לדלג לתוכן

ביאור:בבלי יבמות דף לא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת יבמות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

כיון דקא מצרכת חליצה - מידע ידעי [1] דחומרא בעלמא הוא. אי הכי, גירושין נמי ליתני [2] וליצרכה חליצה, ומידע ידעי דחומרא בעלמא הוא [3]!? אם אתה אומר חולצת - מתייבמת [4]! הכא נמי [5] אם אתה אומר חולצת – מתייבמת! ותתייבם ואין בכך כלום אחזקה קא קיימא [6].

איתיביה אביי [יבמות פ"ז מ"ד]: 'נפל הבית עליו ועל בת אחיו [7] ואין ידוע איזה מהם מת ראשון - צרתה חולצת [8] ולא מתייבמת [9]'; אמאי? הכא נמי נימא 'אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ומספק אתה בא לאוסרה - אל תאסרנה מספק'? וכי תימא הכי נמי לחומרא - חומרא דאתי לידי קולא הוא, שאם אתה אומר 'חולצת'– [עלולים לחשוב שגם] מתייבמת!? גירושין, דשכיחי, גזרו בהו רבנן [10]; מפולת, דלא שכיחי, לא גזרו בהו רבנן; אי נמי גירושין דקיימא ערוה [11] דקא מוכח [12], וצרתה קמצרכת לה חליצה - אמרי קמו ביה רבנן בגיטא, דגיטא מעליא הוא [13] ואתו לייבומי לצרה; [14] מפולת [15] - מי [16] 'קמו בהו רבנן במפולת' [17]? וגבי גירושין מי לא תנן? והתנן '[18]: 'היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה: קרוב לה – מגורשת, קרוב לו - אינה מגורשת; מחצה על מחצה - מגורשת ואינה מגורשת', ואמרינן: למאי הלכתא [19]? דאי כהן הוא - אסורה ליה, ואי ערוה היא - צרתה בעיא חליצה, ולא אמרינן "שאם אתה אומר 'חולצת' – מתייבמת"? הא - איתמר עלה (גיטין עח ב) רבה ורב יוסף, דאמרי תרווייהו: הכא בשתי כיתי עדים עסקינן: אחת אומרת "קרוב לה" ואחת אומרת "קרוב לו", דהוה ליה ספיקא דאורייתא [20], "ומתניתין דהכא בכת אחת [21] דהוה ליה ספיקא דרבנן [22]. וממאי דמתניתין דהכא בכת אחת? דומיא דקדושין: מה קדושין בכת אחת - אף גרושין בכת אחת [23]. וקדושין גופייהו ממאי דבכת אחת? דלמא בשתי כיתי עדים? אי בשתי כיתי עדים [24][25] 'תתייבם ואין בכך כלום' [26]. [27] קיימי עדים וקאמרי "קרוב לה" ואת אמרת 'תתייבם ואין בכך כלום' [28]? ותו [ראיה נוספת לחיזוק לדברי אביי, אך לא אביי אמר אותה]: [29] בשתי כיתי עדים נמי ספיקא דרבנן היא, דאמרינן: אוקי תרי לבהדי תרי, ואשה אוקמה אחזקה [30] - מידי דהוה אנכסי דבר שטיא [בן שטיון: אדם שהיה לעיתים שוטה ולפעמים חלים] (כתובות כ א): דבר שטיא זבין נכסי; אתו בי תרי ואמרי "כשהוא חלים זבין" ואתו בי תרי ואמרו "כשהוא שוטה זבין", ואמר רב אשי: אוקי תרי להדי תרי


עמוד ב

וארעא אוקמא בחזקת בר שטיא! אלא אמר אביי (איוב לו לג) יגיד עליו ריעו [מקנה אף על עולה]: תנא בקידושין [31] והוא הדין לגירושין, תנא בגירושין [32] והוא הדין לקידושין. אמר ליה רבא: אי 'יגיד עליו ריעו' - מאי 'זהו' דקתני?

אלא אמר רבא: כל [ספק] שיש בקידושין [33] - יש [34] בגירושין; ויש בגירושין מה שאין בקידושין [35], ו'זהו' דגירושין - לאו דוקא [36], אלא משום דתנא 'זהו' בקידושין [37] - תנא נמי 'זהו' בגירושין. ו'זהו' דקידושין - למעוטי מאי? למעוטי זמן, דליכא בקידושין. ומפני מה לא תקנו זמן בקידושין? הניחא למאן דאמר 'משום פירי' [38] - ארוסה לית לה פירי [39], אלא למאן דאמר 'משום בת אחותו' [40] - ליתקין זמן [41]!? משום דאיכא דמקדש בכספא ואיכא דמקדש בשטרא - לא תקון רבנן זמן.

אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי: והא עבדא [42] דאיכא דקני בכספא ואיכא בשטרא ותקון רבנן זמן [43]? התם רובא בשטרא, הכא רובא בכספא; אי בעית אימא: משום דלא אפשר, היכי ליעביד?: לינחה גבי דידה - מחקה ליה [44], לינחה גבי דידיה - זמנין דבת אחותו היא ומחפה עלה; לינחה גבי עדים [45] אי דזכירי [46] - ליתו ליסהוד! ואי לא [47] - זמנין דחזו מכתבא ואתו מסהדי, [48] ורחמנא אמר [49] 'מפיהם ולא מפי כתבם' [50]. אי הכי בגירושין נמי נימא הכי [51]? התם להצלה דידה קאתי [52], הכא לחובה דידה קאתי [53].


משנה: שלשה אחין נשואין שלש נכריות, ומת אחד מהן, ועשה בה השני מאמר, ומת - הרי אלו חולצות ולא מתייבמות, שנאמר [דברים כה,ה: כי ישבו אחים יחדו] ומת אחד מהם [ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר] יבמה יבא עליה [ולקחה לו לאשה ויבמה] - שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת שני יבמין [54]. רבי שמעון אומר: מייבם לאיזו שירצה [55] וחולץ לשניה [56].

גמרא: [57] ואי זיקת שני יבמין דאורייתא - חליצה נמי לא תיבעי!? אלא מדרבנן [58], וגזירה [59] שמא יאמרו 'שתי יבמות הבאות מבית אחד מתייבמות'. ונייבם לחדא וניחלוץ לחדא? גזירה שמא יאמרו 'בית אחד מקצתו בנוי

הערות

[עריכה]
  1. ^ דקידושי דבת אחיו לאו קידושין; והאי דלא מתייבמת צרתה -
  2. ^ ספק קרוב לו
  3. ^ כלומר: אי חיישת דלא לימרו אינשי מדחלצה ודאי גירושין גמורין נינהו, דאי קדיש לה למגורשת איניש דעלמא והדר קדיש לאחותה דקמייתא, קדיש דבתרייתא - לאו קידושין: לא תיחוש להכי, דמדלא מתייבמת צרתה - מידע ידעי דחליצה חומרא בעלמא הוא
  4. ^ וקמייבם צרת ערוה - דאוקמה אחזקה ופגע בכרת
  5. ^ גבי קידושין אמאי חולצת? הא אתי לייבומי! ודלמא קידושי ערוה קידושי הוו וקמייבם לצרת ערוה
  6. ^ בחזקת היתר לייבם
  7. ^ והיא אשתו
  8. ^ לא מיפטרא בולא כלום משום צרת ערוה - שמא היא מתה ראשונה ואחר כך מת הוא; ותנן 'וכולן אם מתו'- העריות קודם לבעליהן – 'צרותיהן מותרות' בפרק קמא
  9. ^ שמא הוא מת ראשון והויא לה הך צרת בתו
  10. ^ דספק גירושין בערוה - לא תחלוץ הצרה, שאם אתה אומר 'חולצת' - [עלולים לחשוב שגם] מתייבמת
  11. ^ קמן
  12. ^ וקמוכחת דהכל רואין שזו צרת ערוה היתה
  13. ^ ואין זו צרת ערוה
  14. ^ אבל
  15. ^ א"נ מצרכת לה חליצה
  16. ^ אתי למימר
  17. ^ אלו הדיינים המצריכים אותה חליצה - נביאים הם, וידעו שהיא מתה ראשונה דליתי לייבם לצרה - ומידע ידעי דהאי דחלצה - משום ספיקא היה [ודאי אין חשש כזה]
  18. ^ מפרש במסכת גיטין [פ"ח מ"ב; בבלי דף עח,א]
  19. ^ קתני מגורשת
  20. ^ כיון דתרי אמרי "קרוב לה" - לא מצי לאוקמי צרה אחזקה ולמיפטרא לעלמא בלא חליצה
  21. ^ עד אומר "קרוב לו" ועד אומר "קרוב לה"
  22. ^ הלכך בקידושין - הוא דאיכא למיתנייה, משום דבחזקת היתר לייבם קיימא, ומשום עד אחד דאמר "קרוב לה" לא מפקינן לה מחזקה, וחלצה; אבל בגירושין ליכא למתנייה, דבחזקת היתר לשוק קיימא, ועד אחד דאמר "קרוב לה" בעי לאפוקי מחזקה; וכיון דליכא עדות שלם - אזלינן לקולא וקא מוקמינן אחזקה, ולא בעיא חליצה, שאם אתה אומר 'חולצת' [עלולים לחשוב שגם] מתייבמת
  23. ^ כלומר: אי הוה תני להו דעל כרחך הוה מיתוקמא דומיא דקידושין - משום הכי לא תני לה
  24. ^ לא הוה תני 'ולא מתייבמת'
  25. ^ אלא
  26. ^ דהא אוקמת אחזקה דמותרת לייבם הואי
  27. ^ ופרכינן:
  28. ^ והאמרת שתי כיתי עדים ספיקא דאורייתא היא
  29. ^ ובגירושין גופייהו
  30. ^ אף על גב דכת אחת אומרת "קרוב לה" - לא הוה לן לאפוקי מחזקת היתר לשוק, כיון דאיכא כת אחריתי דאמרה "קרוב לו", ואמאי קתני 'חולצת'
  31. ^ ספק קרוב לו כו'
  32. ^ כתב בכתב ידו וכו'
  33. ^ כגון ספק קרוב לו וכו'
  34. ^ הוי נמי ספק
  35. ^ שאין ספק לענין קדושין, כגון זמן, כדמפרש לקמן: דבשטר קידושין כגון המקדש בשטר - לא תקנו זמן
  36. ^ דמשמעו 'זהו דהוי ספק בגירושין', אבל ספק קרוב לא הוי ספק לגירושין
  37. ^ דדוקא 'זהו' דקא משמע לן זהו - ספק קרוב - הוא דשייך בקידושין, אבל ספק זמן לא שייך בהו
  38. ^ בגיטין בפרק 'כל הגט' (דף כו,ב): מפני מה תקנו חכמים זמן בגיטין? משום פירי: לידע מאימתי תגבה מבעלה פירות שאכל מנכסי מלוג שלה, דקסבר משעה שנתן עיניו בה לגרשה שוב אין לו לבעל פירות
  39. ^ לפיכך לא תקנוהו בשטר קידושין: שאין הבעל אוכל פירות עד שתכנס לחופה, דכי תקון רבנן פירי לבעל - משום פרקונה, ופרקונה לא קא מחייב בה אלא מכתובה ואילך, דתנאי כתובה הוא: 'דאם תשתבאי אפרקינך' [בכתובות פרק נערה (דף נא,ב)]
  40. ^ שמא יהא נשוי בת אחותו ותזנה תחתיו ויראה עדים ממשמשין ובאין ויחוס עליה ויגרשנה, ויאמר: "קודם זנות שאתם מעידים כבר נתגרשה"
  41. ^ נמי בשטר קדושין, שמא תזנה ויאמר "קודם קידושין הוה"
  42. ^ מכירת עבד
  43. ^ בכל שטרי מכירה [של עבד כדי] לידע מאיזה זמן יאכל פירות שזה קנה נכסי עבדו
  44. ^ לזמן, ותאמר קודם קידושין היה זנות זה
  45. ^ מאי מהני?
  46. ^ אימת הוה קידושין - אפילו אינו כתוב בשטר מצו לאסהודי
  47. ^ אלא להכי אמרת: דמהני דזימנין דלא דכירי
  48. ^ והאי לאו עדות הוא:
  49. ^ על פי שנים עדים (דברים יז ו)
  50. ^ ולא שיעידו על פי כתבם
  51. ^ אמאי תקנו זמן משום בת אחותו - גבי מאן נינחיה
  52. ^ וליכא למיחש דלמא מחקה ליה: דכי אתו סהדי דזינתה, אי לא מייתא שטרא דאיגרשה מקמי הכי - מוקמינן לה בחזקת אשת איש! ומיהו אי לא תקון רבנן זמן - הוה מצי לאחפויי עלה, ומספיקא לא קטלינן לה, אבל השתא דתקון רבנן, אי לא מייתא ליה - מוקמינן לה אחזקה וקטלינן לה
  53. ^ זמן דקידושין, ואי תקון לה רבנן זמן וזינתה - כבשה ליה לשטרא או מחקה ליה, וקיימא אחזקת פנויה כדמעיקרא
  54. ^ דכל זמן שלא כנסהּ זה - עדיין זיקת ראשון עליה, ונתוספת עליה זיקת מאמרו - הרי כשמת זה נותרו עלה זיקת שניהם, ואילו כנסהּ הוה פקעה זיקה דקמא, וכי מיית - לא הוה עלה אלא זיקת שני; אי נמי לא עבד בה מאמר - לא הוה עלה אלא זיקת ראשון
  55. ^ כדקתני טעמא בפרק שני בברייתא: 'אם מאמרו של שני מאמר - אשת שני הוא בועל, ואם אינו מאמר - אשת ראשון הוא בועל!'
  56. ^ דחדא לא מיפטרא בביאה דאידך, דלמא מאמר לא קני, והוו להו שתי יבמות הבאות משני בתים, וייבומי תרווייהו נמי לא - דלמא מאמר קני והוו להו שתי יבמות הבאות מבית אחד
  57. ^ לרבנן פריך:
  58. ^ דמדאורייתא מאמר לא קני, והוו להו שתי יבמות משני בתים, ותרוייהו מצי לייבומי
  59. ^ ורבנן הוא דגזרו