ביאור:בבלי יבמות דף מה
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת יבמות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
מחייבי לאוין דתפסי בהו קדושין [1], אבל הכא - עובד כוכבים ועבד, כיון דלא תפסי בהו קדושין [2] כחייבי כריתות דמי [3]. מיתיבי: 'עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר. רבי שמעון בן יהודה אומר: אין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת' [4]. אלא אמר רב יוסף: מאן 'הכל מודים' – רבי: אף על גב דרבי אומר [5] 'אין הדברים הללו [6] אמורים אלא לדברי רבי עקיבא, שהיה עושה חלוצה כערוה' - וליה לא סבירא ליה, [7] בעובד כוכבים ועבד – מודה; דכי אתא רב דימי אמר רב יצחק בר אבודימי משום רבינו [8]: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר. רבי אחא שר הבירה ורבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו פרוק הנהו שבוייתא דאתו מארמון [9] לטבריא. הוה חדא דאעברא מעובד כוכבים, ואתו לקמיה דרבי אמי. אמר להו: רבי יוחנן ורבי אלעזר ורבי חנינא דאמרי עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. אמר רב יוסף: רבותא למחשב גברי! הא רב ושמואל בבבל, ורבי יהושע בן לוי ובר קפרא בארץ ישראל - ואמרי לה חלופי בר קפרא ועיילי זקני דרום – דאמרי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר!!
אלא אמר רב יוסף: רבי היא [10], דכי אתא רב דימי אמר רבי יצחק בר אבודימי משום רבינו אמרו: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. רבי יהושע בן לוי אומר: הולד מקולקל. למאן? אילימא לקהל - הא אמר רבי יהושע [11] 'הולד כשר'? אלא לכהונה, דכולהו אמוראי דמכשרי - מודו שהולד פגום לכהונה, מקל וחומר מאלמנה: מה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל - בנה פגום, זו שאיסורה שוה בכל [12] - אינו דין שבנה פגום [13]! מה לאלמנה לכהן גדול שכן היא עצמה מתחללת!? הכא נמי כיון שנבעלה – פסלה [14], דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון: מנין לעובד כוכבים ועבד הבא על הכהנת ועל הלויה ועל הישראלית שפסלוּהָ [15]? - שנאמר (ויקרא כב יג) וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה [וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ] - מי שיש לו אלמנות וגירושין בה [16], יצאו עובד כוכבים ועבד שאין להם אלמנות וגירושין בה [17].
אמר ליה אביי [18]: מאי חזית דסמכת אדרב דימי [19]? סמוך אדרבין [20], דכי אתא רבין אמר: רבי נתן ורבי יהודה הנשיא מורים בה להיתירא, ומאן 'רבי יהודה הנשיא'? – רבי! ואף רב מורה בה היתירא, דההוא [21] דאתא לקמיה דרב, אמר ליה: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל מהו? אמר לו: הולד כשר. אמר ליה: הב לי ברתך! לא יהיבנא לך.
אמר שימי בר חייא לרב: אמרי אינשי: גמלא במדי אקבא רקדא [22] - הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא [23]?! אמר ליה: אי ניהוי כיהושע בן נון - לא יהיבנא ליה ברתי! אמר ליה: אי הוה כיהושע בן נון - אי מר לא יהיב ליה, אחריני יהבי ליה; האי - אי מר לא יהיב ליה, אחריני לא יהבי ליה! לא הוה קאזיל מקמיה [24]. יהיב ביה עיניה ושכיב. ואף רב מתנה מורה בה להיתירא, ואף רב יהודה מורה בה להיתירא: דכי אתא לקמיה דרב יהודה, אמר ליה: זיל איטמר [25] או נסיב בת מינך [26]. וכי אתא לקמיה דרבא אמר ליה: או גלי [27] או נסיב בת מינך.
שלחו ליה בני בי מיכסי [28] לרבה: מי שחציו עבד וחציו בן חורין הבא על בת ישראל מהו? אמר להו: השתא עבד כולו אמרינן כשר - חציו מיבעיא? אמר רב יוסף: מרא דשמעתא [29]
מנו? רב יהודה [30]? והא אמר רב יהודה [31]: 'מי שחציו עבד וחציו בן חורין הבא על בת ישראל אותו ולד אין לו תקנה [32]'? [עונה רבה:] כי איתמר [33] דרב יהודה - כגון דקדיש [34] בת ישראל [35] דנמצא צד עבדות שבו משתמש באשת איש [36]. [מקשה רב יוסף:]- והאמרי נהרדעי משמיה דרבי יעקב: לדברי הפוסל - פוסל אפילו בפנויה; לדברי המכשיר [37] מכשיר אפילו באשת איש! [38] ושניהם לא למדוה אלא מאשת אב [39]: מאן דפסיל סבר: מה אשת אב, דלא תפסי בה קדושין הולד ממזר - אף כל דלא תפסי בה קדושין הולד ממזר; ומאן דמכשר סבר: מה אשת אב, דלדידיה לא תפסי בה קדושין, לאחריני תפסי בה קדושין - לאפוקי עובד כוכבים ועבד, דלא תפסי בהו קדושין כלל. [מסיימת הגמרא אליבא דרבה] אלא כי איתמר דרב יהודה - כגון שבא על אשת איש [40] ונמצא צד חירות שבו [41] משתמש באשת איש [42].
אמר רבינא: אמר לי רב גזא: איקלע רבי יוסי בר אבין לאתרין והוה עובדא [43] בפנויה - ואכשר; באשת איש - ופסיל. אמר רב ששת: לדידי אמר לי רב גזא: לא רבי יוסי בר אבין הוה, אלא רבי יוסי ברבי זבידא הוה, ואכשר בין בפנויה בין באשת איש [44]. אמר ליה רב אחא בריה דרבה לרבינא: איקלע אמימר לאתרין, ואכשר בין בפנויה בין באשת איש. והלכתא: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד כשר, בין בפנויה בין באשת איש.
רבא אכשריה לרב מרי בר רחל [45] ומנייה בפורסי דבבל [46] ואף על גב [47] דאמר מר '(דברים יז טו) שום תשים עליך מלך [אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא] - כל משימות שאתה משים אל יהו אלא מקרב אחיך' - האי כיון דאמו מישראל 'מקרב אחיך' קרינן ביה.
עבדיה דרבי חייא בר אמי אטבלה לההיא עובדת כוכבים לשם אִנְתְתָא [48]. אמר רב יוסף: יכילנא לאכשורי בה [49] ובברתה [50]: בה - כדרב אסי, דאמר רב אסי [51]: מי לא טבלה לנדותה? [52] בברתה - עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר.
ההוא דהוו קרו ליה 'בר ארמייתא' [53]. אמר רב אסי: מי לא טבלה לנדותה [54]? ההוא דהוו קרו ליה 'בר ארמאה'; אמר רבי יהושע בן לוי: מי לא טבל לקריו? אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלוקח עבד מן העובד כוכבים, וקדם וטבל לשם בן חורין - קנה עצמו בן חורין. מאי טעמא?
הערות
[עריכה]- ^ דנפקא לן בפרק 'כיצד' (לעיל כג,א) מכי תהיין לאיש שתי נשים וגו'
- ^ ועבד ועובד כוכבים לאו בני קדושין נינהו, דכתיב (בראשית כב ה) שבו לכם פה עם החמור - עם הדומה לחמור; ועובד כוכבים נמי ליתיה בכלל קדושין, דכתיב בשבע אומות לא תתחתן בם (דברים ז ג) - לא יהא לך בהן חיתון; ובשאר אומות כתיב ואחר כן תבא (דברים כא יג) - מכלל דמעיקרא לית בה הויה; ומהני קראי נפקא לן בקדושין (סח,ב) דלא תפסי קדושין בעובדת כוכבים, ועובד כוכבים נמי מצי למילף מינייהו; הלכך אין ביאתו ביאה לשם קדושין
- ^ ודמיא לחייבי כריתות; ובשאלתות דרב אחאי מפיק מהא והיא בעולת בעל (בראשית כ ג) ודרשינן בסנהדרין (נז,ב) 'בעולת בעל' יש להם; 'נכנסה לחופה ולא נבעלה' - אין להם; וכל שכן דארוסה לית להו; וביאה לשם קדושין נמי לית להו, דאיתקוש הויות להדדי
- ^ והא האי תנא - כשמעון התימני סבירא ליה, וקתני בעובד כוכבים ועבד דאין ממזר
- ^ בפרק 'רבן גמליאל' 'אין ביאה אחר חליצה': דאם חלץ לזו ובעל את זו - אינה צריכה הימנו גט, וקאמר
- ^ דביאה אחר חליצה לא תפסה
- ^ אפילו הכי
- ^ רבי
- ^ לאנטוכי
- ^ לא תחשוב גברי דהאי משום רבותא דרבים לא תפסיל ליה, דהא נמי רבים אכשרי, אלא משום ההיא דרבי איכא למיפסליה, דהלכה כמותו
- ^ בן לוי לעיל
- ^ עובד כוכבים אסור בין בכהנת בין בלויה בין בישראלית
- ^ 'בנה פגום' - לאו דוקא, דהא פשיטא בן העובדת כוכבים לאו כהן הוא! ואי משום דלא ישא כהנת - כיון דמותר בישראלית מותר נמי בכהנת, שאין קדושה בנשים, דאפילו כשרות מותרות לפסולים, דקיימא לן (קדושין עג,א) 'לא הוזהרו כשרות מלינשא לפסולים'; אלא משום בתה נקט: דאם תלד בת - פסולה לכהונה
- ^ אפילו מתרומה דבי נשא, וכל שכן מלהנשא לכהן
- ^ כהנת מתרומת אביה, ולויה וישראלית כגון שנישאו לכהן וילדו לו בנים וכשמתו בעליהן היו אוכלות בתרומה בשביל בניהם ואם בא עליה עובד כוכבים ועבד - פסלה מתרומה, וכל שכן מכהונה
- ^ כגון ישראלית - הוא דכי מת וְזֶרַע אין לה ושבה אל בית אביה וגו' (שם)
- ^ שאין קדושין תופסין
- ^ לרב יוסף
- ^ דאמר משמיה דרבי 'הולד ממזר'
- ^ דמכשרי ליה משמיה דרבי
- ^ בן עובד כוכבים מישראלית
- ^ גמל גדול מרקד בתוך קב קטן בארבע רגליו במלכות מדי - וגוּזמא
- ^ יבא וירקד לפנינו! כלומר: אתה שהתרת דבר חידוש - הֲאַמֵּת דבריך ותן לו בתך
- ^ אותו בן העובד כוכבים דקא אמר ליה "הב לי ברתך"
- ^ לך במקום שלא יכירוך, ושא בת ישראל; שאילו יכירוך - לא יתנוה לך! אלמא לא ממזר הוא מדאכשר ליה בת ישראל, שהרי ממזר מוּזְהר על הכשרה
- ^ בת ישראל מן העובד כוכבים הכשרה כמותך; אבל ממזרת ושפחה לא תשא, אלמא כשר הוא
- ^ צא לגלות במקום שלא יכירוך ויתנו לך בת ישראל כשרה
- ^ מקום
- ^ דאמר 'עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל בנו - כשר'
- ^ כדאמר 'ואף רב יהודה מורה בה להיתירא'
- ^ גבי חציו עבד הבא על בת ישראל
- ^ בבת ישראל, כלומר ממזר הוא
- ^ ההיא דאין לו תקנה
- ^ מי שחציו עבד וחציו בן חורין
- ^ ואחר כך בא עליה: דכיון דקדשה - הויא מקודשת לצד חירות אבל לא לצד עבדות
- ^ ולפיכך הולד ממזר: דכל הני דמכשרי - בפנויה מכשרי, אבל באשת איש אפילו בישראל הולד ממזר, וכל שכן עובד כוכבים ועבד! אבל היכא דבא עליה בלא קדושין - כשר
- ^ בעבד הבא על בת ישראל
- ^ וטעמא מפרש ואזיל:
- ^ דממזרות לגבה כתיב, דכתיב 'לא יקח איש את אשת אביו' (דברים כג א) וסמיך ליה 'לא יבא ממזר' (דברים כג ג)
- ^ ומשום הכי הולד אין לו תקנה בבת ישראל
- ^ של עבד, כשבא עליה
- ^ ואף על גב דאי כולו עבד הולד כשר, כדאמרן: לדברי המכשיר מכשיר אפילו באשת איש - הכא ממזר משום צד חירות דהוי כשאר ישראל הבא על אשת איש דהולד ממזר
- ^ בעבד גמור
- ^ כדאמרן: שאין עושה ממזר אלא מי שיש לו קדושין על אחרים
- ^ מעובד כוכבים הבא על ישראלית הוה
- ^ גבאים ממונים על ישראל
- ^ דגר בעלמא אסור למנותו פרנס על ישראל
- ^ לשם טבילת נדה ולא לשם טבילת גירות
- ^ להיות גיורת גמורה, ואף על פי שלא טבלה לשם גירות; ואמר (לקמן מו,ב): 'לעולם אינו גר עד שימול ויטבול' - דטבילת נדה סלקא לה לשם גירות; דעובדת כוכבים לא טבלה לנדותה
- ^ ואף על גב דבת עבד הבא על בת ישראל היא, דהא נתגיירה זו, וכבת ישראל היא - אפילו הכי כשרה בתה
- ^ בשמעתין: ההוא דהוו קרו ליה 'בר ארמייתא' שלא טבלה אמו לשם גירות, ואמר
- ^ אלמא טבילת נדה סלקא לה לשם גירות! לשנא אחרינא: 'לשם אנתתא' - לשם אישות, וטבילת גירות הוה, אלא שאינה טבילה, דאמר ב'כיצד' (לעיל כד,ב): אחד איש שנתגייר לשום אשה, ואחד אשה שנתגיירה לשום איש - אינן גרים; 'יכילנא לאכשורי בה' על ידי טבילות אחרות שטבלה אחר כך לנדותה; כך שמעתי; וקשיא לי: חדא: דקבעינן הלכתא התם הלכה כולן גרים ואפילו למשנה ראשונה נמי: אי קמייתא לא סלקא לה - בתרא נמי לא סלקא לה, דלאו לשם שמים נתגיירה! ולשון ראשון עיקר, ונראה בעיני;
- ^ שלא טבלה אמו כשנתגיירה
- ^ ואותה טבילה עולה לה לטבילת גירות, דדת יהודית היא