ביאור:בבלי יבמות דף צח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

הא איסורא איכא ^[1]!? הוא הדין דאפילו איסורא נמי ליכא, ואיידי דבעי למיתני סיפא 'אבל חייבין' - תנא נמי רישא 'אין חייבין'.

אמר רבא: הא דאמור רבנן 'אין אב למצרי' ^[2] - לא תימא משום דשטופי בזמה דלא ידיע ^[3], אבל ידיע ^[4] חיישינן ^[5], אלא אפילו דידיע נמי לא חיישינן; דהא שני אחין תאומים דטפה אחת היה ונחלקה לשתים וקתני סיפא '[היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה] לא חולצין ולא מייבמין' - שמע מינה אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה ^[6] דכתיב [יחזקאל כג,כ: ותעגבה על פלגשיהם אשר] בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם ^[7]. ^[8]

תא שמע, דאמר רבי יוסי: 'מעשה בניפטיים הגר שנשא אשת אחיו מאמו ובא מעשה לפני חכמים ואמרו 'אין אישות לגר. ואלא גר דקדיש הכי נמי לא תפסי בה קדושין? אלא אימא 'אין איסור אשת אח לגר'; מאי לאו דנסבא אח ^[9] כשהוא גר [אחיו התגייר] ^[10]? לא, דנסבא כשהוא עובד כוכבים ^[11]. כשהוא עובד כוכבים מאי למימרא [מה בא מימרא זו להשמיענו? מה החידוש]? מהו דתימא 'ליגזור כשהוא עובד כוכבים אטו כשהוא גר' - קא משמע לן.

תא שמע, דאמר בן יאסיין: 'כשהלכתי לכרכי הים מצאתי גר אחד שנשא אשת אחיו מאמו. אמרתי לו: בני - מי הרשך? אמר לי: הרי אשה ^[12] ושבעה בניה ^[13]; על ספסל זה ישב רבי עקיבא ואמר שני דברים: גר נושא אשת אחיו מאמו; ואמר: (יונה ג א) ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר' שנית דברה עמו שכינה, שלישית לא דברה עמו שכינה'; קתני מיהת 'גר נושא אשת אחיו מאמו' מאי לאו דנסבא אחיו כשהוא גר? לא דנסבא כשהוא עובד כוכבים. מאי למימרא [מה בא מימרא זו להשמיענו? מה החידוש]? מהו דתימא 'נגזור כשהוא עובד כוכבים אטו כשהוא גר' - קא משמע לן.

ומי מהימן? והאמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא - אם קודם ^[14] מעשה ^[15] אמרה ^[16] - שומעין לו, ואם לאו ^[17] - אין שומעין לו ^[18]!? איבעית אימא: מורה ובא היה, ואיבעית אימא: משום דקאמר 'הרי אשה ושבעה בניה' ^[19], ואיבעית אימא: שאני הכא דקאמר מעשה אחרינא בהדה ^[20].

אמר מר: (יונה ג א) ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר' - שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו'; והא כתיב (מלכים ב יד כה) הוא ^[21] השיב את גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא [אשר מגת החפר] [והנה דבר אתו הקב"ה פעם נוספת]!? אמר רבינא: על עסקי נינוה קאמר ^[22]. רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר: כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא: כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה - כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה.

תא שמע: 'גר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה - יש לו שְׁאֵר האם, ואין לו שאר האב. כיצד? נשא אחותו מן האם ^[23] – יוציא ^[24]; מן האב – יקיים ^[25]; אחות האב מן האם – יוציא ^[26];

עמוד ב

מן האב – יקיים; אחות האם מן האם – יוציא; מן האב: רבי מאיר אומר: יוציא ^[27], וחכמים אומרים: יקיים ^[28]; שהיה רבי מאיר אומר: כל ערוה שהיא משום שאר האם – יוציא; משום האב – יקיים; ומותר באשת אחיו ^[29] מאמו ^[30], ובאשת אחי אביו; ושאר כל העריות מותרות לו; לאיתויי אשת האב . נשא אשה ובתה ^[31] - כונס אחת ומוציא אחת ^[32]; לכתחלה לא יכנוס ^[33]; מתה אשתו - מותר בחמותו ^[34]. ואיכא דתני 'אסור בחמותו' ^[35]. קתני מיהת 'מותר באשת אחיו'; מאי? לאו דנסבה אחיו כשהוא גר? לא, דנסבה כשהוא עובד כוכבים. מאי למימרא? מהו דתימא 'ליגזור כשהוא עובד כוכבים אטו כשהוא גר' - קא משמע לן.

אמר מר: 'נשא אשה ובתה כונס אחת ומוציא אחת; לכתחלה לא יכנוס' - השתא אפוקי מפיק, לכתחלה מיבעיא? התם קאי, והכי קאמר: הך דאמור רבנן 'יקיים' ^[36] - לכתחלה לא יכנוס. 'מתה אשתו מותר בחמותו' ואיכא דתני 'אסור בחמותו': חדא כרבי ישמעאל וחדא כרבי עקיבא ^[37]: מאן דאסר - כרבי ישמעאל, דאמר 'חמותו לאחר מיתה באיסורא קיימא', וגבי גר גזרו ביה רבנן; ומאן דשרי - כרבי עקיבא, דאמר 'חמותו לאחר מיתה - קלש ליה איסורא' ^[38], וגבי גר לא גזרו ביה רבנן.

משנה: חמש נשים שנתערבו ולדותיהן ^[39]; הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו - ארבעה חולצין ^[40] לאחת ^[41] ואחד מייבם אותה ^[42]; הוא ושלשה ^[43] חולצין לאחת - ואחד מייבם ^[44]; נמצאו ארבע חליצות וייבום לכל אחת ואחת ^[45].

גמרא: ודוקא מיחלץ ^[46] והדר יבומי ^[47], אבל יבומי ברישא – לא, דקפגע ביבמה לשוק. מאי 'הוא ושלשה חולצין לאחת' ^[48]? ^[49] דלא תימא ליבמינהו חד לכולהו, אלא כל חד וחד מייבם חדא דלמא מתרמיא ליה דידיה. [סוף דברי רש"י על המשנה גם הסבירו את דברי הגמרא האלו.]

תנו רבנן: 'מקצתן אחין ומקצתן שאין אחין - האחין חולצין, ושאין אחין ^[50] מייבמין'. מאי קאמר? אמר רב ספרא: הכי קאמר: מקצתן ^[51] אחין ^[52] מן האב, ומקצתן ^[53] אחין מן האם ^[54] - אחין מן האם חולצין ^[55] ואחין מן האב ^[56] מייבמין ^[57]; מקצתן ^[58] כהנים, ומקצתן שאינן כהנים - כהנים חולצין ^[59], שאינן כהנים מייבמין ^[60]; מקצתן כהנים ומקצתן אחין מן האם - אלו ואלו חולצין ולא מייבמין.

הערות[עריכה]

^ מדרבנן, דלא ליתי לאיחלופי בישראל, וקשיא לרב אחא
^ ואפילו היכא דליכא למימר כקטן שנולד דמי, כגון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה, דיש לו שאר מן האם כשאר ישראל גמור, ואין לו שאר מן האב
^ אבוה מנו?
^ כגון היו אביו ואמו חבושים בבית האסורים דלא נבעלה לאחר
^ ואי נולד בקדושה, דליכא למימר 'כקטן שנולד' - ליהוי ליה נמי שאֵר אב, דהא ודאי אבוה הוא
^ ומסיפא יליף טעמא
^ 'זרמת' = זרע, שהוא יורה כחץ כזרם מים המקלח בכח
^ דאי מרישא [שני אחים תאומים גרים, וכן משוחררים - לא חולצין ולא מייבמין, ואין חייבין משום אשת אח] - לא מצי למילף, דאפילו שאֵר האם אין לו: דטעמא לאו משום דזרמת סוסים הוא, אלא משום דכקטן שנולד דמי.
^ אחיו המת
^ דהויא קידושיו קידושין [ואחרכך נשא אשה ואחרכך מת], ושריא לאחיו [נפטיים]- דאין לו אחוה, דכקטן שנולד דמי
^ ומשנתגייר לא ידעָהּ, דלא הוה ליה בה קידושין, הלכך שרי לאחוה
^ גיורת
^ שהתיר להן רבי עקיבא לישא איש את אשת אחיו, ומהן למדתי
^ שבא
^ לידו
^ היה רגיל לשנותו לתלמידיו
^ הואיל ודבר חידוש הוא
^ שמא בשביל מעשה שבא לידו אומרה
^ ראיה של קודם לכן הביא
^ דקאמר מילתא דיונה בן אמתי בהדה, ומגו דמהימן אהא - מהימן נמי אהא, דניכרין דברי אמת, שביחד קבלן
^ ירבעם בן יואש
^ דלא דברה עמו על עסקי נינוה אלא שתי פעמים
^ שנולדה בהיותה עובדת כוכבים
^ ואף על גב דלאו אחותו היא, דכקטן שנולד דמי: גזירה דלמא אתי למנסב אחותו שנולדה אחריו, דבההיא איכא כרת: דלידת שניהם בקדושה, ואחותו גמורה מן האם הויא, כישראלית שילדה בן ובת
^ שהכל יודעין דאין אב לעובד כוכבים, ואי נמי אתי למנסב בת אביו שיוליד מאשה אחרת משנתגייר - לא איכפת לן, דהא לאו בנו הוא
^ גזירה משום אחותו מן האם כדאמרן
^ הואיל ואיכא צד אם
^ דלא דמיא לאחות האב מן האם; דבההיא איכא למגזר משום אחותו מן האם, דדמיא לה, אבל אחות האם מן האב - לא דמיא לאחותו מן האם
^ ואפילו
^ שנולד בהיותו עובד כוכבים, ולא גזור רבנן משום אשת אחיו הנולד אחריו, דבקורבה גזור רבנן אבל במידי דלא אתי אלא ע"י קידושין לא גזור
^ אגר דעלמא קאי, שנשא בהיותו עובד כוכבים אשה ובתה, ונתגיירו עמו; דאילו האי דנולד בקדושה לא נסיב אשה ובתה! ואי תימא שנשא גיורות שנתגיירו האם והבת, דלית להו קורבה דכקטן שנולד דמי - למה לי גר? אפילו בישראל נמי מצי למימר הכי
^ דלא ליתי למישרי בישראל אשה ובתה
^ לקמן מפרש
^ דכולי האי לא גזור רבנן
^ פלוגתייהו מפרש לקמן
^ כגון אחותו מן האב וחברותיה
^ פלוגתא דרבי ישמעאל ורבי עקיבא מפרש [לעיל] ב'האשה רבה' (דף צד,ב)
^ דלגבי ישראל אינה בשריפה
^ זכרים, ויש לכל אחת בן ודאי שלא נתערב
^ בן ודאי של כל אחת מן הארבע חולץ
^ מהן, דכל חד ספק ליה באשת אחיו
^ ובן החמישית ישאנה ממה נפשך: אם אשת אחיו היא - הרי טוב; ואם לאו - הרי חלץ לה יבמה
^ זה שייבם חולץ לאחרת ושלשה עמו
^ והחמישי מייבם ממה נפשך; וחוזרים השנים הללו וחולצין לשלישית ושנים עמהן, והחמישי מייבם; וכן כולם
^ ארבעה חולצין תחלה לפי שאין אחד רשאי לייבם עד שיחלצו לה הארבעה, דלא ליפגע ביבמה לשוק; והוא הדין נמי דמצו ארבעה למיחלץ לכולהו, והחמישי ישא את כולן, אלא אמרינן בגמרא דהכי שפיר טפי - דלמא לכל חד מתרמיא דידיה ומיקיימא מצות ייבום
^ מכל ארבעה הודאין
^ לחמישי
^ מאי איכפת לן אי חלצי לה הנך ארבעה גופייהו והאי דייבם לקמייתא לייבם נמי הך
^ ומשני:
^ הכי גרסינן: שאינן אחין
^ של ודאין
^ לבני התערובות
^ יש להן בהני תערובות
^ שלא מן האב, לבד אחים שיש להן בתוכן מן האב; כגון: ראובן שנשא רחל וחנה, וילדה לו רחל את יוסף; גירשה לרחל ונשאָהּ בועז, ולו בן מאשה אחרת, ונתעברה רחל וילדה היא וחנה אשתו של ראובן, ושלש נשים אחרות - חמשה זכרים במחבא, ונתערבו; נמצא שיש לו ליוסף בתערובות הללו שני אחין: אחד מן האב ואחד מן האם: בנה של חנה אחִיו מן האב, ובנה של רחל מבועז - אחִיו מן האם
^ יוסף זה, שיש לו בתערובות אח מן האם - חולץ לכולן, לפטור את אשת אחיו מן האב, ואינו רשאי לייבם אחת מהן אפילו לאחר חליצתה מארבעה חבריו, שמא יפגע באשת אחיו מאמו, שהיא בכרת
^ ארבעה האחרים שאין להם בתערובות אלא אחין מן האב
^ כל אחת ואחת, אחר שחלצה מן הארבעה - ישאנה החמישי; נמצא אחד מייבם שתים, או יהיו לאחת חמש חליצות; והכי מיתוקמא לישנא קמייתא דשמעתא: מקצתן אחין של ודאין אחין מן האם לאחד מן התערובות, ומקצתן שאינן להם אחין מן האם אלא מן האב - אחין חולצין: אותן שהן אחין מן האם חולצין לכולם, ושאינן אחין להן מן האם אלא מן האב מייבמין
^ של ודאין ותערובתן
^ לכולן
^ ואי אפשר להם לייבם, הואיל וחלצה ארבע חליצות - שמא האחד החולץ לה היה יבמה, וחליצתו חליצה, וכהן אסור בה

[1] מדרבנן, דלא ליתי לאיחלופי בישראל, וקשיא לרב אחא

[2] ואפילו היכא דליכא למימר כקטן שנולד דמי, כגון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה, דיש לו שאר מן האם כשאר ישראל גמור, ואין לו שאר מן האב

[3] אבוה מנו?

[4] כגון היו אביו ואמו חבושים בבית האסורים דלא נבעלה לאחר

[5] ואי נולד בקדושה, דליכא למימר 'כקטן שנולד' - ליהוי ליה נמי שאֵר אב, דהא ודאי אבוה הוא

[6] ומסיפא יליף טעמא

[7] 'זרמת' = זרע, שהוא יורה כחץ כזרם מים המקלח בכח

[8] דאי מרישא [שני אחים תאומים גרים, וכן משוחררים - לא חולצין ולא מייבמין, ואין חייבין משום אשת אח] - לא מצי למילף, דאפילו שאֵר האם אין לו: דטעמא לאו משום דזרמת סוסים הוא, אלא משום דכקטן שנולד דמי.

[9] אחיו המת

[10] דהויא קידושיו קידושין [ואחרכך נשא אשה ואחרכך מת], ושריא לאחיו [נפטיים]- דאין לו אחוה, דכקטן שנולד דמי

[11] ומשנתגייר לא ידעָהּ, דלא הוה ליה בה קידושין, הלכך שרי לאחוה

[12] גיורת

[13] שהתיר להן רבי עקיבא לישא איש את אשת אחיו, ומהן למדתי

[14] שבא

[15] לידו

[16] היה רגיל לשנותו לתלמידיו

[17] הואיל ודבר חידוש הוא

[18] שמא בשביל מעשה שבא לידו אומרה

[19] ראיה של קודם לכן הביא

[20] דקאמר מילתא דיונה בן אמתי בהדה, ומגו דמהימן אהא - מהימן נמי אהא, דניכרין דברי אמת, שביחד קבלן

[21] ירבעם בן יואש

[22] דלא דברה עמו על עסקי נינוה אלא שתי פעמים

[23] שנולדה בהיותה עובדת כוכבים

[24] ואף על גב דלאו אחותו היא, דכקטן שנולד דמי: גזירה דלמא אתי למנסב אחותו שנולדה אחריו, דבההיא איכא כרת: דלידת שניהם בקדושה, ואחותו גמורה מן האם הויא, כישראלית שילדה בן ובת

[25] שהכל יודעין דאין אב לעובד כוכבים, ואי נמי אתי למנסב בת אביו שיוליד מאשה אחרת משנתגייר - לא איכפת לן, דהא לאו בנו הוא

[26] גזירה משום אחותו מן האם כדאמרן

[27] הואיל ואיכא צד אם

[28] דלא דמיא לאחות האב מן האם; דבההיא איכא למגזר משום אחותו מן האם, דדמיא לה, אבל אחות האם מן האב - לא דמיא לאחותו מן האם

[29] ואפילו

[30] שנולד בהיותו עובד כוכבים, ולא גזור רבנן משום אשת אחיו הנולד אחריו, דבקורבה גזור רבנן אבל במידי דלא אתי אלא ע"י קידושין לא גזור

[31] אגר דעלמא קאי, שנשא בהיותו עובד כוכבים אשה ובתה, ונתגיירו עמו; דאילו האי דנולד בקדושה לא נסיב אשה ובתה! ואי תימא שנשא גיורות שנתגיירו האם והבת, דלית להו קורבה דכקטן שנולד דמי - למה לי גר? אפילו בישראל נמי מצי למימר הכי

[32] דלא ליתי למישרי בישראל אשה ובתה

[33] לקמן מפרש

[34] דכולי האי לא גזור רבנן

[35] פלוגתייהו מפרש לקמן

[36] כגון אחותו מן האב וחברותיה

[37] פלוגתא דרבי ישמעאל ורבי עקיבא מפרש [לעיל] ב'האשה רבה' (דף צד,ב)

[38] דלגבי ישראל אינה בשריפה

[39] זכרים, ויש לכל אחת בן ודאי שלא נתערב

[40] בן ודאי של כל אחת מן הארבע חולץ

[41] מהן, דכל חד ספק ליה באשת אחיו

[42] ובן החמישית ישאנה ממה נפשך: אם אשת אחיו היא - הרי טוב; ואם לאו - הרי חלץ לה יבמה

[43] זה שייבם חולץ לאחרת ושלשה עמו

[44] והחמישי מייבם ממה נפשך; וחוזרים השנים הללו וחולצין לשלישית ושנים עמהן, והחמישי מייבם; וכן כולם

[45] ארבעה חולצין תחלה לפי שאין אחד רשאי לייבם עד שיחלצו לה הארבעה, דלא ליפגע ביבמה לשוק; והוא הדין נמי דמצו ארבעה למיחלץ לכולהו, והחמישי ישא את כולן, אלא אמרינן בגמרא דהכי שפיר טפי - דלמא לכל חד מתרמיא דידיה ומיקיימא מצות ייבום

[46] מכל ארבעה הודאין

[47] לחמישי

[48] מאי איכפת לן אי חלצי לה הנך ארבעה גופייהו והאי דייבם לקמייתא לייבם נמי הך

[49] ומשני:

[50] הכי גרסינן: שאינן אחין

[51] של ודאין

[52] לבני התערובות

[53] יש להן בהני תערובות

[54] שלא מן האב, לבד אחים שיש להן בתוכן מן האב; כגון: ראובן שנשא רחל וחנה, וילדה לו רחל את יוסף; גירשה לרחל ונשאָהּ בועז, ולו בן מאשה אחרת, ונתעברה רחל וילדה היא וחנה אשתו של ראובן, ושלש נשים אחרות - חמשה זכרים במחבא, ונתערבו; נמצא שיש לו ליוסף בתערובות הללו שני אחין: אחד מן האב ואחד מן האם: בנה של חנה אחִיו מן האב, ובנה של רחל מבועז - אחִיו מן האם

[55] יוסף זה, שיש לו בתערובות אח מן האם - חולץ לכולן, לפטור את אשת אחיו מן האב, ואינו רשאי לייבם אחת מהן אפילו לאחר חליצתה מארבעה חבריו, שמא יפגע באשת אחיו מאמו, שהיא בכרת

[56] ארבעה האחרים שאין להם בתערובות אלא אחין מן האב

[57] כל אחת ואחת, אחר שחלצה מן הארבעה - ישאנה החמישי; נמצא אחד מייבם שתים, או יהיו לאחת חמש חליצות; והכי מיתוקמא לישנא קמייתא דשמעתא: מקצתן אחין של ודאין אחין מן האם לאחד מן התערובות, ומקצתן שאינן להם אחין מן האם אלא מן האב - אחין חולצין: אותן שהן אחין מן האם חולצין לכולם, ושאינן אחין להן מן האם אלא מן האב מייבמין

[58] של ודאין ותערובתן

[59] לכולן

[60] ואי אפשר להם לייבם, הואיל וחלצה ארבע חליצות - שמא האחד החולץ לה היה יבמה, וחליצתו חליצה, וכהן אסור בה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]