי האמור כאן עד עולם'
  65. ^ ריש לקיש סבר כמאן דאמר 'דון מינה ומינה': מה להלן 'עד עולם' - אף כאן 'עד עולם', ומינה: מה להלן זכרים ולא נקבות - אף כאן זכרים ולא נקבות; מדור עשירי ואילך הוא דגמרינן, דהא כל עשרה לא איצטריכו לן למילף בגזרה שוה! ותנא דידן סבר לה כמאן דאמר 'דון מינה ואוקי באתרא': דון מינה: מה להלן 'עד עולם' - אף ממזר עד עולם; ואוקי באתרא: כדמעיקרא: עשר דורות דקרא - אחד זכרים ואחד נקבות, דכתיב 'ממזר' – 'מום זר'; הכי נמי 'עד עולם', דמייתינן בגזרה שוה - אחד זכרים ואחד נקבות - כך שמעתי, וכן עיקר; ויש שמפרש לה בלשון אחר.
  66. ^ כלומר: דבר שאי אפשר הוא
  67. ^ שלא יטמעו כשרים בדורותיו
  68. ^ לכל בברור
  69. ^ הוא ודורותיו, דלא מיטמעי ביה
  70. ^ כלל
  71. ^ אפילו הוא שלא ישא כשרה
  72. ^ עד תלת דרי, דזהירי אינשי
  73. ^ דכיון דלאו דבר ברור הוא - משתכחא מילתא
  74. ^ כלומר אינם ראויין לבא בקהל
  75. ^ שפוסק ואין נותן גורם לעצירת גשמים
  76. ^ לגבעונים שהיו חוטבי עצים ושואבי מים למזבח, כדכתיב [ביהושע ט,כג] ולא יכרת מכם חוטבי עצים ושואבי מים לבית אלהי
  77. ^ הקדוש ברוך הוא
  78. ^ בכבוד שאול
  79. ^ והדר
  80. ^ בפורענותיה דשאול
  81. ^ במקום שדנים האדם
  82. ^ שם מזכירין פועל צדקותיו