ביאור:הושע ב טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה[עריכה]

(הושע ב טו): "ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם, ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה, ואתי שכחה נאם ה'"

1. ע"פ הפשט, ותעד = לבשה את תכשיטיה, מהשורש עדה , שהוא השורש של המילה עדי = תכשיט (דומה לשורש ענד בלשון ימינו). לפי זה, הפסוק מתאר את האישה הנואפת החצופה במיוחד, העונדת על עצמה את התכשיטים שקיבלה במתנה מבעלה, והולכת אל מאהביה.

2. ואפשר לדרוש את פסוקנו על-פי הפסוק (משלי כה יב): "נזם זהב וחלי כתם, מוכיח חכם על אזן שמעת": נזם וחלי הם משל לאנשים המוכיחים ומנסים להחזיר את האדם למוטב. לפי זה אפשר לפרש את המילה ותעד על-פי המשמעות השניה של השורש עדה = הסיר: האומה הישראלית הסירה מעליה את כל הנביאים והחכמים שניסו להוכיח אותה על דרכיה, והלכה אחרי "מאהביה" האלילים.

ראו נזם = תכשיט לאף או לאוזן ., נזמים = לוגו של עבודה זרה .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-08-05.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/ho-02-15