כמורוּחַ צָפוֹן רוח קרה הבאה מהצפוןתְּחוֹלֵל גָּשֶׁם מולידה את הגשם, שכבר צפון וטמון באויר בצורת אדי מים, כךוּפָנִים נִזְעָמִים כשאדם מראה לרעהו פנים כועסים, הדבר מוליד אצל רעהו - לְשׁוֹן סָתֶר דיבורים קשים על רגשות שעד אז היו חבויים עמוק בליבו
עם טעמים:
ר֣וּחַ צָ֭פוֹן תְּח֣וֹלֵֽל גָּ֑שֶׁם וּפָנִ֥ים נִ֝זְעָמִ֗ים לְשׁ֣וֹן סָֽתֶר׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"רוח צפון תחולל גשם" - תוליד ותברא את הגשם
"ופנים נזעמים" - תחולל לשון סתר לשון הרע גורם שיהיו פני הקב"ה נזעמים וכן דמיון פתרון המקרא רוח צפון עשויה לחולל גשם ולשון סתר עשויה לפנים נזעמים
"רוח צפון". הנה כמו שהרוח הצפונית תברא הגשם בירושלם כי היא תביא שם האידים העולים מהים כי הים הוא צפוני לה כן לשון סתר שיספר אדם לחבירו דברי רכילות יברא פנים נזעמי' ויחדש' והנה הזהיר בכאן מזה הדבור המגונה בזה האופן:
"רוח צפון תחולל גשם", הרוח הצפון באדם יוליד את הגשם, כי האדים העולים מן הארץ מלאים רוח אוירי קל, ועי"כ נשאים למעלה, ובעת יצא הרוח הצפון באדים יפלו טפי המים שנעשו כבדים בסור הרוח, למטה, ויהיו לגשם, והגם שהרוח צפון בלתי נראה, כשנראה הגשם נדע סבתו כי הרוח ילדו, כן "לשון סתר תחולל ותוליד פנים נזעמים", שהגם שרוח הסער שנולד ע"י הלה"ר הוא נסתר בלב עמוק, יוכר ע"י זעימת הפנים שיתראה בפני הקוצף:
ביאור המילות
"תחולל". תוליד, כמו ותחולל ארץ ותבל והוא נמשך לשתים.
