ביאור:בבלי יבמות דף ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

כולהו נמי [1] מדרשא אתו [2]! נהי דלענין ייבום אתיין מדרשא - עיקר איסורייהו [3] בהדיא כתיב בהו [4]; בתו [5] - עיקר איסורא מדרשא, דאמר רבא: אמר לי רב יצחק בר אבדימי: אתיא 'הנה' 'הנה' [6] אתיא 'זמה' 'זמה' [7]] - והרי בתו מאשתו בכלל בת אשתו, אבל בתו מאנוסתו לא משתמעא דכתיב 'ערות אשה', ולשון אישות - דעל ידי קידושין משמע; וגלי רחמנא בבת בתו ובת בנו מאנוסתו בהאי קרא (ויקרא יח י) ערות בת בנך או בת בתך [לא תגלה ערותן כי ערותך הנה] והכא לשון אישות לא כתיב; ואכתי 'בתו' לא כתיב הכא, וילפינן בגזירה שוה: כתיב הכא בקרא דאנוסה 'כי ערותך הנה' וכתיב בקרא אחרינא דאישות 'שארה הנה' - מה התם בתו כבת בתו - אף כאן בתו כבת בתו [## גזירה שוה מופנית משני הצדדים, כי אין צורך ב'שארה הנה' ואין צורך ב'ערותך הנה']; אתיא 'זמה' 'זמה' [8]. השתא דאמרת כל מלתא דאתיא מדרשא חביבא ליה, ליתני לאחות אשה לבסוף [9]? איידי דאיירי באיסור אחוותא - תנא אחות אשתו. וליתנייא להאי בבא לבסוף [10]? אלא תנא קורבי קורבי נקט [11]: תנא בתו ובת בתו ובת בנו דקרובי עצמו [12], ואיידי דתנא שלשה דורות למטה דידיה - תנא נמי שלשה דורות למטה דידה [13]; ואיידי דתנא שלשה דורות למטה דידה - תנא שלשה דורות למעלה דידה [14]; ותנא אחותו ואחות אמו דקרובי עצמו [15], ואיידי דאיירי באיסור אחוה תנא אחות אשתו; ובדין הוא דליקדמה לכלתו מקמי אשת אחיו שלא היה בעולמו, דלא משום קורבא הוא דאסירא [16], אלא איידי דאיירי באיסור אחוה - תנא אשת אחיו שלא היה בעולמו, והדר תנא כלתו.

ומאי איריא דתנא 'פוטרות' [17]? ליתני 'אוסרות' [18]? אי תנא 'אוסרות' הוה אמינא אסור לייבם, אבל מיחלץ חלצה [19] - קא משמע לן. וליתני 'אסורה לחלוץ'? מאי קעביד [איזה איסור יש אם יחלוץ?] [20]? אלמה לא [21]? [22]: אם אתה אומר 'חולצת' [23] מתייבמת! כיון דבמקום מצוה [24] - הוא דאסירה צרה [25], ושלא במקום מצוה שריא [26] - משום הכי תני 'פוטרות' [27].

ומאי איריא דתני 'מן החליצה ומן הייבום' - ליתני 'מן הייבום' לחודיה [28]? אי תנא 'מן הייבום' - הוה אמינא מיחלץ חלצה [29], יבומי לא מייבמה [30] - קא משמע לן [31]כל העולה לייבום [32] עולה לחליצה [33] וכל שאינו עולה לייבום [34] אינו עולה לחליצה [35]. [36]

וליתני 'מן הייבום ומן החליצה' [37]? אי נמי 'מן החליצה' לחודה? אבא שאול היא, דאמר: מצות חליצה קודמת למצות ייבום [38].

מנינא דרישא [39] למעוטי מאי, ומנינא דסיפא [40] למעוטי מאי?


עמוד ב

למעוטי דרב ודרב אסי [41]. לרב ולרב אסי - למעוטי מאי?: אי סבירא להו דהדדי - חדא למעוטי צרת ממאנת [42] וחדא למעוטי צרת מחזיר גרושתו [43]; ואי לא סבירא להו דהדדי: חדא למעוטי דחבריה, וחדא למעוטי או צרת ממאנת או צרת מחזיר גרושתו. לרב ולרב אסי ליתנינהו [44], לפי שאינה בצרת צרה [45].

מנא הני מילי [46]? דתנו רבנן [דומה לספרא קדושים פרשתא י פ"יא הלכות י-יג]: '(ויקרא יח יח) [ו]אשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה בחייה': 'עליה' מה תלמוד לומר? [47]? לפי שנאמר [דברים כה,ה: כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר] יבמה יבא עליה [ולקחה לו לאשה ויבמה] שומע אני אפילו באחת מכל עריות האמורות בתורה הכתוב מדבר [48]! נאמר כאן 'עליה' ונאמר להלן 'עליה' [## נראה שכאן גזירה שוה מופנית!]: מה להלן במקום מצוה - אף כאן במקום מצוה, ואמר רחמנא 'לא תקח'; ואין לי אלא היא, צרתה מנין? תלמוד לומר: 'לצרור' (ויקרא יח יח: ואשה אל אחתה לא תקח לצרר, לגלות ערותה עליה בחייה); [הלכה יא] ואין לי אלא צרתה, צרת צרתה מניין? תלמוד לומר: 'לצרור' ולא 'לצור' [49]; ואין לי אלא אחות אשה, שאר עריות מניין? אמרת: מה אחות אשה מיוחדת, שהיא ערוה, וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת [50] ואסורה ליבם - אף כל שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת - אסורה ליבם [## מה מצינו!]; ואין לי אלא הן, צרותיהן מניין? אמרת: מה אחות אשה מיוחדת שהיא ערוה, וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת, ואסורה ליבם, וצרתה אסורה - אף כל שהיא ערוה, וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת, ואסורה ליבם - צרתה אסורה [## מה מצינו]; מכאן אמרו חכמים: חמש עשרה נשים [51] פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום עד סוף העולם. [הלכה יב] יכול שאני מרבה אף שש עריות חמורות מאלו [52] שיהו צרותיהם אסורות [53]? אמרת: מה אחות אשתו מיוחדת שהיא ערוה, וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת, ואפשר לינשא לאחים, ואסורה ליבם, וצרתה אסורה - אף כל שהיא ערוה, וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת, ואפשר לינשא לאחים, ואסורה ליבם - צרתה אסורה, יצאו שש עריות חמורות מאלו: הואיל דאי אפשר לינשא לאחים צרותיהן מותרות, שאין צרה אלא מאח [54]. [הלכה יג] אזהרה שמענו, עונש מניין [55]? אמר קרא (ויקרא יח כט) כי כל אשר יעשה מכל התועבות [האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם].'

טעמא, דכתב רחמנא 'עליה', הא לאו הכי הוה אמינא: אחות אשה מייבמת [56] - מאי טעמא [57]? דאמרינן אתי עשה [58] ודחי לא תעשה [59]. אימר דאמרינן 'אתי עשה ודחי לא תעשה' - לא תעשה גרידא; לא תעשה שיש בו כרת מי דחי? ותו, לא תעשה גרידא מנלן דדחי?

הערות[עריכה]

  1. ^ לענין פטור ייבום
  2. ^ מאחות אשה
  3. ^ משום ערוה בכל מקום
  4. ^ אבל
  5. ^ מאנוסתו, דאיירי בה במתניתין
  6. ^ לאיסורא
  7. ^ לשריפה; דבתו מאשתו - וכן בת בתו ובת בנו - ילפא מ-'ערות אשה ובתה לא תגלה [את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה היא [ויקרא יח,יז
  8. ^ לשריפה: כתיב הכא בבתו מאשתו (ויקרא יח יז)'זמה היא' וכתיב בשריפה: [ויקרא כ,יד: ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה] זמה היא באש ישרפו [אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם] - מה להלן שריפה אף כאן שריפה; ובתו מאנוסתו - הא ילפינן מ'הנה' 'הנה' מבת אשתו
  9. ^ דכולהו מינה ילפינן לענין פטור ייבום לקמן
  10. ^ כל איסור [אחוותא] ליתני לבסוף, ויקדים כלתו לאחותו כי היכי דתיהוי אחות אשה לבסוף
  11. ^ הנך דקריב ליה טפי נקט ברישא
  12. ^ ואין בכולן קרובות כאלו
  13. ^ דאשתו, ואף על גב דהנך לאו משום קורבה דידיה - אסירן ליה
  14. ^ חמותו; ולמעלה דידיה לא מצי למיתני מידי, דהא אמו לא אתיא ליה לייבום שהרי אסורה לאחיו מאביו משום אשת אביו
  15. ^ טפי מכלתו: דכלתו לאו קרובתו היא, אלא מכח קדושי בנו נאסרה עליו
  16. ^ כלומר וכיון דקרובין נקט ואזיל, וכלתו ואשת אחיו שלא היה בעולמו ואשת אחיו מאמו - לאו משום קורבא דידיה הוא דאסירן ליה, בדין הוא דליתני כלתו מקמי אשת אחיו שלא היה בעולמו ומקמי אשת אחיו מאמו נמי, משום דכלתו חמירא טפי מנייהו, והוה ליה למנקט חומרי כיון דלא מצי למינקט קורבי
  17. ^ דמשמע פטורות הן, [אבל] ואי בעי מייבם
  18. ^ דהא ודאי אסורות הן, מאחר שאינן זקוקות לייבום וקיימי באיסור אשת אח
  19. ^ הוה אמינא אוסרות לייבום; וחליצה לא משתמעא מהכא, שאין איסור בחליצה, והוה אמינא: מיחלץ חלצי על כרחו, שאין אשת אח מאב בלא בנים נפטרת בלא חליצה
  20. ^ והלכך לא שייך לשון איסור בחליצה אלא לשון פטור
  21. ^ שייך [לשון] איסור
  22. ^ הא ודאי שייך
  23. ^ אתי למימר
  24. ^ מצות יבום
  25. ^ צרת הבת וכדמפרש במתניתין, דמשפטרה הכתוב מזיקת ייבום קיימא ליה באשת אח שיש לו בנים
  26. ^ כגון נכרי שנעשה חתנו, ולו אשה אחרת, ומת - מותרת אשתו לחמיו, כדתנן (לקמן דף יג,א) גבי שש עריות חמורות מאלו במתניתין
  27. ^ דאי תנא 'אוסרות' - משמע שהבת אוסרתה עליו ליקח, [וק"ו], שלא במקום מצוה, אבל 'פוטרות' לא משתמע איסורא משום צרתה של בת, אלא הבת פוטרתה מייבום, ואיסורא שכיב עלה ממילא, דהויא באיסור אשת אח שיש לה בנים; ומשום אשת אח הוא דמיתסר; 'שלא במקום מצוה' -דליכא, איסור אשת אח עלה שריא
  28. ^ דהא עיקר מצוה היא וחליצה ממילא משתמע
  29. ^ שלא להפקיע מצות ייבום
  30. ^ אבל יבומי לא משום גזירת הכתוב ד'לצרור'
  31. ^ מתניתין הואיל ופטרה הבת מזיקת יבום - פטורה מן החליצה, ד
  32. ^ לזיקת ייבום
  33. ^ לזיקת חליצה
  34. ^ לזיקת ייבום
  35. ^ פטורה מן החליצה
  36. ^ וכל היכא דאמרינן 'חולצת ולא מתייבמת' - משום ספקא הוא.
  37. ^ וניתני ייבום ברישא דהוא עיקר, דהא כתיב 'אם לא יחפוץ האיש לקחת... וחלצה (דברים כה ז-ט), הא אם חפץ לייבם, מייבם - אלמא מצות ייבום ברישא
  38. ^ בפרק 'החולץ' (לקמן לט,ב): 'אבא שאול אומר: הכונס יבמתו לשום נוי ולשום אישות כאילו פוגע בערוה, וקרוב בעיני להיות הולד ממזר'
  39. ^ דמשמע ט"ו ותו לא
  40. ^ 'הרי אלו פוטרות', דמשמע אלו ותו לא
  41. ^ דאמר רב: צרת סוטה אסורה: שאם זינתה אשתו ולו אשה אחרת ומת בלא בנים - שתיהן פטורות; ורב אסי אמר: צרת אילונית אסורה: שאם היה נשוי אילונית ואשה אחרת ומת בלא בנים - שתיהן פטורות; ותרוייהו בפירקין (דף יא,ב)
  42. ^ הרי שהיה לאחיו יתומה קטנה ואשה אחרת ומת, ומיאנה הקטנה ביבם זה - היא וצרתה אסורה לו, ומתניתין אשמעינן דאף על גב דאסירא עליה - לא מיפטרה מחליצה, דהך איסורא מדרבנן היא, כדאיתא בפירקין: גזירה משום צרת בתו ממאנת
  43. ^ אחיו שגירש אחת משתי נשיו ונשאת לאחר, ועבר והחזירה לאחר מיתת בעלה, ומת בלא בנים - שתיהן אסורות להתייבם; ואשמועינן מיעוטא דמתניתין דחליצה בעיא
  44. ^ לסוטה ואילונית בהדי הנך דמתניתין
  45. ^ הואיל ופוטרות צרותיהן: דכל הנך דמתניתין איכא למיתני 'הלכה צרתה ונשאת לאחיו השני כו', שהרי אינה ערוה אלא לזה, אבל לאחיו השני ראויות הן, ואם ייבם אפילו את הצרה ולו אשה אחרת, ומת, ונפלו לפני זה - פטורה אף הנכרית, מפני שהיא צרת צרתה של בתו; אבל בסוטה ואילונית ליכא למיתני 'הלכה צרתה ונשאת לאחיו השני', דהא על כל האחין היא אסורה ושהאיסור בא לה מכח קדושי בעלה הראשון, וכולן שוין בהן
  46. ^ דערוה וצרתה וצרת צרתה לעולם פטורות
  47. ^ לכתוב 'לגלות ערותה בחייה' ותשמע נמי שבחיי אשתו נאסרת עליו אחותה, ולאחר מיתה מותרת
  48. ^ אפילו נפלה לפניו לייבום אחת מן העריות תתייבם
  49. ^ צרות הרבה משמע, מדלא כתיב 'לצור'
  50. ^ בפרשת עריות כתיב בתר כולהו (ויקרא יח כט) 'ונכרתו הנפשות העושות', וכל שזדונו כרת שגגתו חטאת, כדיליף בפירקין (דף ט,ב)
  51. ^ תו ליכא עריות בכרת חוץ משש עריות של משנתינו שאין בהם צד ייבום לעולם
  52. ^ שנשואות לאחרים
  53. ^ לינשא לזה
  54. ^ הואיל ופטרה הכתוב מזיקתו הרי היא עליו באיסור אשת אח שיש לה בנים שהיא בכרת דכתיב ערות אשת אחיך אבל בעלמא לא רמי' איסור אשת אח עלה ושריא ליה
  55. ^ אם ייבם ערוה או צרתה
  56. ^ מייבם
  57. ^ והלא בכרת קאי עלה
  58. ^ דייבום
  59. ^ דמקרא ילפינן דאתי עשה ודחי לא תעשה, כדמפרש ואזיל