<< | ספר הושע • פרק ב' • פסוק א' | >>

נוסח המקרא

והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי

וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי.

המהדורה המוטעמת:

וְֽ֠הָיָ֠ה מִסְפַּ֤ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִמַּ֖ד וְלֹ֣א יִסָּפֵ֑ר וְֽ֠הָיָ֠ה בִּמְק֞וֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵ֤ר לָהֶם֙ לֹא־עַמִּ֣י אַתֶּ֔ם יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי׃

המהדורה הדקדוקית:

וְֽ֠/הָיָה מִסְפַּ֤ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ כְּ/ח֣וֹל הַ/יָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִמַּ֖ד וְ/לֹ֣א יִסָּפֵ֑ר וְֽ֠/הָיָה בִּ/מְק֞וֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵ֤ר לָ/הֶם֙ לֹֽא־עַמִּ֣/י אַתֶּ֔ם יֵאָמֵ֥ר לָ/הֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וִיהֵי מִנְיַן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחָלָא דְיַמָא דְלָא מִתְּכָל וּדְלָא מִתְמְנֵי וִיהֵי בְּאַתְרָא דְאִתְגְלִיאוּ בֵּינֵי עַמְמַיָא כַּד עֲבָרוּ עַל אוֹרַיְתָא וְאִתְאַמַר לְהוֹן לָא עַמִי אַתּוּן יְתוּבוּן וְיִתְרַבּוּן וְיִתְאֲמַר לְהוֹן עַמֵיהּ דֶאֱלָהָא קְיָמָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"והיה מספר" - מה ענין פורענות ונחמה סמוכין בדבור אחד ורבותינו פירשו בפסחים הרגיש הושע בעצמו שחטא על שאמר החליפם עמד ובקש עליהם רחמים ובספרי דבי רב פרשת וישב ישראל בשטים שנינו רבי אומר יש פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב כי אתם לא עמי והיה מספר בני ישראל כחול הים מה ענין זה אצל זה משל למלך שכעס על אשתו שלח אחר הסופר לבוא ולכתוב לה גט עד שלא בא הסופר נתרצה המלך לאשתו אמר המלך אפשר יצא סופר זה מכאן חלוק כלומר לבו חלוק ותוהה לומר למה שלח אחרי אמר לו בא וכתוב לה שאני כופל לה כתובתה ולפי פשוטו כך היא סמיכתו כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם אראה עצמי כאילו איני לכם ותגלו לבין האומות ואף שם תרבו ותצמחו ושם תשובו אל לבבכם לשוב אלי כמו שנאמר על ידי משה (דברים ל) והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך וגו' ושב ה' אלהיך את שבותך וגו' אף כאן ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו וגו'

רד"ק

עריכה

• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק •

והיה מספר בני ישראל: אף על פי שעתה קרואים "לא עמי" עוד יבא זמן שיהיה "מספר בני ישראל כחול אשר לא ימד ולא יספר". "לא ימד" כ"ש כל שכן ש"לא יספר", וכן (הושע ד, א): "אין אמת ואין חסד". ולשון מדידה נופל על החול, ועל הכוכבים לא יפול אלא לשון מספר, לפיכך חלקם ירמיהו הנביא כשהמשיל בשניהם ואמר (ירמיהו לג, כב): "אשר לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים". ואף על פי שהוא אמר זה המשל על שתי משפחות מישראל וזה הנביא אמרו על כל ישראל, אין לתמוה בזה כי בזה ובזה הוא דרך הפלגה ואין החפץ בהם כי אם ענין רבוי:

והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם: תחת אשר נאמר להם בזמן הזה לא עמי אתם לפי מעשיהם הרעים:

יאמר להם: בזמן ההוא:

בני אל חי: כי ישובו אל ה' והוא ישיב שבותם וירחמם:

וטעם בני אל חי: כי בזמן הזה עושין עצמן בנים לאלהים אחרים שאינם חיים ואפילו החיים שבהם שהם המזלות אינם חיים אלא בעילת המחיה אותם, אבל הוא יתברך חי מבלי סבה ועילה. ויונתן תרגם במקום כמשמעו "ויהא באתרא דאתגליאו לביני עממיא כד עברו על אורייתא ואתאמר להון לא עמי, אתון יתיבין ויתרבון ויתאמר להון עמיה דאלהא קיימא" (תרגום יונתן הושע, ב):

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"ימד" - מלשון מדידה

"להם" - עליהם "()" "סגירה"

מצודת דוד

"יאמר להם" - יאמר עוד עליהם בני אל חי החביבים יותר

"אשר יאמר להם" - אשר היה נאמר עליהם

"והיה מספר" - בזמן הגאולה יהיה מספר בני ישראל כחול הים אשר א"א למדוד אותם ולספרם וארז"ל שאחר שהוליד הושע את אלו אמר לו המקום שלח את אשתך וגו' והבין ברמז שלא טוב בעיני ה' אשר דבר על ישראל להחליפם באומה אחרת לכן חזר וביקש עליהם רחמים

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

והיה (תשובת הושע) דבר זה הורע בעיני הושע לגרש את אשתו ואת בניו, ולכן חזר מדבריו הקודמים והתחיל ללמד זכות על ישראל, אמר אל השם איך תרצה לשלח את אם הכנסיה ואת בניה, הלא לעתיד "יהיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר", ר"ל שהחול הגם שי"ל מספר, כי כבר התבאר שמציאת דברים רבים בלתי בעל תכלית בפעל הוא דבר נמנע (כמ"ש במו"נ ח"ב), בכ"ז הגם שי"ל מספר אין אדם יכול לספרו מפני ריבויו ודקותו, והגם שאפשר למדדו במדה גם זה א"א לעשותו כי רב החול נסתר במצולות ים ובתהומות הארץ שא"א לאדם להגיע שמה, כן לא יהיה אפשר לספר את ישראל, אם מצד ריבוים אם מצד שיהיו מפוזרים ונסתרים באפסי ארץ עד שרבים מהשבטים חשובים כאובדים כי אין יודע מקומם כחול הטמון במעמקי ימים, ואז "יהיה במקום אשר" צוה ה' עתה "שיאמר להם לא עמי אתם" דהיינו במקום שהדיחם בגלות והסתיר פניו מהם, אז "יאמר להם" שהם "בני אל חי" שאז יכירו כולם כי אביהם חי ומשגיח על בניו בהשגחה מיוחדת מופלאת שעי"ז יתקיימו משך זמן הגלות, ונודע בגוים זרעם כי הם זרע ברך ה':

ביאור המילות

"והיה מספר". המפ' נדחקו בסמיכות ענין הזה לשל מעלה, ואיך אחר כ"ז אמר ריבו באמכם, ולמ"ש הוא ויכוח, הושע השיב עמ"ש קרא שמו לא עמי, והלא והיה מספר וכו' וא"כ אמרו לאחיכם עמי, והשיב לו ה' א"כ ריבו באמכם:

פרשנות מודרנית:

ביאור ויקי

עריכה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

למלכות יזרעאל עדיין יש סיכוי

[הושע ב א - ב3] "והיה מספר בני ישראל כחול הים, אשר לא יימד ולא ייספר; והיה במקום אשר ייאמר להם 'לא עמי אתם!' ייאמר להם 'בני אל חי!'. ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו, ושמו להם ראש אחד, ועלו מן הארץ: כי גדול יום יזרעאל. אמרו לאחיכם 'עמי!', ולאחותיכם 'רוחמה!'" .

הפסוקים האלה בלבלו את מפרשי המקרא, כי נראה שהם מדברים על העתיד הרחוק - אחרית הימים, והם 'תקועים' בין שתי פרשיות שמדברות על ההווה. אבל לפי ההסבר הזה קל להבין אותם, כי הנבואה הזאת נאמרה ב"תחילת דיבר ה' בהושע" – בתחילת תקופת נביאותו, וזו היתה תקופת ירבעם מבית יהוא. בתקופה זו בני ישראל היו "יזרעאל" (כנ"ל) – הם עוד לא ירדו לדרגה של "לא רוחמה" ובוודאי לא לדרגה של "לא עמי".

לאחר שהנביא הזהיר אותם מפני העתיד השחור שצפוי להם, הוא רצה להראות להם שיש דרך אחרת – אם יעשו את מה שכתוב בהמשך ("ריבו באמכם ריבו" – פסוק ד והלאה) הם יישארו "יזרעאל" ואף יתרבו, "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא יימד ולא ייספר" . הם לא יגיעו לתקופה של 'לא–עמי': "והיה במקום אשר ייאמר להם 'לא עמי אתם' ייאמר להם 'בני אל חי'," והם גם לא יגיעו לתקופה של 'לא–רוחמה', שבה צפוי הבדל בין ישראל ליהודה: "ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו, ושמו להם ראש אחד, ועלו מן הארץ" – הם יצמחו מהארץ כמו זרע שגדל ועולה - "כי גדול יום יזרעאל" { כמו שנאמר בסוף על מלכות יהודה בלבד: (מלכים ב יט ל): "ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שורש למטה, ועשה פרי למעלה " }. אתם עדיין לא אבודים – אתם עדיין 'יזרעאל': לא 'לא עמי' וגם לא 'לא רוחמה': "אמרו לאחיכם עמי, ולאחותיכם רוחמה."