ביאור:בבלי יבמות דף פג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ליתא למתניתין [1] מקמי ברייתא [2], דתניא: 'רבי יוסי אומר: אנדרוגינוס בריה בפני עצמה הוא, ולא הכריעו בו חכמים אם זכר אם נקבה'. אדרבה ליתא לברייתא מקמי מתניתין: מדשבקיה רבי יוסי ל[3]בר זוגיה [4] - שמע מינה הדר ביה [5]!

ושמואל אמר ליתא לברייתא מקמי מתניתין. אדרבה - ליתא למתניתין מקמי ברייתא, דהא שמעינן ליה לשמואל דחייש ליחידאה [6]!? הני מילי כי לא מתעקרא מתניתין, אבל כי מתעקרא מתניתין - לא חייש. [## אולי משום שאם רבי יהודה רשם אימרה זו במשנה – רבי יהודה נתן לה תוקף].

אמרי בי רב [7] משמיה דרב [8]: הלכה כרבי יוסי [9] באנדרוגינוס ובהרכבה; ושמואל אמר: בקושי ובקידוש. [10].

'אנדרוגינוס' - הא דאמרן; 'הרכבה' – דתנן [שביעית פ"ב מ"ו]: 'אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה, ואם נטע והבריך והרכיב – יעקור [11]; רבי יהודה אומר: כל הרכבה שאינה קולטת בשלשה ימים שוב אינה קולטת; רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: שתי שבתות'; ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לדברי האומר 'שלשים' צריך שלשים ושלשים [12]; לדברי האומר 'שלשה' צריך שלשה ושלשים [13]; לדברי האומר 'שתי שבתות' צריך שתי שבתות ושלשים.

ושמואל אמר: 'בקושי וקידוש': 'קושי' – דתנן [נדה פ"ד מ"ה]: 'כמה יהא קישויה? [14]? רבי מאיר אומר: [15] או ארבעים או חמשים יום [16]; רבי יהודה אומר: דייה חדשה [17]; רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: אין קישוי יותר משתי שבתות';

'קידוש' [18] – דתנן [כלאים פ"ז מ"ד]: 'המסכך גפנו על גבי תבואתו של חברו, הרי זה קדש וחייב באחריותו - דברי רבי מאיר; רבי יוסי ורבי שמעון אומרים:


עמוד ב

אין אדם אוסר דבר שאינו שלו.'

איבעיא להו: באנדרוגינוס - מה לי אמר שמואל? תא שמע, דאמר שמואל לרב ענן: ליתא לברייתא מקמי מתניתין. 'הרכבה' - מה לי אמר שמואל? תא שמע, דאמר ליה שמואל לרב ענן: תני כמאן דאמר 'שלשה ושלשים'.

'קושי' - מה לי אמר רב? תיקו. 'קידוש' - מה לי אמר רב? אמר רב יוסף: תא שמע, דאמר רב הונא אמר רב: אין הלכה כרבי יוסי. אמר ליה אביי: מאי חזית דסמכת אהא? סמוך אהא: דאמר רב אדא אמר רב: הלכה כרבי יוסי. 'אמרי בי רב' [19] – מנו? רב הונא [20], ורב הונא אמר 'אין הלכה' [21].

רבי יהודה אומר: טומטום [שנקרע ונמצא זכר - לא יחלוץ [22] מפני שהוא כסריס]: אמר רבי אמי: מאי עביד ליה רבי יהודה לטומטום דבירי [23], דאותבוה אבי כורסיה ואיקרע ואוליד שבע בנין [24]? ורבי יהודה אמר ליה: חזר על בניו מאין הם [25].

תניא: 'רבי יוסי ברבי יהודה אומר: טומטום לא יחלוץ, שמא יקרע ונמצא סריס חמה.' אטו כל דמקרע - זכר הוי [26]? הכי קאמר: שמא יקרע ונמצא נקבה; ואפילו נמצא זכר - שמא ימצא סריס חמה. מאי בינייהו [27]? אמר רבא: לפסול במקום אחין [28] ולחלוץ שלא במקום אחין איכא בינייהו [29].

אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי אבא אחוה דרבי יהודה בר זבדי אמר רב יהודה אמר רב: אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה משתי מקומות. מיתיבי [תוספתא יבמות פ"י מ"ב [ליברמן]]: 'רבי אליעזר אמר: אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כבזכר; במה דברים אמורים? בזכרות שלו, אבל בנקבות שלו – פטור.' הוא [רב] דאמר כי האי תנא, דתניא: 'רבי סימאי אומר: אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה משתי מקומות.' מאי טעמא דרבי סימאי? אמר רבא: בר המדורי אסברא לי: (ויקרא יח כב) ואת זכר לא תשכב משכבי אשה [תועבה הוא] - אי זהו זכר שיש בו שני משכבות? הוי אומר זה אנדרוגינוס [30]. ורבנן? אף על גב דאית ביה שני משכבות – 'את זכר' כתיב [31]. [32] ורבנן [33] - זכר גרידא מנא להו? מ'ואת אשה'; באשה שלא כדרכה מנא להו [34]? מ'אשה' [על פי הב"ח].

אמר רב שזבי אמר רב חסדא: לא לַכֹּל אמר רבי אליעזר אנדרוגינוס זכר מעליא הוא, שאם אתה אומר כן - במוקדשין יקדש [35]! ומנלן דלא קדש? דתנו רבנן [36]: 'הנרבע [37] והמוקצה [38] והנעבד [39] והאתנן ומחיר וטומטום ואנדרוגינוס מטמאין בגדים אבית הבליעה [40]. רבי אליעזר אומר: טומטום ואנדרוגינוס אין מטמאין בגדים אבית הבליעה, שהיה רבי אליעזר אומר: כל מקום שנאמר 'זכר' ו'נקבה' [41] אתה מוציא טומטום ואנדרוגינוס מביניהם [42]; ועוף - הואיל ולא נאמר בו 'זכר' ו'נקבה' - אי אתה מוציא טומטום ואנדרוגינוס מביניהם [43]. אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא: 'רבי אליעזר אומר:

הערות[עריכה]

  1. ^ דקתני לרבי יוסי: אנדרוגינוס מאכיל את אשתו בתרומה
  2. ^ דקתני לרבי יוסי ספיקא הוא
  3. ^ רבי שמעון
  4. ^ דאיירי בהדיה במתניתין ואיירי בברייתא לחודיה
  5. ^ ולאו תנאי היא, דתימא 'סמי תנא דברייתא מקמי תנא דמתניתין', דאי תנאי היא - תרוייהו הוה תני להו נמי בברייתא, ומפיך לדרבי שמעון כדאפכא לדרבי יוסי
  6. ^ דאמר שמואל בהחולץ (לעיל מא,א) הלכה כרבי יהודה בשומרת יבם שקדש אחיו את אחותה; ומהכא אמרינן לה במסכת מגילה בפרק 'הקורא' (יח,ב)
  7. ^ היינו רב הונא, כדלקמן
  8. ^ ופליג אדאמרן לעיל אליבא דרב 'ליתא למתניתין'
  9. ^ דמתניתין
  10. ^ 'ובהרכבה' לקמן מפרש לה; וכן 'קושי' ו'קידוש'; ובכולהו איירי רבי שמעון בהדיה, הלכך מסתברא דאדרבי יוסי דבמתניתין קאי, דאיירי רבי שמעון בהדיה
  11. ^ דקא קלטה בשביעית דאין הרכבה קולטת בפחות משלשים יום
  12. ^ כדי שתקלוט שלשים לפני שביעית, דכל שלשים לפני שביעית - כשביעית דמו; דנפקא לן מ'בחריש ובקציר תשבות' [שמות לד,כא] ב[פרק]'משקין בית השלחין' (מועד קטן ג ב)
  13. ^ לקליטה שתקלוט קודם זמן האיסור
  14. ^ דקיימא לן (נדה דף לו,ב) בנדה דאורייתא: המקשה בתוך י"א שבין נדה לנדה ורואה דם שלשה ימים רצופים מחמת צער וולדה - אינה באה לידי זיבה להיות צריכה ספירת שבעה נקיים כיולדת בזוב, אלא ימי טומאת לידה כיולדת גרידתא, דתניא (שם; ספרא מצורע פרשת זבים פרשתא ה) 'כי יזוב זוב דמה [ויקרא טו,כה]: דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד'; וכמה יהא קישויה דאמרינן מחמת ולד הוא
  15. ^ אפילו
  16. ^ קודם לידה
  17. ^ חדש תשיעי שהיא יולדת בו; ופעמים שאין יותר מיום או יומים, כגון שילדה בשני בחדש - אין הולד מטהר אלא דמים שראתה מראש חודש ואילך, שאין באה על ידו לזיבה אם לא ראתה שלשה ימים רצופים קודם ראש חודש; דקסבר רבי יהודה שיפורא גרים (שופר שבית דין תוקעים לקידוש גורם הקשוי); ופעמים שהוא מטהר את כל החדש, כגון אם ילדה בסופו; ואין הטהרה אלא מזיבה, אבל מנדה אינו מטהרה בימי נדה; ואם שפתה מן הצער סמוך ללידה יום אחד - אף מזיבה לא טהרה, והרי היא יולדת בזוב, וצריכה שבעה נקיים, דאגלאי מלתא דצער קמא לאו מחמת ולד הוה
  18. ^ לשון 'פן תקדש' (דברים כב ט): אסר תבואת חברו וחייב לשלם
  19. ^ דאמור לעיל 'הלכה כרבי יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה', דקמיבעיא לן אליבייהו 'קידוש מאי'
  20. ^ בפרק קמא דסנהדרין (יז,ב)
  21. ^ אף על גב דמשנינן התם 'אמרי בי רב' = רב המנונא, היינו היכא דאמר רב הונא דאמרי בי רב, דמוכחא מילתא דאאינש אחרינא קאמר; אבל היכא דאיתמר סתמא - ודאי הוי רב הונא
  22. ^ אם יש אח אחר
  23. ^ שהיה באותו מקום
  24. ^ אלמא לאו סריס הוא
  25. ^ אשתו זינתה
  26. ^ דלא מספקא ליה לרבי יוסי ברבי יהודה בנקבה, אלא לסריס הוא דחייש, ודינו כסריס: דלא חולץ ולא מייבם
  27. ^ מאי איכא בין רבי יוסי ברבי יהודה לאבוה
  28. ^ אם יש אחין שלימים עמו וחלץ לה טומטום: לרבי יהודה, דאמר שהוא כסריס, מחזיק ליה בסריס ודאי, ולא פסלהּ על האחין, ומתייבמת! ולרבי יוסי – 'שמא' קתני: ספיקא הוא, ופסלה על האחין דלמא לאו סריס הוה, וחליצה היא
  29. ^ אם אין שם אח אלא הוא: לרבי יהודה לא בעיא חליצה מיניה; לרבי יוסי ברבי יהודה בעיא חליצה מספק
  30. ^ ועל שני משכבות הזהיר הכתוב
  31. ^ והכי קאמר: את זכרותו של מי שיש בו שני משכבות - לא תשכב
  32. ^ בשלמא לרבי סימאי 'ואת זכר' - כל זכרים במשמע; 'משכבי' לרבות משכב שני של אנדרוגינוס; אלא
  33. ^ דמיבעי להו 'זכר' למעוטי נקבות דאנדרוגינוס
  34. ^ בין למר בין למר: דהויא ביאה לענין עונשין של עריות, הואיל ומפקי להאי 'משכבי' לאנדרוגינוס
  35. ^ ליקרב
  36. ^ במלוקין דקדשים קמיירי
  37. ^ 'הרובע' לא גרסינן: שאין לך עוף רובע אשה
  38. ^ שהקצהו ויחדו לתקרובת עבודת כוכבים
  39. ^ שהשתחוה לו ועשאו עבודת כוכבים
  40. ^ כדין נבלת עוף טהור [נבלת עוף טהור אין לה טומאה אלא בבית הבליעה, כדכתיב (ויקרא כב ח) לא יאכל לטמאה בה]; דכיון דאין ראויין להקרבה, כדתניא 'מן הבהמה' - להוציא רובע ונרבע' כו' בתמורה בפרק בתרא (דף כח,א), ומליקתו נבלה
  41. ^ זכר ודאי נקבה ודאית
  42. ^ אלמא לרבי אליעזר לא קדשי
  43. ^ כדדרשינן (נדה דף כח,ב)