ביאור:נזמים באזניים - לוגו של עבודה זרה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מאת מידד שלם

מתוך כפית של נח"ת אדר ה'תשנ"ט:

אם נסתכל אל חטא העגל נגלה שההתנהגות של אהרן מוזרה ביותר. העם מבקשים מאהרן "עשה לנו אלוקים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו"(שמ' לב:א). ואהרון, לא רק שאינו יוצא נגדם בטענה 'הרי רק לפני כמה שבועות שמעתם "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" הוא אף מציע "פרקו נזמי הזהב...". יוצר את העגל. "ויקח מידם ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסכה, ויאמרו אלה אלוקך ישרא-ל...", ובונה מזבח לפני העגל "ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג לה' מחר".(הביטוי "חג ה'" מופיע לראשונה אצל משה [שמ' י': ט'] כאשר הוא מסביר לפרעה למה הוא צריך לצאת ממצרים).

על- מנת להסביר את התנהגותו של אהרן, נעיין במקורות אחרים בהם מופיעים נזמים- שהם חומרי הבניה של העגל.

1. כאשר יעקב נוסע לבית-אל הוא אומר לבניו "הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם והטהרו...". והם אכן עושים כדבריו "ויתנו אל יעקב את כל אלוהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם".(ברא' ל"ה).

מכאן נובעת המסקנה שנזמים אינם ע"ז, שהרי הם אינם נכללים באלהי נכר, אך יש צורך להסירם ע"מ להטהר.

לענ"ד נזמים לא שמשו לע"ז אך היו סמלים של ע"ז. ה"לוגו" שלהם ולכן אינם אסורים, אך הם אינם רצויים וע"מ להטהר צריך להפטר גם מהם.

2. לאחר הנצחון של גדעון במלחמת מדין, הוא מבקש מהעם לתת לו נזמים מהשלל שלקחו מהישמעלים. והיה להם הרבה "כי ישמעלים הם". והעם אכן נותן לו מהשלל.

ולמרות שאך עכשיו הוא אמר ש"ה' ימשול בכם", העם הפך את האפוד לע"ז.

וגדעון בעצם חוזר על הטעות של אהרן.

לדעתי אהרן לא הבין את רצונם של ישראל. העם ביקש אלוקים שילך לפניהם, ואהרן הבין שהם רוצים התגלות גדולה יותר של הקב"ה, ולא רק את משה. לכן אהרן מציע להם להפטר גם מהסמלים של ע"ז ויוצר את העגל המסמל את מצרים ("עגלה יפה פיה מצרים" ירמיה מ"ו) אהרן גם מבין את קריאת העם "אלה אלוקך ישראל..." כ'הנה האלוקים (על הר סיני) אשר הוציאנו מארץ מצרים (שהסמל שלה הוא העגל).

אהרן חשב שהעגל ישמש כסמל פיזי להראות את גבורת ה' שהוציאם ממצרים. ממש כמו שמואל שהעמיד אבן ואמר "עד הנה עזרנו ה'". ולכן אהרן גם בונה מזבח.

וכנ"ל לגבי גדעון.

(הנזמים שהיו בידי יעקב היו מביזת שכם, הישמעלים. ולכן זה יכול לשמש חיזוק לטענה שהרי בנ"י לא יצרו את הסמלים של הע"ז אלא קבלו אותם ולכן לא היו מחוייבים להחרימם).

על מהלך זה מתעוררות שתי שאלות מרכזיות שאנסה לתרץ:

1. למה אם כן העבד נותן לרבקה נזם?

2. איך ניתן להשתמש במשהו שמסמל ע"ז לעבודת ה'? הרי צריך להחרימו!

אם נסתכל על חטא העגל והעליה של יעקב לבית אל, נראה שמדובר שם על נזמי האוזניים שהם אלו שסימלו ע"ז. אך נזמי האף שימשו ליופי. והראיה שיחזקאל במשלו בפרק ט"ז מתאר איך הקב"ה מקשט את עמ"י " "ואתן נזם על אפך ועגילים על אזנך" (עגילים ולא נזמים)".

כנראה שכיון שהנזמים רק מסמלים ע"ז, והם אינם ע"ז בעצמם, מותר לשמור אותם ואין חובה להחרימם. מותר אף לתרום אותם למקדש כפי שמוזכר בפרשת ויקהל "ויבואו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב לה'" (לכפר על חטא העגל שלקחו את הנזמים מן הנשים).

מאת דוד אקסלרוד

בראשית לה ב-ד: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם: וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם" : אנשים שנתבקשו להסיר את אלוהי נכר הסירו נזמי אוזן, מכאן שבמושגיהם לנזמי אוזן היה תפקיד כלשהו בעבודת אלילים.

בראשית כד מז: "וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ וָאֹמַר בַּת מִי אַתְּ וַתֹּאמֶר בַּת בְּתוּאֵל בֶּן נָחוֹר אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ מִלְכָּה וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ" : קיימים שני סוגי תכשיטים- נזם אוזן הקשור איכשהו לע"ז, ונזם אף אשר הוא "כשר", לכל הפחות, לדעת אליעזר עבד אברהם.

יחזקאל טז ב: "וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ" : כאן יחזקאל נותן תיאור קישוט שאמור להיות "כשר" הוא כלל נזם אף, כמתנת אליעזר ובאוזן עגיל ולא נזם, ייתכן שזה לא אותו דבר לפחות מבחינת יעוד.

במדבר לא נ: "וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה' אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי ה'" : הפסוק מונה סוגי תכשיטים משלל אשר תרמו אנשי המלחמה, ברשימה נעדר נזם, אך יש עגיל.

שמות לה כב: "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַה'" : זה תרומה של סתם עם הבא מתשמישיהם, אפשר להניח שנזם כאן הוא נזם אף.

שמות לב ג: "וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן" : נזמי אוזניים כאן נתרמו להקמת העגל; משום מה דווקא הם נתרמו למטרה זו, לא חח, לא טבעת, לא כומז, לא אצעדה, ולא צמיד.

שופטים ח כד: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן אֶשְׁאֲלָה מִכֶּם שְׁאֵלָה וּתְנוּ לִי אִישׁ נֶזֶם שְׁלָלוֹ כִּי נִזְמֵי זָהָב לָהֶם כִּי יִשְׁמְעֵאלִים הֵם" : גדעון מסרב לקבל כל טובת הנאה אחרת, וגם את זו לא לקח לשימושו הפרטי אלא: ח27: "וַיַּעַשׂ אוֹתוֹ גִדְעוֹן לְאֵפוֹד וַיַּצֵּג אוֹתוֹ בְעִירוֹ בְּעָפְרָה וַיִּזְנוּ כָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו שָׁם וַיְהִי לְגִדְעוֹן וּלְבֵיתוֹ לְמוֹקֵשׁ" : לצורך הקמת איזשהו סמל אשר איכשהו הוסט על ידי העם לע"ז ונזקף לחובתו. אין נתונים לקבוע אם היה זה נזם אף או אוזן. אך בהנחה שמדובר בנזם אוזן, מסתבר כבר שנזם אוזן היה קשור בצורה כלשהי למנהגי ע"ז. לפי הנחה זו פשוט למה היה אפוד זה לו למוקש - כי היה עשוי מתשמישי ע"ז. אפשר גם ללמד זכות על גדעון. כאשר ישראל הציעו לו לקבל מהם לאות הכרה, השתמש בכך כתירוץ לאסוף מהם את השלל האסור להם בהנאה, בחשבו שמותר לעשות ממנו אפוד, כמו הכיסוי למזבח ממחתות השרופים. אך טעות היא להפריש מאיסור על ידי תירוץ.

מקורות

על-פי מאמר של מידד שלם, דוד אקסלרוד שפורסם לראשונה בכפית ה'תשנ"ט אדר ועוד וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 1999-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/nzmim1