ביאור:בבלי יבמות דף לא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת יבמות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
כיון דקא מצרכת חליצה - מידע ידעי [1] דחומרא בעלמא הוא. אי הכי, גירושין נמי ליתני [2] וליצרכה חליצה, ומידע ידעי דחומרא בעלמא הוא [3]!? אם אתה אומר חולצת - מתייבמת [4]! הכא נמי [5] אם אתה אומר חולצת – מתייבמת! ותתייבם ואין בכך כלום אחזקה קא קיימא [6].
איתיביה אביי [יבמות פ"ז מ"ד]: 'נפל הבית עליו ועל בת אחיו [7] ואין ידוע איזה מהם מת ראשון - צרתה חולצת [8] ולא מתייבמת [9]'; אמאי? הכא נמי נימא 'אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ומספק אתה בא לאוסרה - אל תאסרנה מספק'? וכי תימא הכי נמי לחומרא - חומרא דאתי לידי קולא הוא, שאם אתה אומר 'חולצת'– [עלולים לחשוב שגם] מתייבמת!? גירושין, דשכיחי, גזרו בהו רבנן [10]; מפולת, דלא שכיחי, לא גזרו בהו רבנן; אי נמי גירושין דקיימא ערוה [11] דקא מוכח [12], וצרתה קמצרכת לה חליצה - אמרי קמו ביה רבנן בגיטא, דגיטא מעליא הוא [13] ואתו לייבומי לצרה; [14] מפולת [15] - מי [16] 'קמו בהו רבנן במפולת' [17]? וגבי גירושין מי לא תנן? והתנן '[18]: 'היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה: קרוב לה – מגורשת, קרוב לו - אינה מגורשת; מחצה על מחצה - מגורשת ואינה מגורשת', ואמרינן: למאי הלכתא [19]? דאי כהן הוא - אסורה ליה, ואי ערוה היא - צרתה בעיא חליצה, ולא אמרינן "שאם אתה אומר 'חולצת' – מתייבמת"? הא - איתמר עלה (גיטין עח ב) רבה ורב יוסף, דאמרי תרווייהו: הכא בשתי כיתי עדים עסקינן: אחת אומרת "קרוב לה" ואחת אומרת "קרוב לו", דהוה ליה ספיקא דאורייתא [20], "ומתניתין דהכא בכת אחת [21] דהוה ליה ספיקא דרבנן [22]. וממאי דמתניתין דהכא בכת אחת? דומיא דקדושין: מה קדושין בכת אחת - אף גרושין בכת אחת [23]. וקדושין גופייהו ממאי דבכת אחת? דלמא בשתי כיתי עדים? אי בשתי כיתי עדים [24] – [25] 'תתייבם ואין בכך כלום' [26]. [27] קיימי עדים וקאמרי "קרוב לה" ואת אמרת 'תתייבם ואין בכך כלום' [28]? ותו [ראיה נוספת לחיזוק לדברי אביי, אך לא אביי אמר אותה]: [29] בשתי כיתי עדים נמי ספיקא דרבנן היא, דאמרינן: אוקי תרי לבהדי תרי, ואשה אוקמה אחזקה [30] - מידי דהוה אנכסי דבר שטיא [בן שטיון: אדם שהיה לעיתים שוטה ולפעמים חלים] (כתובות כ א): דבר שטיא זבין נכסי; אתו בי תרי ואמרי "כשהוא חלים זבין" ואתו בי תרי ואמרו "כשהוא שוטה זבין", ואמר רב אשי: אוקי תרי להדי תרי
וארעא אוקמא בחזקת בר שטיא! אלא אמר אביי (איוב לו לג) יגיד עליו ריעו [מקנה אף על עולה]: תנא בקידושין [31] והוא הדין לגירושין, תנא בגירושין [32] והוא הדין לקידושין. אמר ליה רבא: אי 'יגיד עליו ריעו' - מאי 'זהו' דקתני?
אלא אמר רבא: כל [ספק] שיש בקידושין [33] - יש [34] בגירושין; ויש בגירושין מה שאין בקידושין [35], ו'זהו' דגירושין - לאו דוקא [36], אלא משום דתנא 'זהו' בקידושין [37] - תנא נמי 'זהו' בגירושין. ו'זהו' דקידושין - למעוטי מאי? למעוטי זמן, דליכא בקידושין. ומפני מה לא תקנו זמן בקידושין? הניחא למאן דאמר 'משום פירי' [38] - ארוסה לית לה פירי [39], אלא למאן דאמר 'משום בת אחותו' [40] - ליתקין זמן [41]!? משום דאיכא דמקדש בכספא ואיכא דמקדש בשטרא - לא תקון רבנן זמן.
אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי: והא עבדא [42] דאיכא דקני בכספא ואיכא בשטרא ותקון רבנן זמן [43]? התם רובא בשטרא, הכא רובא בכספא; אי בעית אימא: משום דלא אפשר, היכי ליעביד?: לינחה גבי דידה - מחקה ליה [44], לינחה גבי דידיה - זמנין דבת אחותו היא ומחפה עלה; לינחה גבי עדים [45] אי דזכירי [46] - ליתו ליסהוד! ואי לא [47] - זמנין דחזו מכתבא ואתו מסהדי, [48] ורחמנא אמר [49] 'מפיהם ולא מפי כתבם' [50]. אי הכי בגירושין נמי נימא הכי [51]? התם להצלה דידה קאתי [52], הכא לחובה דידה קאתי [53].
משנה:
שלשה אחין נשואין שלש נכריות, ומת אחד מהן, ועשה בה השני מאמר, ומת - הרי אלו חולצות ולא מתייבמות, שנאמר [דברים כה,ה: כי ישבו אחים יחדו] ומת אחד מהם [ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר] יבמה יבא עליה [ולקחה לו לאשה ויבמה] - שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת שני יבמין [54].
רבי שמעון אומר: מייבם לאיזו שירצה [55] וחולץ לשניה [56].
גמרא: [57] ואי זיקת שני יבמין דאורייתא - חליצה נמי לא תיבעי!? אלא מדרבנן [58], וגזירה [59] שמא יאמרו 'שתי יבמות הבאות מבית אחד מתייבמות'. ונייבם לחדא וניחלוץ לחדא? גזירה שמא יאמרו 'בית אחד מקצתו בנוי
הערות[עריכה]
- ^ דקידושי דבת אחיו לאו קידושין; והאי דלא מתייבמת צרתה -
- ^ ספק קרוב לו
- ^ כלומר: אי חיישת דלא לימרו אינשי מדחלצה ודאי גירושין גמורין נינהו, דאי קדיש לה למגורשת איניש דעלמא והדר קדיש לאחותה דקמייתא, קדיש דבתרייתא - לאו קידושין: לא תיחוש להכי, דמדלא מתייבמת צרתה - מידע ידעי דחליצה חומרא בעלמא הוא
- ^ וקמייבם צרת ערוה - דאוקמה אחזקה ופגע בכרת
- ^ גבי קידושין אמאי חולצת? הא אתי לייבומי! ודלמא קידושי ערוה קידושי הוו וקמייבם לצרת ערוה
- ^ בחזקת היתר לייבם
- ^ והיא אשתו
- ^ לא מיפטרא בולא כלום משום צרת ערוה - שמא היא מתה ראשונה ואחר כך מת הוא; ותנן 'וכולן אם מתו'- העריות קודם לבעליהן – 'צרותיהן מותרות' בפרק קמא
- ^ שמא הוא מת ראשון והויא לה הך צרת בתו
- ^ דספק גירושין בערוה - לא תחלוץ הצרה, שאם אתה אומר 'חולצת' - [עלולים לחשוב שגם] מתייבמת
- ^ קמן
- ^ וקמוכחת דהכל רואין שזו צרת ערוה היתה
- ^ ואין זו צרת ערוה
- ^ אבל
- ^ א"נ מצרכת לה חליצה
- ^ אתי למימר
- ^ אלו הדיינים המצריכים אותה חליצה - נביאים הם, וידעו שהיא מתה ראשונה דליתי לייבם לצרה - ומידע ידעי דהאי דחלצה - משום ספיקא היה [ודאי אין חשש כזה]
- ^ מפרש במסכת גיטין [פ"ח מ"ב; בבלי דף עח,א]
- ^ קתני מגורשת
- ^ כיון דתרי אמרי "קרוב לה" - לא מצי לאוקמי צרה אחזקה ולמיפטרא לעלמא בלא חליצה
- ^ עד אומר "קרוב לו" ועד אומר "קרוב לה"
- ^ הלכך בקידושין - הוא דאיכא למיתנייה, משום דבחזקת היתר לייבם קיימא, ומשום עד אחד דאמר "קרוב לה" לא מפקינן לה מחזקה, וחלצה; אבל בגירושין ליכא למתנייה, דבחזקת היתר לשוק קיימא, ועד אחד דאמר "קרוב לה" בעי לאפוקי מחזקה; וכיון דליכא עדות שלם - אזלינן לקולא וקא מוקמינן אחזקה, ולא בעיא חליצה, שאם אתה אומר 'חולצת' [עלולים לחשוב שגם] מתייבמת
- ^ כלומר: אי הוה תני להו דעל כרחך הוה מיתוקמא דומיא דקידושין - משום הכי לא תני לה
- ^ לא הוה תני 'ולא מתייבמת'
- ^ אלא
- ^ דהא אוקמת אחזקה דמותרת לייבם הואי
- ^ ופרכינן:
- ^ והאמרת שתי כיתי עדים ספיקא דאורייתא היא
- ^ ובגירושין גופייהו
- ^ אף על גב דכת אחת אומרת "קרוב לה" - לא הוה לן לאפוקי מחזקת היתר לשוק, כיון דאיכא כת אחריתי דאמרה "קרוב לו", ואמאי קתני 'חולצת'
- ^ ספק קרוב לו כו'
- ^ כתב בכתב ידו וכו'
- ^ כגון ספק קרוב לו וכו'
- ^ הוי נמי ספק
- ^ שאין ספק לענין קדושין, כגון זמן, כדמפרש לקמן: דבשטר קידושין כגון המקדש בשטר - לא תקנו זמן
- ^ דמשמעו 'זהו דהוי ספק בגירושין', אבל ספק קרוב לא הוי ספק לגירושין
- ^ דדוקא 'זהו' דקא משמע לן זהו - ספק קרוב - הוא דשייך בקידושין, אבל ספק זמן לא שייך בהו
- ^ בגיטין בפרק 'כל הגט' (דף כו,ב): מפני מה תקנו חכמים זמן בגיטין? משום פירי: לידע מאימתי תגבה מבעלה פירות שאכל מנכסי מלוג שלה, דקסבר משעה שנתן עיניו בה לגרשה שוב אין לו לבעל פירות
- ^ לפיכך לא תקנוהו בשטר קידושין: שאין הבעל אוכל פירות עד שתכנס לחופה, דכי תקון רבנן פירי לבעל - משום פרקונה, ופרקונה לא קא מחייב בה אלא מכתובה ואילך, דתנאי כתובה הוא: 'דאם תשתבאי אפרקינך' [בכתובות פרק נערה (דף נא,ב)]
- ^ שמא יהא נשוי בת אחותו ותזנה תחתיו ויראה עדים ממשמשין ובאין ויחוס עליה ויגרשנה, ויאמר: "קודם זנות שאתם מעידים כבר נתגרשה"
- ^ נמי בשטר קדושין, שמא תזנה ויאמר "קודם קידושין הוה"
- ^ מכירת עבד
- ^ בכל שטרי מכירה [של עבד כדי] לידע מאיזה זמן יאכל פירות שזה קנה נכסי עבדו
- ^ לזמן, ותאמר קודם קידושין היה זנות זה
- ^ מאי מהני?
- ^ אימת הוה קידושין - אפילו אינו כתוב בשטר מצו לאסהודי
- ^ אלא להכי אמרת: דמהני דזימנין דלא דכירי
- ^ והאי לאו עדות הוא:
- ^ על פי שנים עדים (דברים יז ו)
- ^ ולא שיעידו על פי כתבם
- ^ אמאי תקנו זמן משום בת אחותו - גבי מאן נינחיה
- ^ וליכא למיחש דלמא מחקה ליה: דכי אתו סהדי דזינתה, אי לא מייתא שטרא דאיגרשה מקמי הכי - מוקמינן לה בחזקת אשת איש! ומיהו אי לא תקון רבנן זמן - הוה מצי לאחפויי עלה, ומספיקא לא קטלינן לה, אבל השתא דתקון רבנן, אי לא מייתא ליה - מוקמינן לה אחזקה וקטלינן לה
- ^ זמן דקידושין, ואי תקון לה רבנן זמן וזינתה - כבשה ליה לשטרא או מחקה ליה, וקיימא אחזקת פנויה כדמעיקרא
- ^ דכל זמן שלא כנסהּ זה - עדיין זיקת ראשון עליה, ונתוספת עליה זיקת מאמרו - הרי כשמת זה נותרו עלה זיקת שניהם, ואילו כנסהּ הוה פקעה זיקה דקמא, וכי מיית - לא הוה עלה אלא זיקת שני; אי נמי לא עבד בה מאמר - לא הוה עלה אלא זיקת ראשון
- ^ כדקתני טעמא בפרק שני בברייתא: 'אם מאמרו של שני מאמר - אשת שני הוא בועל, ואם אינו מאמר - אשת ראשון הוא בועל!'
- ^ דחדא לא מיפטרא בביאה דאידך, דלמא מאמר לא קני, והוו להו שתי יבמות הבאות משני בתים, וייבומי תרווייהו נמי לא - דלמא מאמר קני והוו להו שתי יבמות הבאות מבית אחד
- ^ לרבנן פריך:
- ^ דמדאורייתא מאמר לא קני, והוו להו שתי יבמות משני בתים, ותרוייהו מצי לייבומי
- ^ ורבנן הוא דגזרו