ביאור:בבלי יבמות דף נ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אלו שני דורות [1]: זכה משלימין לו, לא זכה פוחתין לו - דברי רבי עקיבא, וחכמים אומרים: זכה - מוסיפים לו [2], לא זכה - פוחתין לו. אמרו לו לרבי עקיבא: הרי הוא אומר 'והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה'! אמר להם: משלו [של חזקיהו עצמו] הוסיפו לו [3]; תדע [4]: שהרי נביא עומד ומתנבא [5]: [מלכים א יג,ב: ויקרא על המזבח בדבר ה' ויאמר: מזבח מזבח, כה אמר ה':] הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו [וזבח עליך את כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך] [6] - ועדיין לא נולד מנשה [7]! ורבנן? מי כתיב 'מחזקיה'? 'לבית דוד' כתיב! אי מחזקיה נולד' אי מאינש אחרינא.

אשתו שמתה [מותר באחותה; גרשה ומתה - מותר באחותה; נשאת לאחר ומתה - מותר באחותה] יבמתו שמתה [מותר באחותה; חלץ לה ומתה - מותר באחותה; נשאת לאחר ומתה - מותר באחותה]: אמר רב יוסף: כאן שנה רבי משנה שאינה צריכה [8].

הדרן עלך 'החולץ'

יבמות פרק חמישי רבן גמליאל

[הקדמת רש"י:] סדר משנה זו שלא תטעה לשבש הגירסא שבספרים: סדר יבם אחד ויבמה אחת: תחלה מפרש דין גט וחליצה וביאה שאחר מאמר, ואחר כך מפרש דין מאמר וביאה וחליצה שאחר הגט, ואחר כך דין מאמר וגט וביאה שאחר החליצה, ואחר כך דין מאמר וגט וחליצה שאחר הביאה; וכן סדר יבם אחד ושתי יבמות. רבן גמליאל אומר: אין גט אחר גט [9], ולא מאמר אחר מאמר [10], ולא בעילה אחר בעילה [11], ולא חליצה אחר חליצה; וחכמים אומרים: יש גט אחר גט [12], ויש מאמר אחר מאמר, אבל לא אחר בעילה ולא אחר חליצה כלום. כיצד? [13] עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט - צריכה הימנו חליצה [14]; עשה מאמר וחליצה - צריכה הימנו גט [15]; עשה מאמר ובעל - הרי זו כמצותה [16]; נתן גט ועשה מאמר [17] - צריכה גט [18] וחליצה [19]; נתן גט [20] ובעל - צריכה גט [21] וחליצה [22]; נתן גט וחלץ - אין אחר חליצה כלום [23]; חלץ ועשה [24] מאמר, [25] נתן גט [26], ובעל [27], או בעל ועשה מאמר, [28] נתן גט [29] וחלץ [30] - אין אחר חליצה כלום [31];


עמוד ב

המשך המשנה: אחת יבמה אחת ליבם אחד ואחת שתי יבמות ליבם אחד [32] כיצד [33]? עשה מאמר בזו ומאמר בזו - צריכות שני גיטין [34] וחליצה [35]; מאמר בזו וגט לזו - צריכה גט וחליצה [36]; מאמר בזו ובעל את זו [37] - צריכות שני גיטין [38] וחליצה [39]; מאמר בזו וחלץ לזו - הראשונה צריכה גט [40]; גט לזו וגט לזו - צריכות הימנו חליצה [41]; גט לזו ובעל את זו - צריכה גט וחליצה [42]; גט לזו ומאמר בזו - צריכה גט וחליצה; גט לזו וחלץ לזו - אין אחר חליצה כלום [43]; חלץ וחלץ [44], או חלץ ועשה מאמר [45]נתן גט [46] ובעל [47], או בעל [48] ובעל [49], או בעל ועשה מאמר [50], [51] נתן גט [52] [ו]חלץ [53] [54] - אין אחר חליצה כלום [55]; בין יבם אחד לשתי יבמות, בין שני יבמין ליבמה אחת [56] - חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל, או בעל ועשה מאמר ונתן גט וחלץ - אין אחר חליצה כלום [57] - בין בתחלה, בין באמצע [58] בין בסוף [59]; והבעילה בזמן שהיא בתחלה - אין אחריה כלום; באמצע ובסוף יש אחריה כלום. רבי נחמיה אומר: אחת בעילה ואחת חליצה בין בתחלה בין באמצע [60] בין בסוף [61] אין אחריה כלום [62].


גמרא: עד כאן לא פליגי אלא בגט אחר גט ומאמר אחר מאמר, אבל גט אחד ביבמה [63] [ו]מאמר אחד ביבמה מהני [64].

מאי טעמא אמור רבנן גט ביבמה מהני [65]? משום דמהני בעלמא [66]; דאי אמרת [67] לא מהני [68] - אמרי [69] גט להוציאה וחליצה להוציאה, ומדגט לא מהני - חליצה נמי לא מהני, ואתי למיבעל אחר חליצה!

ומאי טעמא אמור רבנן מאמר ביבמה מהני [70]? משום דמהני בעלמא [71]; דאי אמרת 'לא מהני' - אמרי 'מאמר לקנות וביאה לקנות, ומדמאמר לא מהני - ביאה נמי לא מהניא ואתי למיבעל אחר ביאה [72]!

ומאי טעמא אמור רבנן ביאה פסולה יש אחריה כלום [73]? אמרי: אי ביאה אחר הגט היא [74] - גזירה ביאה אחר הגט משום ביאה אחר חליצה [75]; ואי ביאה אחר מאמר היא [76] גזירה ביאה אחר מאמר משום ביאה אחר ביאה [77].

ומאי טעמא אמור רבנן האי חליצה פסולה [78] אין אחריה כלום [79]? אמרי: מאי לגזור? נגזור חליצה אחר הגט משום חליצה אחר חליצה [80] - כל כי הני תחלוץ ותיזיל [81]? ליגזור חליצה אחר מאמר משום חליצה אחר ביאה [82] - אטו חליצה אחר מאמר מי לא בעיא גט למאמרו [83]? חליצה אחר ביאה נמי בעיא גט לביאתו.

אמר רבא:

הערות[עריכה]

  1. ^ שנים שפוסקין לאדם בשעת לידתו
  2. ^ והאי 'אמלא' - לשון תוספת הוא
  3. ^ אלא שמתחלה היו רוצים לפחות משניו
  4. ^ שמתחלה כשנולד נפסקו לו כל אותו תוספת
  5. ^ בימי ירבעם, שנים הרבה קודם
  6. ^ ובשעת חליו של חזקיה
  7. ^ שממנו יצא יאשיהו; הוי אומר בשעת חליו גזרו לפחות מִשָּׁנָיו, וכשזכה השלימו לו
  8. ^ דזיל קרי בי רב הוא: 'עליה בחייה' - שלא נאסרה אחותה אלא בחייה
  9. ^ שתי יבמות לאדם אחד מאח אחד, ונתן גט לזו וגט לזו - אינו אסור בקרובות שניה, דאי קמא אהני - הא פקעה זיקה דתרוייהו, והוי כמגרש נכרית; ואי קמא לא אהני למידחי - בתרא נמי לא אהני, והלכך לאו גרושתו היא; וכן שני יבמין ליבמה אחת, ונתן זה גט וזה גט - האחרון אינו כלום ומותר בקרובותיה, וטעמא כדפרישית
  10. ^ בין ביבם אחד לשתי יבמות, בין שני יבמים ליבמה אחת: האחרון אין כלום לפסול את הראשונה עליו, ואינה צריכה הימנו גט, ולא ליאסר בקרובות השניה
  11. ^ בא על זו וחזר ובא הוא או אחיו על צרתה - ביאת זנות בעלמא הוא, ואין אסור בקרובותיה
  12. ^ דקמא לא דחה לגמרי, הלכך אכתי איכא פלגא זיקה, דהא בעיא חליצה! הלכך אהני בתרא, והויא גרושתו, ואסור בקרובותיה
  13. ^ לאו אפלוגתא קאי, אלא מלתא באנפי נפשה היא, ואיבם אחד ואיבמה אחת קאי, והכי קאמר: כיצד דין יבם ויבמה; והכי מפרש בגמרא.
  14. ^ ואם רצה לכנוס - לא יכנוס, דכיון דהתחיל בגירושין - קיימא עליה ב'לא יבנה' [דברים כה,ט]
  15. ^ דחליצה אפקעתה לזיקתה, ובעי גט לאפקועי קדושין דיליה, דחליצה לא מפקעת קידושין
  16. ^ מפרש בגמרא: אף זו כמצותה
  17. ^ באותה יבמה עצמה - אפילו רבן גמליאל מודה דיש מאמר אחר הגט, דמספקא ליה אי גט דחי אי לא, ודלמא גט לא דחי, ואהני מאמר יבמין בה; וכ"ש לרבנן דאמרי גט דוחה קצת ומשייר קצת אהני מאמר למיקני שיורא דגט
  18. ^ למאמרו
  19. ^ לזיקתו, ויבומי לא - דמגט קמא קיימא עליה ב'לא יבנה' [דברים כה,ט]
  20. ^ אסור לקיימה דקמה עליה ב'לא יבנה' [דברים כה,ט]
  21. ^ לביאתו
  22. ^ לזיקתו: גט לביאתו - ואפילו לרבי עקיבא, דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין - דהא הך מתניתין כולה רבי עקיבא היא, כדמפרש בגמרא - הכא מודי דתפסי קידושי ביאה, דגט לאו כחליצה דמי לאפקועי כולה זיקה; הלכך לא עמדה עליו בלאו גמור; ובגט לחודיה לא מפטרא [כמו] שאחר כונס את יבמתו שיכול לפוטרה בגט, משום דהוי ביאה פסולה משום גט קמא ולא קניא לגמרי
  23. ^ ואף על גב דחליצה פסולה היא, דאי הוה בעי לייבומי לא מצי, ואפילו הכי דחיא לגמרי ואין אחריה כלום, דאי הדר ומקדש לה במאמר או בביאה - לא בעינן גט, וכדרבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין; והכי מפרש בגמרא, דמתניתין - רבי עקיבא היא
  24. ^ בה
  25. ^ או
  26. ^ אחר חליצה
  27. ^ או בעל אחר חליצה - אינו כלום, כדתני בסיפא 'אין אחר חליצה כלום': שאין מאמר וביאה תופסין בה אחר חליצה, כרבי עקיבא [## דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין]; וגט דאחר חליצה לא הוה צריך למיתני לאשמועינן דאין כלום, דלמאי ליהני? ליתסורי בקרובותיה? הא מיתסר וקאי מחמת חליצה! אלא איידי דבעי למיתני גט דאחר בעילה, כדקתני 'או בעל ועשה מאמר ונתן גט' - לאשמועינן דאין לאחר ביאה כלום זיקת יבומים, ובהאי גט סגי ליה בלא חליצה - תנא נמי גט דאחר חליצה; והכי מפרש בגמרא
  28. ^ או
  29. ^ אחר ביאה
  30. ^ או חלץ אחר ביאה - אין לאחר ביאה כלום זיקת יבמים, דגט שנתן אחר ביאה מגרש לה כאשתו גמורה, ולא בעיא חליצה; ואם רצה להחזיר – מחזירה, וחליצה שעשה אחר ביאה אינה מועלת כלום, דאין עליה זיקת יבמין; ומאמר דאחר ביאה לא הוה צריך למיתני, דפשיטא לן דלא מהני: דלמאי ליהני? הא אפילו מאמר אחר מאמר ביבם אחד ויבמה אחת - בתרא כמאן דליתיה דמי, דמאי קעביד? הא מיתסר וקאי בקרובותיה! אלא: איידי דתנא רישא 'חלץ ועשה מאמר' דאיצטריך לאשמועינן כרבי עקיבא דאין קידושין תופסין בחלוצתו - תנא נמי 'בעל ועשה מאמר' והכי מפרש בגמרא
  31. ^ ארישא קאי, וכדפרישית לעיל, ואלישנא דסיפא, דקתני 'או בעל ועשה מאמר או נתן גט וחלץ' הוה שייך למיתני 'אין אחר ביאה כלום'! ובגמרא קא בעי ליה
  32. ^ שוין, כמו שאמרנו: שיש אחר גט ראשון או אחר מאמר ראשון כלום, ואין אחר ביאה שבתחלה או אחר חליצה כלום
  33. ^ בשתי יבמות ליבם אחד
  34. ^ כרבנן, דיש מאמר אחר מאמר, וייבומי – לא: דהיכי ליעביד?: אי לייבומי לתרוייהו - הוו להו שני בתים! ואי לחדא, הואיל וחברתה ביה אגידא הוה ליה בונה שני בתים!
  35. ^ לאחת מהן, ופוטרת צרתה
  36. ^ פסל גט של אחרונה את הראשונה, דקם ליה ב'לא יבנה', וצריכה גט למאמרו וחליצה לזיקתו: דחליצה לא מפקעא קידושין, וגט לא מפקע זיקה
  37. ^ אסור לקיימה, דהואיל וקמייתא אגידא ביה - הוו להו שני בתים
  38. ^ זו גט למאמרו, וזו גט לביאתו
  39. ^ לאחת מהן, ופוטרת צרתה; אבל בגט לחודיה לא נפקא בעלת ביאה, הואיל דביאה פסולה היא
  40. ^ בעלת מאמר הראשונה צריכה גט למאמר, דחליצה דאידך לא מפקעה למאמרו
  41. ^ אחת, ואִסוּר בקרובות שניה - דרבנן הוא, דאמרי יש גט אחר גט
  42. ^ ואסור לקיימה, דקמה עליה ב'לא יבנה' משום גט דראשונה; ובגט לחודיה לא נפקא משום דביאה פסולה היא
  43. ^ דאי הדר מקדש לה לצרתה - לא תפסי בה קידושין כרבי עקיבא
  44. ^ וקתני סיפא 'אין לאחר חליצה כלום' - שום זיקת יבמין; וחליצה בתרייתא לאו כלום היא
  45. ^ ו
  46. ^ וכן חלץ לזו ומאמר לזו, וכן נתן גט לזו אחר חליצת זו
  47. ^ וכן בעל לזו אחר חליצה של זו - אין מעשה האחרון כלום
  48. ^ תחלה וחזר
  49. ^ לשניה
  50. ^ בשניה
  51. ^ או
  52. ^ לשניה או
  53. ^ לשניה
  54. ^ - אין אחר ביאה ראשונה כלום, ומעשה אחרון לא חשיב, ומותר בקרובות שניה
  55. ^ ארישא קאי ואסיפא שייך למימר 'אין אחר ביאה כלום', ובגמרא קמיבעיא לה
  56. ^ בכל הדין האמור למעלה ביבם אחד ובשתי יבמות
  57. ^ איבם אחד ואיבמה אחת קמהדר, ואף על גב דתניא לעיל - הדר תניא הכא, משום סיפא: דבעי לפלוגי בין ביאה לחליצה, כדקתני: חליצה - בין בתחלה בין באמצע בין בסוף אין אחריה כלום, והבעילה - בזמן שהיא בתחלה כו'; ולאשמועינן פלוגתא דרבי נחמיה ורבנן
  58. ^ בין מאמר לגט, כגון גט לזו וחלץ לזו, וחזר ועשה בה מאמר או בבעלת הגט - לא מהני מאמר ולא בעיא גט למאמרו
  59. ^ אחר מאמר וגט חלץ - אין אחריה כלום, וחליצה גמורה היא, ואי הדר עביד מאמר - לא בעיא גט, דחליצה גירושין גמורים היא וקמה בלאו גמור עליה, ואף על גב דחליצה פסולה הואי
  60. ^ כגון: גט לזו ובעל לזו, וחזר ועשה מאמר בשלישית - אסור בקרובותיה
  61. ^ גט לזו ומאמר לזו וחזר ובא על האחת - יש אחר ביאה זו זיקת יבמין, וכי מפיק לה - בעיא חליצה, ולא סגי לה בגט
  62. ^ ונפקא בגט ובלא חליצה ואי הדר קדיש לאידך אחר ביאה - לא מהני
  63. ^ או
  64. ^ מהני גט ביבמה למיקם עליה ב'לא יבנה', ושוב לא ייבם, ומאמר ביבמה מהני לה להצריכה גט למאמרו אי בעי לאפוקה
  65. ^ הא מדאורייתא חליצה הוא דמהני בה, ומשום גט לא קרינא בה ש'לא בנה'
  66. ^ בכל הנשים להתגרש
  67. ^ הכא
  68. ^ ואם רצה לכונסה אחר הגט - יכנוס
  69. ^ אינשי:
  70. ^ לאסור חברתה עליו? הא מן התורה קנין לא הוי ביבמה אלא בביאה
  71. ^ קידושי אשה קונים אותה
  72. ^ והוה ליה בונה שתי בתים, דאיסורא דאורייתא
  73. ^ ביאה פסולה יש אחריה זיקת יבמין כדתנן לעיל: מאמר בזו ובעל לזו - צריכות שני גיטין וחליצה, ולא אמרינן תיסגי לבעלת ביאה בגט בלא חליצה ותיפטר אף חברתה בביאתה מן החליצה
  74. ^ כגון גט לזו ובעל לזו דאמרינן צריכה גט וחליצה ולא סגי בגט לחודיה כשאר יבמה שכונסה
  75. ^ דאי אמרת תיסגי לה בגט - אתי למימר: מדקניא ביאה אחר הגט בביאה גרידתא - אלמא מעליותא היא, ואתי למיבעל לכתחלה אחר חליצה
  76. ^ כגון מאמר לזו ובעל לזו
  77. ^ להכי תנן 'צריכות שנים - גט וחליצה': דאי אמרת בגט סגי לה - אמרי ביאה של זו אחר קנין של זו מעליותא היא, ואתי למעבד ביאה אחר ביאה, וקא פגע באיסור אשת אח
  78. ^ שאחר גט או אחר מאמר
  79. ^ דאי הדר עבד מאמר או גט לשלישית - לא מהני
  80. ^ דלא ליתי למיחלץ לשתי יבמות זו אחר זו, או שני יבמין ליבמה אחת זה אחר זה
  81. ^ כלומר: מאי איכפת לן כל ימיה תחלוץ
  82. ^ דלא ליתי למימר 'יבמה כנוסה יוצאת בחליצה בלא גט' - לא אתו למימר הכי
  83. ^ והא דאמרינן 'אין אחריה כלום' - בדבר העשוי אחריה קאמר, דאי הדר עביד גט או מאמר או חליצה בחברתה - לא מיתסר בקרובותיה