• לדף התרגום על כל הפרק •

כשאנשים בעם ישראל מותחים ביקורת זה על זה, זה לא נעים ועלול לפגוע באחדות העם; אבל כשבני ישראל לא מותחים ביקורת זה על זה, התוצאות עלולות להיות הרבה יותר חמורות, כי אז ה' נאלץ להתערב ולמתוח ביקורת בעצמו. כך ניתן ללמוד מספר הושע:

(הושע ד א): "שמעו דבר ה' בני ישראל, כי ריב לה' עם יושבי הארץ , כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ"( פירוט )

השורש ריב חוזר כמה פעמים בתחילת הספר. הוא נזכר כשהושע קורא לילדיו ואומר להם  (הושע ב ד) "ריבו באמכם ריבו !...", הוא נזכר בפסוק שלנו וגם בהמשך הנבואה (הושע ד ד): "אך איש אל ירב ואל יוכח איש, ועמך כמריבי כהן". 

ריב בלשון המקרא מציין ויכוח סוער או תביעה למשפט. נראה שה' לא רצה לריב בעצמו עם האֵם (שהיא משל לכנסת ישראל ), הוא רצה שהבנים (שהם משל למנהיגים ) יריבו ויוכיחו את בני ישראל על חטאיהם, כי זהו תפקידם של מנהיגים; אך המנהיגים לא מילאו את תפקידם, ולכן ה' "נאלץ" לריב עם יושבי הארץ בעצמו, כלומר, לשלוח את הנביא להוכיח ישירות אל האנשים הפשוטים.

וכך מתחילה הנבואה שלנו  (פסוק א): "שמעו דבר ה'  בני ישראל, כי ריב לה' עם יושבי הארץ" - ה' יורד לארץ, והוא רב ומתווכח בעצמו עם יושבי הארץ, "כי אין אמת ואין חסד ואין דעת א-להים  בארץ" - אין בארץ מספיק אנשים בעלי מידות טובות, שיוכיחו את החוטאים על-פי האמת ,  שידרשו לעשות חסד , ושיודיעו את דבר  א-להים בארץ ; ולכן ה' יורד בעצמו ומוכיח אותם.

וכך אמר רבי אליעזר: " "במקום שיש דין אין דין, ובמקום שאין דין יש דין. ומהו כן?! אלא, אמר רבי אליעזר: אם נעשה הדין למטה, אין הדין נעשה למעלה. ואם לא נעשה הדין למטה, הדין נעשה למעלה" " ( דברים רבה ה ה ) .

התוכחה עצמה מפורטת בפסוקים הבאים .