ביאור:בבלי יבמות דף פט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

שנתן לה אחרון [1] גט - לא פסלה מן הכהונה' מכלל דלא בעיא גט [2], דאי בעיא גט - אמאי לא פסלה מן הכהונה [3]? אלא סיפא [4] אמרי: קידושי טעות הוו [5]? - רישא נמי אמרי נישואי טעות הוו!? קנסוה רבנן [6]. סיפא נמי ליקנסוה? רישא דעבדא איסורא – קנסוה; סיפא דלא עבדא איסורא - לא קנסוה רבנן.

אין לה כתובה: מאי טעמא? תקינו לה רבנן כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה; הא - תהא קלה בעיניו להוציאה.

אין לה פירות ולא מזונות ולא בלאות: תנאי כתובה ככתובה דמי. [7].

נטלה מזה ומזה: פשיטא!? מהו דתימא 'כיון דתפשה לא מפקינן מינה' - קא משמע לן.

הולד ממזר: [כאן מתחילה הגמרא בדיון ארוך כהקדמה לשאלה בדף פט,ב: א"ל ואת לא תסברא? והתנן: הולד ממזר מזה ומזה' - ממשנתנו; ויתכן שכל הלימוד הרשום כאן הינו בעצם לימוד לא של מסכת יבמות אלא של מסכת תרומות.] תנן התם [8]: 'אין תורמין מן הטמא על הטהור [9], ואם תרם בשוגג - תרומתו תרומה [10]; במזיד - לא עשה ולא כלום.'; מאי 'לא עשה ולא כלום'? אמר רב חסדא: לא עשה ולא כלום כל עיקר, דאפילו ההיא גריוא [כמות של סאה] [11] הדר לטיבליה. רב נתן ברבי אושעיא אמר: לא עשה ולא כלום לתקן את השירים [12], אבל תרומה הוי [13].

רב חסדא לא אמר כרב נתן ברבי אושעיא, דאי אמרת 'הוי תרומה' - זימנין דפשע ולא [14] מפריש [15]! מאי שנא מהא דתנן [16]: 'התורם קישות ונמצאת מרה [17], אבטיח ונמצאת סרוח – תרומה, ויחזור ויתרום'!? שוגג אמזיד קרמית? שוגג לא עבד איסורא, מזיד קעבד איסורא !?

ורמי שוגג אשוגג: הכא קתני: 'בשוגג - תרומתו תרומה'; התם קתני: 'תרומה ויחזור ויתרום'!? התם שוגג קרוב למזיד, דאיבעי ליה למיטעמיה.

ורמי מזיד אמזיד: הכא קתני 'במזיד לא עשה כלום', התם תנן [18] 'התורם משאין נקוב על נקוב - תרומה ויחזור ויתרום'!? בתרי מאני ציית [19]; בחד מנא לא ציית [20]. ולרב נתן ברבי אושעיא דאמר 'לא עשה ולא כלום' - לתקן שירים, אבל תרומה הוי [21] -


עמוד ב

מאי שנא מהא דתנן [22]: 'מן הנקוב על שאין נקוב - תרומתו תרומה, ולא תֵאָכֵל [23] עד שיוציא עליה [24] תרומה ומעשר ממקום אחר [25]?! שאני הכא [26]: דמדאורייתא תרומה מעלייתא היא [27], כדרבי אלעאי, דאמר רבי אלעאי: מנין לתורם מן הרעה על היפה - שתרומתו תרומה? דכתיב (במדבר יח לב) ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו [ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו]; [28] ואם אין קדוש – 'נשיאות חטא' למה? מיכן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה.



אמר ליה רבה לרב חסדא: לדידך, דאמרת 'לא עשה ולא כלום כל עיקר', דאפילו ההוא גריוא הדר לטיבליה - מאי טעמא? גזירה דלמא פשע ולא מפריש? מי איכא מידי דמדאורייתא הוי תרומה ומשום 'דלמא פשע' אפקוה רבנן לחולין? וכי בית דין מתנין לעקור דבר מן התורה? אמר ליה: ואת לא תסברא? והתנן 'הולד ממזר מזה ומזה' - בשלמא משני ממזר, אלא מראשון אמאי? אשתו היא, וישראל מעליא הוא - וקא שרינן ליה בממזרת!? אמר ליה: הכי אמר שמואל: 'אסור בממזרת'. וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: 'אסור בממזרת'. ואמאי קרי ליה 'ממזר'? לאוסרו בבת ישראל [29].

שלח ליה רב חסדא לרבה ביד רב אחא בר רב הונא: ואין בית דין מתנין לעקור דבר מן התורה? והתניא: 'מאימתי אדם יורש את אשתו קטנה [30]? בית שמאי אומרים משתעמוד בקומתה [31]; ובית הלל אומרים: משתכנס לחופה; רבי אליעזר אומר: משתבעל; ויורשה ומיטמא לה ואוכלת בגינו תרומה'!? 'בית שמאי אומרים משתעמוד בקומתה' - אף על גב דלא נכנסה לחופה [32]? אימא 'משתעמוד בקומתה ותכנס לחופה', והכי קאמרו ליה בית שמאי לבית הלל: דקאמריתו מ'שתכנס לחופה' - אי עמדה בקומתה מהניא לה חופה, ואי לא - לא מהניא לה חופה. 'רבי אליעזר אומר: משתבעל'. והאמר רבי אליעזר [33]: אין מעשה קטנה כלום? אימא 'משתגדיל ותבעל'. קתני מיהת 'יורשה', והא הכא דמדאורייתא אבוה ירית לה [34] ומדרבנן ירית לה בעל!? הפקר בית דין [היה] הפקר [35], דאמר רבי יצחק: 'מנין שהפקר בית דין [היה] הפקר? שנאמר [36]: (עזרא י ח) כל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת [בתנ"ך:כעצת] השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה רבי אלעזר אמר: מהכא: (יהושע יט נא) אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל [בגורל בשלה לפני ה' פתח אהל מועד; ויכלו מחלק את הארץ] וכי מה ענין ראשים אצל אבות [37]? - אלא לומר לך: מה אבות מנחילין בניהם כל מה שירצו - אף ראשים מנחילין את העם כל מה שירצו. 'ומיטמא לה'? - והא הכא דמדאורייתא אביה מיטמא לה, ומדרבנן מיטמא לה בעל? משום דהויא לה מת מצוה. ומי הוי מת מצוה? והתניא: 'אי זהו מת מצוה? כל שאין לו קוברין; קורא ואחרים עונין אותו - אין זה מת מצוה'!? הכא נמי כיון דלא ירתי לה – קריא ולא ענו לה. [עיין בהערות]


הערות[עריכה]

  1. ^ שאירסה
  2. ^ אפילו מדרבנן
  3. ^ הא קיימא לן (לקמן צד,א) דאפילו ריח הגט פוסל לכהונה
  4. ^ לגבי קידושין, ודאי כדקאמרת, דלא בעיא גט; ודקשיא לך 'שמא יאמרו גירש זה וקידש זה כו'- לא אתי למימר הכי, אלא מדנפקא בלא גט
  5. ^ כגון "על מנת שאני כהן" ונמצא ישראל
  6. ^ ולא תלינן לקולא
  7. ^ תנאי כתובה: 'מזונייכי וכסותייכי'; ופירות שאכל נמי לא משלם אף על גב דאין לה כתובה, משום דרבנן קנסוה; ומשום דאשכחן באלמנה דיש לה פירות שאכל - הוא דאיצטריך למימר הכא דאין לה
  8. ^ תרומות פ"ב מ"ב
  9. ^ משום הפסד כהן
  10. ^ כדרבי אלעאי לקמן
  11. ^ דתרומה
  12. ^ את הטהור, שזה [התרומה שהופרש] היה עושה אותו שירים
  13. ^ וקדשה, ויחזור ויתרום מן הטהור
  14. ^ הדר
  15. ^ מן הטהור; ולקמן פריך: כיון דמדאורייתא תרומה היא, מדקתני 'בשוגג תרומתו תרומה' - היכי מפקעינן לה מקדושתה משום 'דלמא פשע'
  16. ^ תרומות פ"ג מ"א
  17. ^ שוגג הוא: מדקתני 'נמצאת' - מכלל דמעיקרא לא הוה ידע
  18. ^ דמאי פ"ה מ"י
  19. ^ כלומר: התם, כיון דמתרי מאני - כי אמרת ליה 'הדר תרום מאידך' - ציית לך, וליכא למגזר דלמא פשע
  20. ^ אבל מטמא על הטהור, דתרוייהו בחד מנא רבו [גדלו], בעציץ נקוב - כי אמרת ליה 'תן זו וחזור והפרש אחרת' - אינו שומע לך, ונותן את הטמאה לכהן; ומוטב תחזור זו לטיבלה ויתן טהורה לכהן
  21. ^ והכהן מדליקה מיד
  22. ^ דמאי פ"ה מ"י, בסיפא, בשנוי: כאן יותר מפורש
  23. ^ לכהן
  24. ^ שיתן על סאה זו
  25. ^ דמחזקינן ליה בטבל גמור [וכאן כמו כן לא היה ליתן לכהן שמא ישרוף טבל טמא ואסור להדליקו, כדמוכח בפרק 'במה מדליקין' (שבת כו א)]
  26. ^ בטמא וטהור
  27. ^ אבל מן הנקוב על שאין נקוב - הוה ליה מהחיוב על הפטור, וכיון דאפטור קא מפריש - לא חייל עלה שם תרומה, הלכך טבל הוא, ואסור אף לכהן; ורבנן הוא דגזרי למתבה לכהן, הואיל וקרא עליה שם תרומה; וישראל זה, שנתנה, צריך להפריש עלה תרומה ומעשר, ואין צריך לחזור ולהפריש ממה שאין נקוב, דתרומה דיליה - מדרבנן היא, והא אפריש עליה; ומן שאין נקוב על הנקוב - דאמרינן לעיל 'תרומה היא ומותר לכהן' - דהוה ליה מן הפטור על החיוב; הלכך אף על גב דהא דאפריש עלה - לא מיפטר בהך תרומה, ולא חייל עליה שם תרומה - אפילו הכי לא אמרינן 'לא תאכל כו', דהא לא איכפת לן אי אכל לה כהן בטבל, דאין עליה דין טבל ותרומה כו'
  28. ^ הא אם לא תרימו מן המובחר - תשאו חטא
  29. ^ וקנסא בעלמא הוא, ולהחמיר ולעשות סייג לתורה, ואין זוֹ עקירה; אבל להקל על דברי תורה - עקירה היא
  30. ^ אם מתה, ולא אמרינן שמא עתידה היתה למאן ואשתכח דלאו אשתו הואי; וביתומה עסקינן
  31. ^ כשתגיע לפרקה בשנים ובהבאת שער
  32. ^ והא קיימא לן (לעיל כט,ב) אפילו בגדולה, אשתו ארוסה - לא אונן ולא מיטמא לה, מתה אין יורשה
  33. ^ בפרק 'בית שמאי' (לקמן קח,א)
  34. ^ כלומר: קרובי האב ירתי לה, דנישואי קטנה מדרבנן נינהו: משום שלא ינהגו בה מנהג הפקר, כדאמר ב'חרש שנשא פקחת' (לקמן קיב,ב); אבל תורה לא זיכתה לקדש את הבת לא לאמה ולא לאחיה
  35. ^ וכל מידי דממונא לאו עקירה היא
  36. ^ בספר עזרא
  37. ^ 'וראשי האבות למטות' - הוי ליה למכתב 'וראשי מטות בני ישראל'