ביאור:בבלי יבמות דף כט
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת יבמות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
והא אמר רבי שמעון 'שתי אחיות לא חולצות ולא מתייבמות' [1]? [כאן] - גזירה משום איסור מצוה דעלמא [2]. הא תינח איהי [3] - אחותה מאי איכא למימר [4]? גזירה אחותה משום לתא דידה [5]. והא גבי ערוה לא גזרינן [6]? שאני ערוה דמגמר גמירי לה אינשי [7] וקלא אית לה [8]. [9].
משנה:
שלשה אחין - שנים נשואים שתי אחיות ואחד מופנה [לא נשוי]: מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר, ואחר כך מת אחיו השני:
בית שמאי אומרים: אשתו עמו [10] והלזו תצא [11] משום אחות אשה;
ובית הלל אומרים: מוציא את אשתו בגט ובחליצה ואשת אחיו בחליצה; זו היא שאמרו 'אוי לו על אשתו ואוי לו על אשת אחיו'.
גמרא: 'זו היא' - למעוטי מאי? למעוטי הך דרבי יהושע [12]*, דלא עבדינן כוותיה, אלא אי כרבן גמליאל אי כרבי אליעזר.
- [יבמות פרק יג משנה ז: שני אחין נשואין לשתי אחיות יתומות קטנות, ומת בעלה של אחת מהן, תצא משום אחות אשה. וכן שתי חרשות. גדולה וקטנה, מת בעלה של קטנה, תצא הקטנה משום אחות אשה. מת בעלה של גדולה, רבי אליעזר אומר: מלמדין את הקטנה שתמאן בו. רבן גמליאל אומר: אם מאנה, מאנה; ואם לאו, תמתין עד שתגדיל, ותצא הלזו משום אחות אשה. רבי יהושע אומר: אי לו על אשתו, ואי לו על אשת אחיו: מוציא את אשתו בגט, ואשת אחיו בחליצה.]
אמר רבי אלעזר: לא תימא מאמר לבית שמאי קונה קנין גמור [13] דאי בעי לאפוקי סגי לה בגיטא, אלא מאמר לבית שמאי אינו קונה אלא לדחות בצרה בלבד [14]. אמר רבי אבין: אף אנן נמי תנינא [15]: '[16] בית שמאי אומרים: יקיימו'*; יקיימו – אִין' לכתחלה - לא [17]
- [במשנה: ארבעה אחין, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ומתו הנשואים את האחיות - הרי אלו חולצות ולא מתייבמות, ואם קדמו וכנסו - יוציאו.]
ואי סלקא דעתא מאמר לבית שמאי קונה קנין גמור – [אזי במקרה שבראש הפרק, בו שני אחיות נפלו לפני שני אחים, ואמרו במשנה 'הרי אלו חולצות ולא מתייבמות' – מדוע כך? אפשר לעשות יבום ממש:] זה יעשה מאמר ויקנה [18] וזה יעשה מאמר ויקנה! אלא מאי - דוחה דחייה גמורה [מאמר מנתק את הזיקה של אחותה, ויהא מותר לכנוס משום כך ולא חל איסור אחות זקוקתו] [19]? [20] זה יעשה מאמר [21] וידחה [22] וזה יעשה מאמר וידחה? אלא מאי אית לך למימר [מה דין מאמר במקרה כזה לפי בית שמאי]? מאמר דהתירא דחי [23], דאיסורא [24] לא דחי; הכא נמי [25]: מאמר - אפילו למאן דאמר 'מאמר קונה קנין גמור' - מאמר דהתירא קני, דאיסורא לא קני.
רב אשי מתני [את דברי רבי אלעזר ורבי אבין לעיל] הכי: אמר רבי אלעזר: לא תימא מאמר לבית שמאי דחי דחייה גמורה, וצרתה [26] - חליצה נמי לא בעיא [27], אלא [אם נעשה לפני נפילת האחות השניה לייבום] דוחה [28] ומשייר הוא [29]. אמר רבי אבין: אף אנן נמי תנינא: 'בית שמאי אומרים יקיימו': יקיימו - אִין, לכתחלה לא; ואי סלקא דעתא מאמר לבית שמאי דוחה דחייה גמורה - זה יעשה מאמר וידחה [30] וזה יעשה מאמר וידחה [31]! ואלא הא קתני 'בית שמאי אומרים: אשתו עמו והלזו תצא משום אחות אשה' [ואין צורך בחליצה]: אלא יבמה דחזיא לכולהו - חזיא למקצתה, יבמה דלא חזיא לכולהו - לא חזיא למקצתה [32].
בעי רבה: מאמר לבית שמאי - נישואין עושה או אירוסין עושה? אמר ליה אביי: למאי הלכתא?: אילימא ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה, השתא: ארוסה בעלמא [33] תני רבי חייא: 'אשתו ארוסה לא אונן [34] ולא מטמא לה [35] וכן היא לא אוננת [36] ולא מטמאת לו [37]; מתה - אינו יורשה, מת הוא - גובה כתובתה [38]'; [39] 'עבד בה מאמר' [40] מיבעיא [ששאל 'מאי הילכתא - ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה]? ואלא לענין מסירה לחופה - מאי [מה דין המאמר]? נישואין עושה, ולא בעיא מסירה לחופה [41] או דלמא אירוסין עושה [ודין מאמר נלמד מדין קידושין] ובעיא מסירה לחופה? אמר ליה: השתא לא עבד בה מאמר, כתיב [דברים כה,ה: כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו - לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר] יבמה יבא עליה [ולקחה לו לאשה ויבמה] בעל כרחה [42] - עבד בה מאמר [ועל ידי כך חיזק את הקשר ביניהם] מיבעיא? אמר ליה: שֶאֲנִי אומר 'כל העושה מאמר ביבמתו - פרחה ממנו זיקת יבמין וחלה עליה זיקת אירוסין [43]. מאי [מה ההלכה לפי בית שמאי? נישואין עושה או אירוסין עושה]? תא שמע [נדרים פ"י מ"ו]: 'שומרת יבם - בין יבם אחד בין שני יבמין: רבי אליעזר אומר: יפר [44], רבי יהושע אומר: [45] לאחד [46], ולא לשנים [47]; רבי עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשנים', והוינן בה: בשלמא רבי עקיבא סבר אין זיקה [48] אפילו לחד [49]; לרבי יהושע - לחד יש זיקה, לתרי אין זיקה [50]; אלא לרבי אליעזר: נהי נמי דקסבר יש זיקה - בשלמא לחד מיפר, אלא לתרי אמאי [51]? ואמר רבי אמי [52] [53]: הכא במאי עסקינן? - כגון דעבד בה מאמר, ובית שמאי היא, דאמר מאמר קונה קנין גמור: אי אמרת בשלמא נישואין עושה - משום הכי מיפר, אלא אי אמרת אירוסין עושה - היכי מצי מיפר? והתנן [נדרים פ"י מ"א]: 'נערה המאורסה - אביה ובעלה מפירים נדריה'? [ואם כן נראה שלבית שמאי מאמר עושה נישואין!] תוספות מסכת יבמות דף כט עמוד ב ד"ה אביה ובעלה מפירים נדריה - ואם אין לה אב או שאינה ברשות אב לא מצי מיפר כדאמרינן בנדרים [54]. [וקשה לי: הרי היא אלמנה, ונקראת יתומה בחיי אביה – כיצד אביה כאן מפר נדריה?] אמר רב נחמן בר יצחק: מאי 'מיפר'? מיפר בשותפות [55] [ולכן עושה המאמר הוא כבעלה מן הארוסין; ואין כאן מסקנה].
ולרבי אלעזר, דאמר 'מאמר לבית שמאי אינו קונה אלא לדחות לצרה [56] בלבד' - אמאי מיפר [אפילו] בשותפות? אמר לך רבי אלעזר: אימר דאמרי אנא: אינו קונה אלא לדחות לצרה בלבד, דלא סגי לה בגיטא אלא בעי נמי חליצה [57] - להפר נדריה מי אמרינן? ואיבעית אימא אמר לך רבי אלעזר: ולרב נחמן בר יצחק מי ניחא [58]? מי קתני 'יפרו'? 'יפר' קתני [59]! אלא הכא במאי עסקינן? - שעמדה בדין [60], ופסקו לה מזונות משלו [61], וכדרב פנחס משמיה דרבא, דאמר רב פנחס משמיה דרבא: כל הנודרת - על דעת בעלה היא נודרת.
הערות
[עריכה]- ^ והכא - אמאי בעי חליצה? הא כיון דמדאורייתא חזיא ליבומי - זקוקה היא, והוו להו כשאר שתי אחיות שנעשו צרות זו לזו, ורבי שמעון פוטר אחות זקוקה מחליצה
- ^ אי פטרת להו לגמרי - מאן דחזי סבר: טעמא לאו משום אחות זקוקה אלא משום ד'איסור מצוה הויא כערוה ופטורה מחליצה', ואתי למיפטר איסור מצוה דעלמא, דלאו אחיות, מחליצה
- ^ [האחות שהיא] איסור מצוה [שנחייבה חליצה]
- ^ אמאי חלצה?: תיפטר משום אחות זקוקה, דהכא מאי אמרת [מה החשש שבגללו יש לחלוץ]
- ^ משום מזל דידה דאיסור מצוה; האי 'לתא' יתור לשון הוא
- ^ דאם היתה אחת מהן אסורה עליו איסור ערוה - אסור בה ומותר באחותה, הערוה יוצאה בלא חליצה, ולא אמרינן 'תחלוץ ערוה גזירה משום אחותה', שאין ערוה וראויה לייבום; והא נמי לרבי שמעון ערוה היא משנעשו צרות, ואמאי מצרכת לה חליצה משום גזרת אחותה
- ^ לשון שני ברש"י: וידעי דלא רמיא קמיה, ואחותה לאו אחות זקוקה היא
- ^ ולא אתי למישרי אחות זקוקה דעלמא
- ^ לשון ראשון ברש"י: והכל יודעין שאין צריכה חליצה, [וכן יודעים – ממילא, היות והיא ערוה-] ואחותה לאו אחות זקוקה היא, ולא אתי למשרי אחותה בלא חליצה; אבל ערוה דנעשו צרות דרבי שמעון - לא כולי עלמא גמירי הלכתא דאיסור שתיהן שוות, ואי מפקת לה בלא חליצה - אתי נמי למיפק אחותה שהיא איסור מצוה בלא חליצה, ונפקא מינה חורבה לאיסור מצוה בעלמא
- ^ דמאמר ככנוסה דמיא, וכי נפלה אחותה - לא מיתסרא הך עליה משום אחות זקוקה
- ^ אף מן החליצה
- ^ בפרק 'בית שמאי', דקאמר נמי: אי לו על אשתו אי לו על אשת אחיו, ופליגי עלה רבן גמליאל ורבי אלעזר
- ^ ותהוי כאשתו
- ^ כלומר: לדחות אחותה שלא תאסרנה לזו משום אחות זקוקה [כאילו מבטל את הזיקה של השניה]
- ^ בריש פירקין
- ^ אם קדמו וכנסו
- ^ מייבמו, משום אחות זקוקתו
- ^ אותה קנין גמור להיות אשתו, דהא אין איסור במאמר, ותצא אחותה מעליו, ולא הויא הך [שעשה בה את המאמר] 'אחות זקוקתו' - ויכנוס את אשתו
- ^ נהי נמי דלא קני קנין גמור, הא אמרת 'דוחה בצרה' [לא צרה ממש אלא באחת משתי אחיות הזקקות ליבם אחד]
- ^ ותקשה לך נמי
- ^ בזו
- ^ ותדָחה אחותה, ויכנוס את אשתו
- ^ מאמר שנעשה בהיתר דאי הוה בעי לייבומי בשעת מאמר הוה מצי לייבומי כגון במתניתין, דעדיין לא נפלה אחותה
- ^ כגון דנפלו שתי האחיות קודם מאמר
- ^ לענין קניה
- ^ אחותה [שהיתה נשואה לאח אחר], שנעשית לה 'צרה בזיקה'
- ^ דתצא משום אחות אשה
- ^ אותה [את האחות השניה] מלאסור [את אחותה שהיא] אשת בעל המאמר עליו [על האח שעשה בראשונה מאמר]
- ^ דבעיא חליצה אם באת לינשא עד שלא כנס היבם את בעלת המאמר; ולקמיה פריך ליה: הא קתני 'הלזו תצא משום אחות אשה' - דמשמע אף מחליצה!
- ^ את אחותה מעליו, ואחר כך ישא את זו!
- ^ [ומדוע אין עושים כך?]אלא לאו משום דלא דחי דחייה גמורה, וכל כמה דרמיא עליה לחליצה - זקוקתו היא, ואוסרת את זו עליו
- ^ כלומר: אלא לעולם דוחה דחייה גמורה; ודקשיא לך 'התם נמי לידחי'? - לא דמיא למתניתין דהכא: דכי נפלה ועבד מאמר - הוה חזיא לכולהו מילי דיבמה להתייבם ולחלוץ, הלכך חזיא למקצתייהו למאמר, דמאמר דחיא אחותה לכשתפול, אבל התם, דתרוייהו נפלו קודם מאמר, ולא חזיא לכולהו מילי דיבמה - לא חזיא למקצתה, לפיכך אין מאמר דוחה אחותה
- ^ דקידושין דידה דאורייתא
- ^ ליאסר בקדשים
- ^ אם כהן הוא, דהא לאו 'שארו הקרוב אליו [ויקרא כא,ב]' היא
- ^ להיות אסורה בקדשים
- ^ אינה צריכה להתעסק בו; ולאו דוקא נקט 'ולא מיטמאת', דהא בנות אהרן לא הוזהרו על הטומאה, אלא איידי דנקט 'לא אוננת', דאיצטריך ליה - נקט 'ולא מיטמאת', דבעי למתני תרתי בדידה ובדידיה; כך שמעתי; ולי נראה 'ולא מיטמאה' - כגון ברגל שישראלים מוזהרים על הטומאה מ-'ונבלתם לא תגעו [ויקרא יא,ח; דברים יא,ח]' [במסכת ראש השנה (טז,ב)]
- ^ ובדכתב לה מן האירוסין מיתוקמא בכתובות בפרק 'הכותב' (פט,ב)
- ^ 'אינו יורשה ואינו מטמא לה' [מן האירוסין, שהיא אשתו דאורייתא, אם כן]
- ^ מאמר יבמין מדרבנן הוא - דהא מדאורייתא 'יבמה יבא עליה [דברים כה,ה]' כתב רחמנא
- ^ [ודין מאמר נלמד מדין יבום,] דאם בא עליה בעל כרחה בלא חופה – קני, ואי בעי תו לאפוקי - בגיטא סגיא לה
- ^ דקני לה ונעשית כאשתו לכל דבר בביאה בעל כרחה, שאין בה חופה
- ^ [וכמו בכל אשה ארוסה חייב לעשות חופה] ונשואין של שאר נשים, ואם בא עליה לאחר מאמר בלא חופה - לא קנה
- ^ אחד מהן את נדרה
- ^ שומרת יבם
- ^ יפר
- ^ אבל שומרת לשני יבמין לא יפר לא זה ולא זה
- ^ דתיהוי ככנוסה
- ^ היכא דליכא אלא חד דודאי עליה רמיא - אפילו הכי אין זיקה
- ^ דלא ידעינן להי מינייהו רמיא; ואפילו שניהם כאחד - אין הפרתן הפרה, דקלישא זיקתן
- ^ נהי נמי דיש זיקה אפילו לתרי - מיהו 'יפרו שניהם' מיבעי ליה
- ^ בר אהבה
- ^ 'ואמר רמי בר אבא' גרסינן
- ^ דף עא.
- ^ הוא ואביה, כארוסה
- ^ באחותה שנפלה לפניו אחר מאמר זו
- ^ העושה מאמר ביבמה ובא להוציאה בעיא חליצה וגט ולא אמרינן ככנוסה היא וסגי לה בגט
- ^ כלומר: נהי נמי דקונה, בשלמא אי נישואין עושה – שפיר, אלא לרב נחמן, דאמר לא עביד אלא אירוסין, מי ניחא
- ^ הא בשותפות ליכא למימר ד'יפר' קתני; 'יפרו' מיבעי ליה
- ^ לדידי [אפילו] בלא מאמר, ולרב [אמי] אחר מאמר, ולא רצה לכנוס ולא לפטור
- ^ כדתניא לקמן ב'החולץ' (מא,ב): 'עמד בדין וברח - נזונית משל יבם', דמהשתא 'בעלה' הוא, ועל דעתו נודרת: על מנת שירצה