משה דוד ואלי על משלי כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · משה דוד ואלי על משלי · כה · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

והנה, עד כאן חיבור משלי שלמה שהיה מצוי ביד הכל, עד שבא חזקיהו המלך, שהיה מחפש ומפשפש אחרי החכמה הוא ואנשיו וכל בני דורו, כמו שאמרו רז"ל,[1] והשם יתברך המציא לידם שאר המשלים שתשלום החיבור תלוי בהם, דהא מילתא אלבישייהו יקירא, ואין הקב"ה ממציא את החכמה אלא למי שמחשיבה ורודף אחריה ושותה בצמא את דבריה. וזהו עניין אמרו בסמוך (משלי כה א): "גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה".

ולא לחינם אמר בלשון הזה "אשר העתיקו", אלא לרמוז שהעתיקוה ממקום גניזתה, בזכות העמל שלהם, שהיו מפשפשים אחריה בתאוה עצומה וחזק גדול. והשם יתברך, שאינו מונע טוב מבעליו, המציאה לידם, והשלימו את החיבור הנחמד והיקר הזה, שתועלתו גדולה לתיקונם של בני אדם.

  1. ^ (סנהדרין צד ב): "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה"

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

והנה, המשל הראשון שמצאו בשיור הזה הוא (משלי כה ב): "כבוד אלקים הסתר דבר, וכבוד מלכים חקור דבר", לרמוז אליהם, שנסתרה עד אותו הזמן, כדי להמתין עד שיבוא המלך הצדיק והחכם שיחקור וידרוש בכל מאמצי כוחו כדי להשיגה. וכשם שהיה כבוד השם להסתירה ממי שאינו ראוי לה, כך היה כבודו של אותו המלך לחקור ולדרוש ולרדוף אחריה עד שמצאה, כי בכך הכל הכירו וידעו שהוא היה ראוי לה ולכן באה לידו, וזהו כבודו, ולכן אמר: "כבוד אלקים הסתר דבר, וכבוד מלכים חקור דבר".

והנה, הפירוש הזה הוא לעניין הסמיכות, אבל לעניין המשל עצמו, דע כי מה שאמר "כבוד אלקים הסתר דבר", היא אזהרה גדולה להסתיר רזי תורה מִבּוֹעֲרִים בָּעָם, לפי שאינם מבינים כראוי, ויבואו ח"ו לחשוב מחשבות גרועות וחומריות על האלקות העליון, ולפגום בכבודו בסברות הנבערות שלהם, ולכן הוא יותר טוב לעמי הארצות שיעמדו בפשוטן של דברים. וכל שכן שצריך להסתיר רזי תורה מן הרשעים, לפי שהופכים ללענה משפט, כי מלעיגים ומתלוצצים על הדברים היקרים והנחמדים, שצריך לעיין בהם בדחילו ורחימו, בהיותם העיקרים של החכמה האמיתית, הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים. ולכן, המלמדם לעמי הארץ או לרשעים, כאילו נותן נזם זהב באף חזיר, שהוא מגררו בטיט חוצות ומלכלכו. ומי הם הראויים לחקור ולדרוש ברזי תורה? - אלו המלכים, ומאן מלכי - רבנן, שכבר מילאו כרסם בשר ויין שהם הלכות ואגדות, ואחר-כך מטיילים בפרדס שהם רזי תורה, וזהו שאמר: "וכבוד מלכים - חקור דבר".

ואמנם, הפירוש העיקרי הוא על המלכות, דאיהי רזא ד"דבר", והיה מכבודו של האלוקות העליון להסתירה מן התחתונים בכמה לבושים דא לגו מן דא, בסוד (תהלים מה יד): "כל כבודה בת מלך פנימה", לפי שאינה כמו הס"א ח"ו דאיהי נפקת ברא ואיזדמנת לכל מאן דבעי לה. וכבודם של מלכים הוא לטרוח הרבה על גילויה, כדי להרויח את השראתה, שכל הצלחתם תלויה בה. כמו שאמר דוד לשלמה בנו, (דברי הימים א כח ט): "אם תדרשנו ימצא לך".