ביאור:בבלי יבמות דף נא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

מאי טעמא דרבן גמליאל ^[1]? דמספקא ליה גט אי דחי אי לא דחי, מאמר אי קני אי לא קני: גט אי דחי אי לא דחי: אי קמא דחי - בתרא מאי קעביד? אי קמא לא דחי - בתרא נמי לא דחי!? מאמר אי קני אי לא קני: אי קמא קני - בתרא מאי קעביד? ואי קמא לא קני - בתרא נמי לא קני! איתיביה אביי: 'ומודה רבן גמליאל שיש גט אחר מאמר ^[2], ומאמר אחר הגט ^[3], וגט אחר ביאה ומאמר ^[4], ומאמר אחר ביאה וגט ^[5]; ואי מספקא ליה לרבן גמליאל ^[6] - תהוי ^[7] כביאה דלכתחלה ^[8] ותקני ^[9], דהא תנן: 'הבעילה - בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום' ^[10]! אלא אמר אביי: לעולם פשיטא ליה לרבן גמליאל בגט דדחי ^[11], ומאמר דקני ^[12]; מיהו ^[13] אמור רבנן: הא יבמה - בחד צד מהני בה גט ^[14] ובחד צד מהני בה מאמר ^[15]; גט אחר גט לא דחי - דהא דחה ליה קמא ^[16], ומאמר אחר מאמר לא קני דהא קני ליה קמא ^[17]; גט אחר מאמר ומאמר אחר הגט: האי מילתא קא דחי ^[18], והאי מילתא ^[19] קא קני ^[20]. ורבנן ^[21] כל חד וחד ^[22] תקינו ליה רבנן גט ומאמר ביבמה ^[23]. והאי ביאה פסולה ^[24] עדיפא ממאמר וגריעא ממאמר: עדיפא ממאמר: דאילו מאמר אחר מאמר לא מהני, ואילו ביאה אחר מאמר מהני ^[25], וגריעא ממאמר דאילו מאמר אחר הגט קני לכוליה שיורא דגט ^[26] ואילו ביאה אחר הגט לא קניא ליה לכוליה שיורא דגט ^[27].

תנו רבנן: 'כיצד אמר רבן גמליאל 'אין גט אחר גט'? שתי יבמות שנפלו לפני יבם אחד ונתן גט לזו וגט לזו: רבן גמליאל אומר: חולץ לראשונה ואסור בקרובותיה, ומותר בקרובות שניה' ^[28]. וחכמים אומרים: נתן גט לזו וגט לזו - אסור בקרובות שתיהן, וחליצה לאחת מהן, וכן אתה אומר בשני יבמים ויבמה אחת ^[29]. כיצד אמר רבן גמליאל 'אין מאמר אחר מאמר'? שתי יבמות שנפלו לפני יבם אחד ועשה מאמר בזו ומאמר בזו: רבן גמליאל אומר: נותן גט לראשונה וחולץ לה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה ^[30]; וחכמים אומרים נותן גט לשתיהן ואסור בקרובות שתיהן וחליצה לאחת מהן, וכן אתה אומר בשני יבמים ויבמה אחת'.

אמר מר: 'נותן גט לזו וגט לזו: רבן גמליאל אומר: חולץ לראשונה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה' - לימא תיהוי תיובתא דשמואל, דאמר שמואל: ^[31] 'חלץ לבעלת הגט - לא נפטרה צרה' ^[32]?! ^[33] אמר לך שמואל: כי אמרי אנא - אליבא דמאן דאמר יש זיקה ^[34], ורבן גמליאל סבר אין זיקה ^[35].

ומדרבן גמליאל סבר אין זיקה -

עמוד ב

רבנן סברי יש זיקה ^[36], וקתני סיפא 'וכן אתה אומר בשני יבמין ויבמה אחת' ^[37] - לימא תיהוי תיובתא דרבה בר רב הונא אמר רב, דאמר רבה בר רב הונא אמר רב: 'חליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחין' ^[38]? אמר לך רבה בר רב הונא: בין לרבן גמליאל בין לרבנן סברי אין זיקה, והכא - בגט אחר גט ומאמר אחר מאמר קמיפלגי ^[39].

אמר מר: 'עשה מאמר בזו ומאמר בזו - רבן גמליאל אומר: 'נותן גט לראשונה וחולץ לה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה' - מכדי קסבר רבן גמליאל 'אין מאמר אחר מאמר' - ראשונה נמי תתייבם, גזירה דלמא אתי לייבומי לשניה!

אמר רבי יוחנן: רבן גמליאל, ובית שמאי, ורבי שמעון, ובן עזאי, ורבי נחמיה - כולהו סבירא להו מאמר קונה קנין גמור ^[40]. רבן גמליאל - הא דאמרן ^[41];

בית שמאי - דתנן [יבמות פ"ג מ"ה]: 'שלשה אחין, שנים מהם נשואין לשתי אחיות ואחד מופנה: מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר, ואחר כך מת אחיו השני: בית שמאי אומרים: 'אשתו עמו ^[42] והלזו ^[43] תצא ^[44] משום אחות אשה ^[45]';

רבי שמעון - דתניא ^[46]: אמר להו רבי שמעון לחכמים: אם ביאת ראשון ביאה ^[47] - ביאת שני אינה ביאה ^[48]; אם ביאת ראשון אינה ביאה - ביאת שני נמי אינה ביאה! - והא ביאת בן תשע דכמאמר שויוה רבנן ^[49], וקאמר רבי שמעון ^[50] אינה ביאה ^[51]!

בן עזאי - דתניא: 'בן עזאי אומר: יש מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת ^[52] ואין מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד ^[53].

רבי נחמיה - דתנן: 'רבי נחמיה אומר: אחת בעילה ואחת חליצה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף - אין אחריה כלום'; והא ביאה פסולה, דכמאמר שויוה רבנן ^[54], וקתני 'אין אחריה כלום'!?

כיצד? - עשה מאמר [ונתן לה גט - צריכה הימנו חליצה]:

הערות

^ דאמר 'אין גט אחר גט' בשתי יבמות או בשני יבמין, דלא מיתסר בתרא בקרובותיה
^ מאמר לזו וגט לזו - פסל את הראשונה, ואסור בקרובות שתיהן
^ גט לזו ומאמר לזו - בעלת מאמר צריכה גט
^ אחר ביאה שאֲחַר מאמר, כגון מאמר לזו ובעל לזו וגט לשלישית - מהני גט ואסור בקרובותיה (ברש"י יש שמוחקים את המילים: דביאה פסולה היא בשניה, דמאחר שעשה מאמר בראשונה - פסולות בשניה)
^ גט לזו ובעל לזו, ומאמר לשלישית - קונה מאמר וצריכה גט, ואסור בקרובותיה
^ בדחיית הגט וקניית מאמר
^ הך ביאה אמצעית
^ כַבּיאה בַתּחִלה
^ ולא תהני מעשה שלישית, בין בגט אחר ביאה ומאמר, בין במאמר אחר ביאה וגט - ממה נפשך: גט אחר ביאה ומאמר לא ליהני: דאי מאמר קמא קני לגמרי - תו לא מהני ביאה וגט אבתריה, ואי מאמר לא קני מידי - נמצאת ביאה של אחריו ביאה בתחלה, וכשרה, ותו לא מהני גט בשלישית
^ וכן במאמר אחר ביאה וגט, דאי גט קמא דחי - תו לא מהני ביאה ומאמר אבתריה, ואי גט לא דחי מידי - נמצא ביאה שלאחריהן בתחלה, וכשרה היא, וקונה, ומאמר דבתריה לאו כלום היא
^ קצת
^ קצת; הלכך ביאה של אחריהן אינה תחלה
^ מאי טעמא יש מאמר אחר גט וגט אחר מאמר, ואין מאמר אחר מאמר ולא גט אחר גט?
^ לדחות חציה
^ לקנות חציה
^ כל כח גט; הלכך לאו כלום הוא, ומותר בקרובותיה
^ וכן מאמר אחר מאמר: דהא קנה קמא כל כח מאמר
^ גט אחר מאמר מאי דשייר מאמר מן קמייתא - דחי גט בבתרייתא; וכן בשני יבמין: מאי דשייר מאמר דקמא - דחי גט דבתרא
^ מאמר אחר הגט
^ מאי דשייר גט דקמא מן הזיקה דלא דחייה קני מאמר דבתרא
^ דפליגי עליה דרבן גמליאל, דאמרי יש גט אחר גט - אמרי לך
^ מן היבמין
^ בכל היבמות; הלכך ליכא למימר 'קמא דחה כל כח הגט', דקמא כל כח הגט דידיה, דאית ליה בהך יבמה - הוא דדחה, אבל כח גט דאחוה בהך יבמה וכח גיטא דידיה בצרתה - לא דחה; וכן לענין מאמר
^ כלומר: להכי אמר רבן גמליאל 'יש גט אחר ביאה שאחר מאמר, ויש מאמר אחר ביאה וגט': דהא ביאה אמצעית, שהיא פסולה
^ כדקתני 'גט אחר ביאה ומאמר', אלמא יש ביאה אחר מאמר
^ כל מה ששייר גט למאמר ואין מאמר אחר מועיל כלום אחריו אם חזר ועשה מאמר בשלישית, כדקאמר רבן גמליאל 'אין מאמר אחר מאמר', ולא שנא אי הוה מאמר ראשון אחר גט אי לא - אין מאמר אחריו, ולא פלוג בין שהיה מאמר ראשון בתחלה בין שהיה אחר הגט, מדלא קתני 'מודה רבן גמליאל שיש מאמר אחר מאמר וגט'
^ כל מה ששייר גט לביאה, דיש מאמר אחר ביאה וגט כדתנן: 'הבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום', אבל באמצע יש אחריה כלום, וכדאמר טעמא לעיל: 'מאי טעמא אמור רבנן ביאה פסולה יש אחריה כלום כו'
^ וכל שכן דאי חלץ לשניה הוי חליצה מעלייתא לאיפטורי קמייתא: דכיון דגט דשניה אין גט - חליצה דידה מעלייתא היא; אלא עצה טובה אשמועינן שלא יאסור עצמו בקרובות שניה, שאם יחלוץ לה - נמצא זו גרושתו וזו חלוצתו, ואסור בקרובות שתיהן
^ נתן זה גט וזה גט ר"ג אומר חולץ לה הראשון והשני מותר בקרובותיה ולדברי חכמים שניהם אסורין בקרובות
^ לקמן פריך: כיון דאין מאמר אחר מאמר - ייבומי נמי תתייבם קמייתא, דהא לא איפסלה עליה
^ נפלו לפניו שתי יבמות ונתן גט לאחת מהן, ואחר כך
^ משום דקלישא זיקתה ולא אלימא חליצה לאפקועי זיקה אלימתא דצרתה; והא הכא: כיון דאמר ר"ג 'אין גט אחר גט' - נמצאת זיקה שניה שלימה, וקתני 'חולץ לראשונה', וקשה לשמואל
^ ומדרבנן ליכא לאותובי לשמואל: אע"ג דאמרי רבנן 'וחליצה לאחת מהן' - אלמא חליצת בעלת גט פוטרת צרתה - לא קשה לשמואל, דהכא היינו טעמא דתרוייהו זיקתא קלישא דהא אמרי רבנן 'יש גט אחר גט'.
^ אלימא זיקתה, ולא פקעה זיקה שלימה אלא בחליצה מעלייתא
^ כדאמר בפרק 'בית שמאי' (לקמן קט,א): אם מיאנה מיאנה כו'; הלכך כיון דלאו אלימא זיקה - פקעה בחליצה כל דהו
^ לאקשויי אתי, כלומר: קא סלקא דעתא דכי היכי דפליגי רבנן ארבן גמליאל בגט אחר גט - הכי פליגי בזיקה, ואף על גב דממילתייהו לא שמעינן ליה
^ דאם נתנו שניהם גט - חולץ לה אחד מהם, ואפילו לרבנן דאמרי יש זיקה סגי לה בהך חליצה רעועה דחד מינייהו
^ דהא [המקרה לעיל:דאם נתנו שניהם גט - חולץ לה אחד מהם'] נמי חליצה פסולה היא, שאחר הגט באה
^ ואנא דאמרי אליבא דמאן דאמר יש זיקה
^ לא גמור ממש, אלא קנין חשוב
^ אין מאמר אחר מאמר אלמא חשיב קמא למיקני כל כח מאמר
^ דקניה במאמר וכי נפלה אחותה לא רמיא קמיה
^ כמו 'הארץ הלזו הנשמה (יחזקאל לו לה)
^ אף מן החליצה
^ דאחות אשה היא, ולא מיתסרא קמייתא עליה משום אחות זקוקה
^ לקמן בפרק 'האשה רבה': בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו, וחזר ובא אחיו בן תשע שנים ויום אחד עליה - פסולה על ידו, דביאת בן תשע שנים כמאמר שויוה רבנן, והוה ליה מאמר אחר מאמר ומקודשת אף לשני ופסלה אף על ראשון, כרבנן, דאמרי 'יש מאמר אחר מאמר'; ר"ש אומר: לא פסלה
^ קניה לגמרי
^ דהביאה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום, ואינה מקודשת לשני ולא פסלה על הראשון; ואי משום דזינתה, דקי"ל ביאתו ביאה דתנן (נדה מה,א) בא על אחת מכל העריות שבתורה מתות על ידו - אפילו הכי לא מיתסרא על בעלה, דקיימא לן (כתובות דף ט,א.) אין האשה נאסרת על בעלה אלא על עיסקי קינוי וסתירה
^ דהכי תניא בפרק 'האשה' [(להלן צו,א)]: 'עשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול'
^ ביאת שני
^ אלמא מאמר ראשון חשוב לקנות כל כח מאמר
^ דכל חד וחד תקינו ליה רבנן מאמר בה
^ דכל כח שתקנו חכמים במאמר קנה במאמר ראשון; לשון מורי. לשון אחר הכי גרסינן: 'אין מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת' - דדומיא דקידושין בעלמא תקינו רבנן למאמר, ואין קידושין אחר קידושין באשה אחת; 'ויש מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד' - דהא תרוייהו קמיה רמיין, וכל חדא אית לה כח יבמין, דלא כח ביאה יהבי רבנן למאמר למיקני לגמרי, ולא פקע זיקה דחברתה, דביאה הוא דפטרה. ולשון ראשון עיקר, דלקמן מוכחא מילתא בפירקין
^ דלא נפקא מיניה בגט: דקא בעיא נמי חליצה לזיקתו

[1] דאמר 'אין גט אחר גט' בשתי יבמות או בשני יבמין, דלא מיתסר בתרא בקרובותיה

[2] מאמר לזו וגט לזו - פסל את הראשונה, ואסור בקרובות שתיהן

[3] גט לזו ומאמר לזו - בעלת מאמר צריכה גט

[4] אחר ביאה שאֲחַר מאמר, כגון מאמר לזו ובעל לזו וגט לשלישית - מהני גט ואסור בקרובותיה (ברש"י יש שמוחקים את המילים: דביאה פסולה היא בשניה, דמאחר שעשה מאמר בראשונה - פסולות בשניה)

[5] גט לזו ובעל לזו, ומאמר לשלישית - קונה מאמר וצריכה גט, ואסור בקרובותיה

[6] בדחיית הגט וקניית מאמר

[7] הך ביאה אמצעית

[8] כַבּיאה בַתּחִלה

[9] ולא תהני מעשה שלישית, בין בגט אחר ביאה ומאמר, בין במאמר אחר ביאה וגט - ממה נפשך: גט אחר ביאה ומאמר לא ליהני: דאי מאמר קמא קני לגמרי - תו לא מהני ביאה וגט אבתריה, ואי מאמר לא קני מידי - נמצאת ביאה של אחריו ביאה בתחלה, וכשרה, ותו לא מהני גט בשלישית

[10] וכן במאמר אחר ביאה וגט, דאי גט קמא דחי - תו לא מהני ביאה ומאמר אבתריה, ואי גט לא דחי מידי - נמצא ביאה שלאחריהן בתחלה, וכשרה היא, וקונה, ומאמר דבתריה לאו כלום היא

[11] קצת

[12] קצת; הלכך ביאה של אחריהן אינה תחלה

[13] מאי טעמא יש מאמר אחר גט וגט אחר מאמר, ואין מאמר אחר מאמר ולא גט אחר גט?

[14] לדחות חציה

[15] לקנות חציה

[16] כל כח גט; הלכך לאו כלום הוא, ומותר בקרובותיה

[17] וכן מאמר אחר מאמר: דהא קנה קמא כל כח מאמר

[18] גט אחר מאמר מאי דשייר מאמר מן קמייתא - דחי גט בבתרייתא; וכן בשני יבמין: מאי דשייר מאמר דקמא - דחי גט דבתרא

[19] מאמר אחר הגט

[20] מאי דשייר גט דקמא מן הזיקה דלא דחייה קני מאמר דבתרא

[21] דפליגי עליה דרבן גמליאל, דאמרי יש גט אחר גט - אמרי לך

[22] מן היבמין

[23] בכל היבמות; הלכך ליכא למימר 'קמא דחה כל כח הגט', דקמא כל כח הגט דידיה, דאית ליה בהך יבמה - הוא דדחה, אבל כח גט דאחוה בהך יבמה וכח גיטא דידיה בצרתה - לא דחה; וכן לענין מאמר

[24] כלומר: להכי אמר רבן גמליאל 'יש גט אחר ביאה שאחר מאמר, ויש מאמר אחר ביאה וגט': דהא ביאה אמצעית, שהיא פסולה

[25] כדקתני 'גט אחר ביאה ומאמר', אלמא יש ביאה אחר מאמר

[26] כל מה ששייר גט למאמר ואין מאמר אחר מועיל כלום אחריו אם חזר ועשה מאמר בשלישית, כדקאמר רבן גמליאל 'אין מאמר אחר מאמר', ולא שנא אי הוה מאמר ראשון אחר גט אי לא - אין מאמר אחריו, ולא פלוג בין שהיה מאמר ראשון בתחלה בין שהיה אחר הגט, מדלא קתני 'מודה רבן גמליאל שיש מאמר אחר מאמר וגט'

[27] כל מה ששייר גט לביאה, דיש מאמר אחר ביאה וגט כדתנן: 'הבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום', אבל באמצע יש אחריה כלום, וכדאמר טעמא לעיל: 'מאי טעמא אמור רבנן ביאה פסולה יש אחריה כלום כו'

[28] וכל שכן דאי חלץ לשניה הוי חליצה מעלייתא לאיפטורי קמייתא: דכיון דגט דשניה אין גט - חליצה דידה מעלייתא היא; אלא עצה טובה אשמועינן שלא יאסור עצמו בקרובות שניה, שאם יחלוץ לה - נמצא זו גרושתו וזו חלוצתו, ואסור בקרובות שתיהן

[29] נתן זה גט וזה גט ר"ג אומר חולץ לה הראשון והשני מותר בקרובותיה ולדברי חכמים שניהם אסורין בקרובות

[30] לקמן פריך: כיון דאין מאמר אחר מאמר - ייבומי נמי תתייבם קמייתא, דהא לא איפסלה עליה

[31] נפלו לפניו שתי יבמות ונתן גט לאחת מהן, ואחר כך

[32] משום דקלישא זיקתה ולא אלימא חליצה לאפקועי זיקה אלימתא דצרתה; והא הכא: כיון דאמר ר"ג 'אין גט אחר גט' - נמצאת זיקה שניה שלימה, וקתני 'חולץ לראשונה', וקשה לשמואל

[33] ומדרבנן ליכא לאותובי לשמואל: אע"ג דאמרי רבנן 'וחליצה לאחת מהן' - אלמא חליצת בעלת גט פוטרת צרתה - לא קשה לשמואל, דהכא היינו טעמא דתרוייהו זיקתא קלישא דהא אמרי רבנן 'יש גט אחר גט'.

[34] אלימא זיקתה, ולא פקעה זיקה שלימה אלא בחליצה מעלייתא

[35] כדאמר בפרק 'בית שמאי' (לקמן קט,א): אם מיאנה מיאנה כו'; הלכך כיון דלאו אלימא זיקה - פקעה בחליצה כל דהו

[36] לאקשויי אתי, כלומר: קא סלקא דעתא דכי היכי דפליגי רבנן ארבן גמליאל בגט אחר גט - הכי פליגי בזיקה, ואף על גב דממילתייהו לא שמעינן ליה

[37] דאם נתנו שניהם גט - חולץ לה אחד מהם, ואפילו לרבנן דאמרי יש זיקה סגי לה בהך חליצה רעועה דחד מינייהו

[38] דהא [המקרה לעיל:דאם נתנו שניהם גט - חולץ לה אחד מהם'] נמי חליצה פסולה היא, שאחר הגט באה

[39] ואנא דאמרי אליבא דמאן דאמר יש זיקה

[40] לא גמור ממש, אלא קנין חשוב

[41] אין מאמר אחר מאמר אלמא חשיב קמא למיקני כל כח מאמר

[42] דקניה במאמר וכי נפלה אחותה לא רמיא קמיה

[43] כמו 'הארץ הלזו הנשמה (יחזקאל לו לה)

[44] אף מן החליצה

[45] דאחות אשה היא, ולא מיתסרא קמייתא עליה משום אחות זקוקה

[46] לקמן בפרק 'האשה רבה': בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו, וחזר ובא אחיו בן תשע שנים ויום אחד עליה - פסולה על ידו, דביאת בן תשע שנים כמאמר שויוה רבנן, והוה ליה מאמר אחר מאמר ומקודשת אף לשני ופסלה אף על ראשון, כרבנן, דאמרי 'יש מאמר אחר מאמר'; ר"ש אומר: לא פסלה

[47] קניה לגמרי

[48] דהביאה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום, ואינה מקודשת לשני ולא פסלה על הראשון; ואי משום דזינתה, דקי"ל ביאתו ביאה דתנן (נדה מה,א) בא על אחת מכל העריות שבתורה מתות על ידו - אפילו הכי לא מיתסרא על בעלה, דקיימא לן (כתובות דף ט,א.) אין האשה נאסרת על בעלה אלא על עיסקי קינוי וסתירה

[49] דהכי תניא בפרק 'האשה' [(להלן צו,א)]: 'עשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול'

[50] ביאת שני

[51] אלמא מאמר ראשון חשוב לקנות כל כח מאמר

[52] דכל חד וחד תקינו ליה רבנן מאמר בה

[53] דכל כח שתקנו חכמים במאמר קנה במאמר ראשון; לשון מורי. לשון אחר הכי גרסינן: 'אין מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת' - דדומיא דקידושין בעלמא תקינו רבנן למאמר, ואין קידושין אחר קידושין באשה אחת; 'ויש מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד' - דהא תרוייהו קמיה רמיין, וכל חדא אית לה כח יבמין, דלא כח ביאה יהבי רבנן למאמר למיקני לגמרי, ולא פקע זיקה דחברתה, דביאה הוא דפטרה. ולשון ראשון עיקר, דלקמן מוכחא מילתא בפירקין

[54] דלא נפקא מיניה בגט: דקא בעיא נמי חליצה לזיקתו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]