קטגוריה:משלי כה כג

הפסוק קשה, והוצעו לו כמה פירושים:

1. "כאשר רוח צפון תפזר עננים ותמנע הגשם - כן פנים נזעמים ימנעו לשון הרע, כי בראות המגיד את פני השומע והנם זועפים, יחדל קול המון גשם דבריו" (רבי יונה גירונדי, שערי תשובה ג ריב; ראו גם 'דעת מקרא'). לפי זה, הפועל תחולל משמעו תמנע, מלשון "חלילה".

- אולם, בלשון המקרא, הפועל חולל מופיע תמיד במשמעות הוליד ויצר, ולא מסתבר שהכותב ישתמש בו במשמעות הפוכה.

2. כפי שרוח צפון מחוללת (יוצרת) גשם, כך דיבור לשון הרע בסתר יוצר פנים נזעמים: "רוח צפון עשויה לחולל גשם, ולשון סתר עשויה לפנים נזעמים" (רש"י).האיש הנפגע מלשון הרע כועס (מצודת דוד, הגאון מווילנה), וגם ה' כועס (רש"י). בדומה לכך דרשו חכמי התלמוד: "אין הגשמים נעצרים אלא בשביל מספרי לשון הרע, שנאמר רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר" (ר' שמעון בן פזי, בבלי תענית ז.).

- אבל לפי פירוש זה, הסדר בצלע השניה של הפסוק היה צריך להיות הפוך - "רוח צפון תחולל גשם, ולשון סתר - פנים נזעמים".

3. כפי שרוח צפון מחוללת (יוצרת) גשם, כך פנים נזעמים יוצרים לשון סתר. כשאדם זועם על אדם במעמד נמוך משלו (עובד שלו, פקוד שלו, או סתם אדם במעמד חברתי נמוך יותר), השני חושש לענות לו, אבל נוצרת אצלו שנאה כבושה. השנאה הזאת עלולה להתבטא בלשון סתר: הוא ישמיץ אותו וידבר עליו דברים רעים מאחרי הגב.

ייתכן שהפסוק (כמו פסוקים רבים בפרק כה) מכוון במיוחד למלך. הפסוק מייעץ למלך שלא יזעם על נתיניו אלא ידבר איתם במאור פנים, (משלי טז טו): "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים"*.

גם הפסוק הבא מדבר על כעס - כעס בתוך הבית, בין איש לאשתו, (משלי כה כד): "טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג, מֵאֵשֶׁת מדונים[מִדְיָנִים] וּבֵית חָבֶר"*. ובהמשך הספר ישנו עוד זוג של פסוקים, שהראשון מדבר על אשת מדיינים והשני מדבר על רוח צפון, (משלי כז טו): "דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר," "וְאֵשֶׁת מִדונים נִשְׁתָּוָה"". צֹפְנֶיהָ צָפַן רוּחַ, וְשֶׁמֶן יְמִינוֹ יִקְרָא"*.