ביאור:בבלי יבמות דף עג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

(במדבר יט יט) והזה הטהור על הטמא [ביום השלישי וביום השביעי; וחטאו ביום השביעי, וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב]; 'טהור' [1], מכלל שהוא טמא! [2] - לימד על טבול יום שכשר בפרה.

בעו מיניה מרב ששת: ערל מהו במעשר? כי היכי דיליף פסח ממעשר לענין אנינות [3] יליף נמי מעשר מפסח לענין ערלות? או דלמא חמור מקל יליף, קל מחמור לא יליף?

אמר להו: תניתוה [בכורים פ"ב מ"א]: 'התרומה והבכורים חייבים עליהן מיתה [4] וחומש [5], ואסורין לזרים, והן נכסי כהן [6], ועולין באחד ומאה [7], וטעונין רחיצת ידים [8] והערב שמש [9]; הרי אלו בתרומה ובבכורים, מה שאין כן במעשר' - ואם איתא [10] - ניתני 'ערל אסור בהן מה שאין כן במעשר'!? תנא ושייר. ומאי שייר דהאי שייר? שִייר, דקא תני סיפא: 'יש במעשר ובבכורים מה שאין כן בתרומה: שהמעשר והבכורים טעונין הבאת מקום [11] וטעונין וידוי [12] ואסור [13] לאונן; ורבי שמעון מתיר [14]; וחייבין [15] בביעור [16]; ורבי שמעון פוטר [17]' - ואילו [18] 'אסור לבער מהן בטומאה [19],


עמוד ב

ואוכלן בטומאת עצמן [20] לוקה [21], מה שאין כן בתרומה' – לא קתני! אלמא תני ושייר [22]!

'ואסורין לאונן, ורבי שמעון מתיר': מנא להו? דכתיב (דברים יב יז) 'לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך [ובכרת בקרך וצאנך; וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך] ותרומת ידך', ואמר מר [23]: 'תרומת ידך' - אלו בכורים [24]; ואיתקש בכורים למעשר: מה מעשר אסור לאונן - אף בכורים אסור לאונן; ורבי שמעון? 'תרומה' קרינהו רחמנא: מה תרומה מותרת לאונן [25] - אף בכורים מותר לאונן.

'וחייבין בביעור, ורבי שמעון פוטר': מר [26] מקיש [27] ומר [רבי שמעון] לא מקיש.

'ואסור לבער מהן בטומאה ואוכלן בטומאת עצמן לוקה' - מנלן? דתניא [ספרי דברים פיסקא שג]: 'רבי שמעון אומר: [דברים כו,יד: לא אכלתי באני ממנו, ו]לא בערתי ממנו בטמא [ולא נתתי ממנו למת; שמעתי בקול ה' אלקי, עשיתי ככל אשר צויתני] - בין שאני טמא והוא טהור בין שאני טהור והוא טמא; והיכא מוזהר על אכילתו - איני יודע'. [28] טומאת הגוף בהדיא כתיב ביה: (ויקרא כב ו) נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים [29] [30]? [31] הכי קמיבעיא ליה: טומאת עצמו מנין? תלמוד לומר: לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך [ותירושך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך], ולהלן הוא אומר [32] (דברים טו כב) בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל, ותנא דבי רבי ישמעאל: 'אפילו טמא וטהור אוכלין על שולחן אחד בקערה אחת ואינן חוששין', וקאמר רחמנא: ההוא דאמרי לך התם 'בשעריך תאכלנו' [33] - [34] הכא [35] לא תיכול.

'מה שאין כן בתרומה' - מנא לן? אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: דאמר קרא: [דברים כו,יד: לא אכלתי באני ממנו ו]לא בערתי ממנו בטמא [ולא נתתי ממנו למת; שמעתי בקול ה' אלקי, עשיתי ככל אשר צויתני]- ממנו אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר שמן של תרומה שנטמא. ואימא 'ממנו אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר שמן של קדש [36] שנטמא'? לאו קל וחומר הוא?: ומה מעשר הקל, אמרה תורה 'לא בערתי ממנו בטמא', קדש, חמור לא כל שכן?! אי הכי תרומה נמי קל וחומר הוא? הא - כתיב 'ממנו' [ולא מתרומה]. ומה ראית? מסתברא: קדש לא ממעיטנא, שכן [37] פנקעכ"ס: פגול נותר קרבן [38] מעילה [39] כרת [40] ואסור לאונן! אדרבה: תרומה לא ממעיטנא, שכן מחפ"ז: מיתה [41] וחומש [42] ואין לה פדיון [43] ואסורה לזרים [44]! הנך נפישן. ואיבעית אימא: כרת עדיפא.

'ואוכלן בטומאת עצמן לוקה מה שאין כן בתרומה' - מילקא הוא דלא לקי, הא איסורא איכא [45]; מנלן? אמר קרא: (דברים טו כב) בשעריך תאכלנו [הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל]- לזה ולא לאחר, ולאו הבא מכלל עשה – עשה.

אמר רב אשי: מרישא נמי שמעת מינה דתנא ושייר: מדלא קתני

הערות[עריכה]

  1. ^ שטהרתי לך כאן
  2. ^ לדבר אחר- כגון טבול יום שטמא לתרומה; דאי סלקא דעתא טהור ממש - לישתוק קרא מיניה, ואנא ידענא דטמא אסור בפרה, דהא 'חטאת' קרייה רחמנא! אלא מאי 'טהור'? - טהור כל דהו, ואשכחן טבול יום דמיקרי טהור, דכתיב (ויקרא יד ח,ט; טו,יג; במדבר יט,יט) ורחץ במים וטהר
  3. ^ גבי מעשר כתיב, ולא בפסח, ומיניה ילפינן
  4. ^ טמא האוכלהּ [את התרומה], כדכתיב (ויקרא כב ט) ומתו בו כי יחללוהו; ובכורים כתרומה, דאמר מר (מכות יז א) 'ותרומת ידך' [דברים יב,יז] - אלו הבכורים
  5. ^ זר האוכלן בשוגג; אבל במעשר שני – לא, דהא זרים אכלי ליה, ואין חומש אלא בפודה את מעשרו
  6. ^ לקדש בהן את האשה, וליקח בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה; אבל מעשר - לא ניתן אלא לאכילה ושתיה וסיכה, ואין אשה מתקדשת בו; וסתם משנה – רבי מאיר דאמר (ב"ק סט,ב) מעשר - ממון גבוה הוא; ואף על גב דקולא הוא לגבי תרומה ובכורים, אפילו הכי חשיב ליה; והכי נמי אמרינן בבבא מציעא פרק 'הזהב' (נג,א) דקולא הוא
  7. ^ אבל מעשר בטל ברוב, ולא בעי אחד ומאה
  8. ^ אפילו הן פירות, דסתם ידים שניות הן מדרבנן, ופוסלות את התרומה, אבל מעשר וחולין קיימא לן (חולין קו א): 'הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח'
  9. ^ כדילפינן בהאי פירקא (לקמן עד,ב): טבול יום מותר במעשר ואסור בתרומה
  10. ^ דקל מחמור לא יליף, ומותר ערל במעשר
  11. ^ אבל תרומה נאכלת בגבולין
  12. ^ (דברים כו יג) בערתי הקדש מן הבית, (דברים כו י) הנה הבאתי את ראשית בבכורים
  13. ^ בכורים
  14. ^ בכורים לאונן, ולקמן מפרש טעמייהו
  15. ^ בכורים ומעשר שני
  16. ^ בשנה השלישית שאם שהה מעשרותיו שנה ראשונה ושניה - מוליכן בשלישית לירושלים, ומתודה: בערתי הקדש מן הבית וכו', ואם לא הוליכן - מתבערין בכל מקום שהן
  17. ^ בבכורים
  18. ^ לתנא קמא, דמקיש בכורים למעשר לכל מילי – הוה ליה למיתני 'ואסור להדליק מהן אם נטמאו' דאין טומאתן מתירתן להבערה, ולא אמרינן אף על גב דלא ניתן מעשר אלא לאכילה ושתיה וסיכה, כדכתיב (שם יד) 'ואכלת' - הני מילי טהור אבל היכא דנטמא, דלא חזי לאכילה, ידליק בו, אלא
  19. ^ כדכתיב (שם כו,יד) ולא בערתי ממנו בטמא
  20. ^ שהגוף טהור והם טמאים
  21. ^ כדיליף לקמן
  22. ^ ומדלא קתני ליה - שמע מינה תנא ושייר
  23. ^ במסכת מכות (דף יז,א) [ספרי דברים פיסקא עב ד"ה מעשר]
  24. ^ דבעי הבאת מקום כדכתיב (דברים כו ב) ושמת בטנא והלכת; והתם אשמעינן [שיש מצות] עשה, והכא אשמעינן אזהרת לאו לאוכלן בגבולין, דאילו תרומה ממש - קדשי הגבול היא, ולא בעיא חומה
  25. ^ כדאמר בריש פירקין (דף ע,א) 'זרות אמרתי לך ולא אנינות'
  26. ^ תנא קמא
  27. ^ למעשר, דכתיב ביה (דברים כו יג) בערתי הקדש
  28. ^ והיכן מוזהר על אכילה איני יודע ת"ל לא תוכל כו' - והכי גרסינן ללישנא דברייתא בספרי גבי האי קרא ד'לא תוכל': מכלל שנאמר לא בערתי ממנו בטמא - בין שאני טמא והוא טהור, בין שאני טהור והוא טמא; והיכן מוזהר על אכילה? איני יודע! ת"ל לא תוכל כו'. והכי פירושו: מכלל שנאמר בוידוי מעשר 'לא בערתי ממנו בטמא', דמשמע: בין שאני טמא כו' - הוא מתודה שלא בערו באש ולא הדליק בו את הנר, וכל שכן בטהור, דלא ניתן אלא לאכילה ושתיה וסיכה - וממילא שמעינן - מדלא הוצרך להתודות על הטהור - שמע מינה הכי קאמר: אפילו בשעת הטומאה, שלא יכולתי לאוכלו - לא נתתיו להדלקה! אלמא אינו נאכל בטומאה; והיכן מוזהר על כך? איני יודע לאו מפורש, לכך נאמר 'לא תוכל' והשתא פריך הש"ס, מקמי דליסליק למילתיה:
  29. ^ ומוקמינן האי קרא במעשר לקמן בפירקין (דף עד,ב) כדכתיב: כי אם רחץ בשרו במים - ולא בעי הערב שמש!
  30. ^ ואמאי קתני 'איני יודע'
  31. ^ ומשנינן:
  32. ^ בפסולי המוקדשין קאי לאחר פדיונן שאוכלן זר
  33. ^ דקשרי ליה לטהור לאוכלו אחר שנגע טמא בקערה ונטמאה
  34. ^ קאמינא לך
  35. ^ במעשר שני
  36. ^ כגון שהוקדש למנחות ונטמא
  37. ^ מצינו חומרות בקודש ואין נוהגות בתרומה
  38. ^ וקרוי קרבן להביאו לפנים
  39. ^ ויש בו מעילה לנהנה ממנו בשוגג
  40. ^ לאוכלו בטומאת הגוף
  41. ^ מיתה לאוכלו בטומאת הגוף, דכתיב (ויקרא כב ט) ומתו בו כי יחללוהו
  42. ^ לזר האוכלה בשוגג לעולם, ואף על פי שמותרת לכהנים; אבל קדש - משעה שיש לו שעת היתר לכהנים אין בו מעילה ולא חומש
  43. ^ לתרומה; אבל מצינו פדיון לקדש עד שלא קידש בכלי
  44. ^ ותרומה אסורה לזרים אבל קדשים קלים מותרים לזרים
  45. ^ לאכול תרומה טמאה