ביאור:בבלי יבמות דף עז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת יבמות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
אקשי להו דואג כל הני קושייתא – אישתיקו. בעי לאכרוזי עליה; מיד [שמואל ב יז,כה ואת עמשא שם אבשלם תחת יואב על הצבא] ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגיל בת נחש [אחות צרויה אם יואב], וכתיב [דברי הימים א ב,יז: ואביגיל ילדה את עמשא; ואבי עמשא] יתר הישמעאלי?! אמר רבא: מלמד שחגר חרבו כישמעאל – ואמר: כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב: כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי: 'עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית'! ומי מהימן? והאמר רבי אבא אמר רב: כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא - אם קודם מעשה [1] אמרה [2] - שומעין לו [3], ואם לאו - אין שומעין לו [4]! שאני הכא דהא שמואל ובית דינו קיים [5]. מכל מקום קשיא!? הכא תרגמו (תהלים מה יד) כל כבודה בת מלך פנימה [ממשבצות זהב לבושה]; במערבא אמרי, ואיתימא רבי יצחק: אמר קרא (בראשית יח ט) ויאמרו אליו איה שרה אשתך [ויאמר הנה באהל] [6].
כתנאי [7]: 'עמוני' - ולא עמונית, מואבי – ולא מואבית – דברי רבי יהודה; רבי שמעון אומר: (דברים כג ה) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים [בדרך בצאתכם ממצרים; ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך] - דרכו של איש לקדם וכו'
דרש רבא: מאי דכתיב [תהלים קטז,טז: אנה ה' כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך] פתחת למוסרי? - אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם: שני מוסרות [8] שהיו עלי פתחתָם: רות המואביה ונעמה העמונית [9].
דרש רבא: מאי דכתיב (תהלים מ ו) רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו'?: 'אלי' לא נאמר אלא 'אלינו'? - מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד; אמר לו: 'עלי ועליך נאמרו שתי מקראות הללו' [10].
דרש רבא: מאי דכתיב (תהלים מ ח) אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי? - אמר דוד: אני אמרתי [11] עתה באתי [12] ולא ידעתי שבמגילת ספר כתוב עלי [13]: התם כתיב [בראשית יט,טו: וכמו השחר עלה, ויאיצו המלאכים בלוט לאמר: קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך] הנמצאֹת [פן תספה בעון העיר] הכא כתיב (תהלים פט כא) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו.
אמר עולא אמר רבי יוחנן: בת גר עמוני כשרה לכהונה [14]. אמר ליה רבא בר עולא לעולא: כמאן?: אי כרבי יהודה - הא אמר בת גר זכר כבת חלל זכר [15]? ואי כרבי יוסי [16] – פשיטא: הא אמר אף גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה! וכי תימא 'בהנך דראוין לבא בקהל, אבל האי דאין ראוי לבא בקהל לא' - מנא ליה [17]? דיליף מכהן גדול באלמנה [18]? מה לכהן גדול באלמנה שכן ביאתו בעבירה [19]!? חלל [20] יוכיח [21]; מה לחלל שכן יצירתו בעבירה [22]? כהן גדול יוכיח [23], וחזר הדין: לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה; הצד השוה שבהן שאינו ברוב קהל ובתו פסולה [24] - אף כאן שאינו ברוב קהל ובתו פסולה. מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד עבירה [25]? דלמא ודאי בעמוני שנשא בת ישראל קאמרת: אף על גב דביאתו בעבירה - בתו כשרה? אמר ליה: אִין [26], דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: בת גר עמוני ובת מצרי שני [27] - רבי יוחנן אמר: כשרה, וריש לקיש אמר: פסולה; ריש לקיש אמר פסולה דיליף לה מכהן גדול באלמנה; רבי יוחנן אמר כשרה
דתני רבי זכאי קמיה דרבי יוחנן [28]: [ויקרא כא,יד: אלמנה וגרושה וחללה זנה, את אלה לא יקח:] כי אם בתולה מעמיו יקח אשה - להביא גיורת מכנה [29] שהיא כשרה לכהונה [30]; ואמר ליה: אני שונה 'עמיו' 'מעמיו' [31] - להביא בתולה הבאה משני עממין [32] - ואת אמרת גיורת מכנה ותו לא? מאי 'שני עממין'? אילימא עמוני שנשא עמונית - ומאי 'משני עממין': דזכרים אסורין ונקבות מותרות - היינו גיורת מכנה! אלא בעמוני שנשא בת ישראל [ומכאן שרבי יוחנן מתיר בת גר עמוני ובת מצרי שני].
ואיכא דאמרי: אמר ליה [רבי יוחנן לרבי זכאי]: אני שונה 'עמיו' 'מעמיו' - להביא בתולה הבאה משני עממין [בת ישראל לגר עמוני] ומעם שיש בו שני עממין [בת גר עמוני ומואבי, שנקראים 'שני עממין' משום 'דזכרים אסורין ונקבות מותרות'], ואת אמרת גיורת מכנה ותו לא!? ולהך לישנא [33] - בת מצרי שני [34] דכשרה לכהונה - מנא ליה [35]? וכי תימא דיליף מעמוני שנשא בת ישראל [שכשרה בתו] - מה לעמוני שנשא בת ישראל שכן נקבות מותרות [36] [ואם כן אי אפשר ללמוד מעמוני שנשא ישראלית]! מצרי שני שנשא מצרית שניה יוכיח [37]! מה למצרי שני שנשא מצרית שניה, שכן אין ביאתו בעבירה [ולכן אין ממנו ראיה]- עמוני שנשא בת ישראל [שהיא כשרה] יוכיח [שאין העבירה מונעת כשרות הבת] וחזר הדין וכו' [38]. אמר רב יוסף: היינו דשמענא ליה לרב יהודה דאמר 'עמיו' 'מעמיו', ולא ידענא מאי קאמר [39]. כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר: הכי תנא [40] קמיה [41]: אשה עמונית כשרה; בנה מעמוני פסול; ובתה מעמוני כשרה; במה דברים אמורים? - בעמוני ועמונית שנתגיירו, אבל בתה מעמוני פסולה [42]. אמר ליה: פוק תני לברא! מאי דאמרת? [43] 'אשה עמונית כשרה [44]' - [45]'עמוני ולא עמונית'! 'בנה מעמוני פסול' [46] - דהא עמוני הוא! 'ובתה מעמוני כשרה' – למאי? אילימא לבא בקהל - השתא אמה [47] כשרה, היא מיבעיא? אלא לכהונה. [48] 'במה דברים אמורים? - בעמוני ועמונית שנתגיירו [49], אבל בתה מעמוני – פסולה' - מאי 'בתה מעמוני' [50]?: אילימא עמוני שנשא עמונית [51] - היינו גיורת מכנה [52]! אלא [53] עמוני שנשא בת ישראל [54]! אמר ליה [רבי יוחנן]: פוק תני לברא [55]! [## אבל לפי ריש לקיש הברייתא מתאימה!]
מצרי ואדומי אינם אסורים [אלא עד שלשה דורות, אחד זכרים ואחד נקבות. רבי שמעון מתיר את הנקבות מיד. אמר רבי שמעון: קל וחומר הדברים: ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם התיר את הנקבות מיד, מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות אינו דין שנתיר את הנקבות מיד! אמרו לו: אם הלכה - נקבל, ואם לדין - יש תשובה! אמר להם: לא כי, הלכה אני אומר.] מאי 'תשובה'? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: משום דאיכא למימר: עריות יוכיחו, שלא אסר בהן אלא עד שלשה דורות [56], אחד זכרים ואחד נקבות [57]. מה לעריות שכן כרת [58]? ממזר יוכיח [59]. מה לממזר שכן אינו ראוי לבא בקהל לעולם! עריות יוכיחו [60], וחזר הדין: לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה; הצד השוה שבהן שאסורין ואחד זכרים ואחד נקבות - אף אני אביא מצרי ומצרית שיהיו אסורין אחד זכרים ואחד נקבות! מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד כרת [61]! ורבנן [62] מחלל דחייבי עשה [63] וכרבי אליעזר בן יעקב [64] ומאי 'לא כי' [65]? הכי קאמר להו: לדידי לא סבירא לי דרבי אליעזר בן יעקב [66]; לדידכו, דסבירא לכו [67] כרבי אליעזר בן יעקב - הלכה אני אומר [68].
תניא [ספרי דברים רנג]: 'אמר להן רבי שמעון: הלכה אני אומר, ועוד מקרא מסייעני: 'בנים' - ולא בנות [דברים כג,ט: בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה'].
תנו רבנן [ספרי דברים רנג]: 'בנים ולא בנות - דברי רבי שמעון. אמר רבי יהודה: הרי הוא אומר (דברים כג ט) בנים אשר יולדו להם [69] דור שלישי [יבא להם בקהל ה'] - הכתוב תלאן בלידה! [70] אמר רבי יוחנן: אי לאו דאמר רבי יהודה 'הכתוב תלאן בלידה [71]' - לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש [72]; כיון דאמר מר 'קהל גרים איקרי קהל' [73]
הערות
[עריכה]- ^ שבאת הוראה לידו
- ^ ושנאה לתלמידיו בבית המדרש בשם רבו
- ^ בשעת הוראה
- ^ שמא מחמת מעשה הבא לידו אמרה
- ^ ומילתא דעבידא לגלויי הוא ולא משקר בה
- ^ דאין דרך אשה לצאת מביתה
- ^ דאיכא דנפקא ליה מעמוני ואיכא דנפקא ליה מעל דבר
- ^ מוסרות הן רצועות שקושרין בהן העול
- ^ אמו של רחבעם, וממנה יצאו מלכי בית דוד
- ^ עלי ועל רחבעם בן בני חשבת לטובה כשהתרת את הנקבות
- ^ בשעה שנמשחתי
- ^ לגדולה, ומקרוב פסקו לי גדולה זו
- ^ שמימי אברהם נכתבה עלי במגילת ספר
- ^ קא סלקא דעתך עמוני שנתגיירה אשתו עמו והורתה ולידתה בקדושה
- ^ פסולה לכהונה; בפרק 'עשרה יוחסין'
- ^ ופלוגתא דרבי יהודה ורבי יוסי בפרק 'עשרה יוחסין'
- ^ מנא תיתי לן האי: דמשום דאין ראוי לבא בקהל בתו פסולה יותר משאר גרים הואיל ונקבותיהן מותרות
- ^ דהואיל ואינו ראוי בה - בתו חללה ופסולה לכהונה
- ^ תאמר בעמוני שנשא עמונית שאין ביאתו בעבירה
- ^ זכר
- ^ שמותר בבת ישראל ואין ביאתו בה בעבירה ובתו פסולה לכהונה
- ^ שביאת אביו ואמו בעבירה - תאמר בעמוני שאין יצירתו בעבירה
- ^ שאין יצירתו בעבירה ובתו מאלמנה פסולה
- ^ אינן כשאר רוב ישראל: שהרי יש בכולן צד פגום: כהן גדול - ביאתו בעבירה; חלל - יצירתו בעבירה; עמוני אינו ראוי לבא בקהל
- ^ בת כהן גדול - יצירתה בעבירה; בת חלל - יצירת אביה בעבירה, תאמר בעמונית שאין עבירה לא ביצירתה ולא ביצירת אביה, ופשיטא שכשרה
- ^ ולקמן יליף מ'עמיו'
- ^ שנשאו בת ישראל וביאתן בעבירה
- ^ כלומר: מהאי כללא שמעינן ליה לרבי יוחנן דמכשיר
- ^ ממכונה, כלומר: שאביה ואמה מעם אחד, ונולדה בקדושה
- ^ לאפוקי גר עמוני שנשא בת ישראל, דלאו מכנה היא, הואיל וביאתה בעבירה - בתו פסולה
- ^ מדמצי למכתב 'בתולה עמיו יקח' וכתיב 'מעמיו' - אפילו ממקצת עמיו ועם אחר
- ^ ומהכא שמעינן ליה לרבי יוחנן דמכשיר
- ^ דקתני בהדיא דלא מרבי אלא בת עמוני דקתני 'מעם שיש בו שני עממין'
- ^ שנשא ישראלית, וביאתו בעבירה
- ^ לרבי יוחנן דכשרה
- ^ עמוניות מותרות מיד, תאמר במצרי שני שהחמיר בהם הכתוב לעשות נקבות כזכרים עד שלשה דורות
- ^ שבתו כשרה, שהרי שלישית היא! ואף על פי שיש בהן צד חמור, כדקאמר, ואפילו הכי שריא - אף אני אביא את זו: הואיל והרי היא שלישית - כשרה לכהונה
- ^ וחזר הדין: הצד השוה שבהן שאינו ברוב קהל, ובתו כשרה
- ^ מה הוה דריש בה, אבל השתא ידענא דלאכשורי בת עמוני שנשא בת ישראל קאתי
- ^ רבי זכאי
- ^ דרבי יוחנן
- ^ מפרש לה לקמיה
- ^ דמאי דקאמר
- ^ לקהל
- ^ שפיר קאמר, ד
- ^ לקהל
- ^ שלא נולדה בקדושה
- ^ והדר תני:
- ^ וילדה לו בת, דאין יצירתה בעבירה, והיא גיורת מכנה
- ^ ומאי היא
- ^ בתה של עמונית מעמוני [שנולדה לאחר שנתגיירו]
- ^ והא אכשרת לה דהא תני רישא 'בתה מעמוני כשרה'
- ^ ודאי סיפא דקא פסלת
- ^ משום דביאתו בעבירה
- ^ דהא נמי כשרה שהרי אני שונה 'עמיו' 'מעמיו'
- ^ בת בתו אסורה לו, והוא בכלל (דהויא דור שלישי)
- ^ ועשה בהן נקבות כזכרים: בת בתו כבת בנו
- ^ תאמר במצרי ואדומי, שאינו אלא עשה: 'דור שלישי יבא להם' [דברים כג,ט] - ולא ראשון ושני; ולאו הבא מכלל עשה – עשה! הלכך לא נעשה בו נקבות כזכרים
- ^ שאין כרת בביאתו [אלא רק לאו], ועשה בו בתו כבנו, דאחד ממזרת ואחד ממזר אסור
- ^ שכשרים לכל ישראל חוץ מקרובים
- ^ שהרי ממזר, אף על פי שאין כרת בביאתו – מכל מקום יש כרת ביצירתו: שנולד מאשה שהיא לאביו בכרת
- ^ דאמרי יש תשובה - פרכין ליה לרבי שמעון
- ^ כגון כהן גדול שנשא אנוסה או מפותה, שהיא עליו בעשה: 'בתולה... יקח' [ויקרא כא,יד] - ולא בעולה; ואין כאן לאו דזונה, דליכא למאן דאמר ביאת פנויה זנות היא אלא רבי אלעזר, ולית הלכתא כוותיה, כדאמר בפרק 'הבא על יבמתו' (דף סא,ב)
- ^ וקאמר רבי אליעזר בן יעקב התם: 'הולד חלל'; והכי פרכי ליה רבנן לרבי שמעון: עריות יוכיחו: מה לעריות שכן כרת – חלל, דחייבי עשה, יוכיח שאין בו כרת, ואסורה הבת כבן! מה לחלל שכן יצירתו בעבירה - לפיכך עשה נקבות כזכרים? עריות יוכיחו שאין יצירתם בעבירה ואסר בת בתו כבת בנו
- ^ דמשמע דאין תשובתכם תשובה
- ^ דאין חלל מחייבי עשה; ומחלל דחייבי לאוין לא מציתו למיפרך; דאיכא למפרך 'מה להנך שכן לאו, תאמר במצרי ואדומי שהן עשה'? ואין חמור
- ^ יש חלל
- ^ שהנקבות מותרות
- ^ כל הנולדים להם אפילו נקבה במשמע
- ^ לישנא אחרינא: תלאן בלידה - תלה הבנים באם שיולדת אותם, דאם היא ראשונה - הבן שני; ואי לאו ד'נקבות אסורות' - למאי הלכתא תלאן בלידה?
- ^ ונקבות נמי אסורות
- ^ כלומר: לא היה יכול לעמוד בדבריו
- ^ במסכת קידושין (דף עג,א): אי איתא דנקבות שריין - לאלתר הוו להו קהל, ואסורות מצרית ראשונה ושניה למצרי ראשון ושני